בעלים של חברה לעיצוב בריכות חשוד כי הקטין הכנסות תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות ב-2.5 מיליון שקל
תופעת העלמות המס הפכה למכת מדינה ונראה כי בכל יום אנו מדווחים מחדש על מקרים חדשים שמגיעים לבית המשפט. אולג בלוחר מאילת, בעלים של חברה שעוסקת בעיצוב בריכות, שוחרר בתנאים מגבילים לאחר שנחשד בהעלמת הכנסות, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות בסך 2.5 מיליון שקל.
החשוד נחקר בחשד שעשה שימוש בחשבוניות כוזבות ופיקטיביות בספרי החברה. עוד עולה מהחקירה כי הוא דרש בספרי החברה הוצאות כוזבות של ספקים, שבירור איתם העלה כי הם אינם מכירים את החשוד או לא עבדו בתקופה של החשבוניות.
מהחקירה עולות ראיות כי החשוד ביצע פעולות לא חוקיות כדי להקטין את ההכנסות שלו ע"י שימוש בחשבוניות פיקטיביות בשנים 2017-2019 בסך של כ-2.5 מיליון שקל במטרה להתחמק מתשלום מס.
כב' השופטת ליאורה אדלשטיין הורתה על שחרור החשוד בתנאים מגבילים כמו איסור יצירת קשר עם מעורבים, עיכוב יציאה מהארץ, התחייבות עצמית בסך חצי מיליון שקל, התחייבות צד ג' בסך 150 אלף שקל ועוד.
- "הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
- בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק אתמול דיווחנו על עזומי דאוד מכפר קאסם שחשוד כי הפיץ חשבוניות מס על שם חברות שונות מבלי שביצע או התכוון לבצע את העסקאות המתוארות בהן, וכל זאת על מנת לאפשר לחברות שקיבלו את החשבוניות לקזז מס התשומות הגלום בהן וכך להפחית את חבות המס הכוללת שלהן.
בנוסף, חשוד דאוד כי קיזז בעצמו חשבוניות מס פיקטיביות, על מנת להשתמט או להתחמק מתשלום מס בעצמו. בסך הכל חשוד דאוד בהפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של יותר מ-133.5 מיליון שקל. המס שנגרע מקופת המדינה כתוצאה מפעולותיו מסתכם בכ-19.5 מיליון שקל.
- 3.דרומי 08/12/2022 19:30הגב לתגובה זורק פראיירים משלמים מיסים. כל הכסף הולך לחרדים פרזיטים אוכלי חינם. כולם צריכים לקחת ממנו דוגמה, אולי ככה הם יצאו לעבוד ולשרת.
- 2.השופטים גוזרים עונשים קלים מדי... (ל"ת)הפשע משתלם 08/12/2022 15:40הגב לתגובה זו
- 1.עצובי 08/12/2022 14:19הגב לתגובה זוהוא בסך הכל עיצב גם את החשבוניות הרי זה המיקצוע שלו , המעצב הלאומי

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.