משה ליכטמן
צילום: תמר מצפי
תשתיות

נקודת מפגש: ענף התשתיות מחפש מימון. הגופים המוסדיים מחפשים תשואה

ענף התשתיות זקוק למימון ענק - מאיפה יגיע הכסף? מהגופים המוסדיים; וגם - איך זה שהתשתיות לא מספיק טובות? ומה המחלה הכרונית של פרויקט תשתיות?
משה ליכטמן | (2)

"כולם מדברים על מזג האוויר, אבל אף אחד לא עושה דבר בנידון", כך אמר הסופר מארק טווין. לאור התקופה בה אנו חיים - ויסלח הסופר הדגול על פגיעה בזכות היוצרים שלו - מתבקש שינוי בנוסח המקורי: "כולם מדברים על משבר האקלים, אבל אף אחד לא עושה דבר בנידון".  מזג האוויר בעידן הנוכחי הוא הרי תוצאה ישירה של משבר האקלים.

כאשר תשתית מים למשל אינה עומדת בכמות המים ומתרחשת הצפה הגורמת לתוצאות קשות, מושמעות טענות נגד האחראים לתכנון ולביצוע התשתית. תשובתם לטענות מנומקת כך: מה אתם רוצים? זה אירוע קיצון, שמתרחש פעם ב-50 שנים, והאמצעים הכספיים שלנו מוגבלים. זהו תירוץ חלול, בוודאי בעידן משבר האקלים, שבו "אירוע קיצון" מתרחש כמה פעמים בשנה אחת.

בפרויקטים של תשתית יש מחלה כרונית - איחור של שנים בין ההצהרה החגיגית בתחילת הפרויקט על מועד הסיום, לבין סיומו בפועל, והפרש עצום בין הערכת עלות הפרויקט באותה הכרזה חגיגית לבין התוצאה בפועל. זהו איחור שגרתי שאותו משמיעות חברות התשתיות בנימוק – לפעמים אמיתי ולפעמים פחות אמיתי – שהתגלו הפתעות בלתי צפויות  במהלך העבודה, למשל היתקלות תת קרקעית בצינור מים ישן, שעל קיומו לא קיבלה החברה המבצעת מידע ממתכנני הפרויקט.

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

מי שצריכים "לעשות משהו בנידון" אלה הגופים העוסקים בתכנון וביצוע תשתיות בתחומים רבים, למשל מים וביוב, טיהור שפכים, אנרגיה, מיון וטיפול בפסולת, תחבורה וכו'. לפעמים מדובר בשילוב תחומים: בנתיבי איילון בתל אביב דחוף להקים את תשתית מסילת הרכבת הרביעית על תוואי המים הנוכחי, ודחוף באותה מידה להקים את התשתית להטיית המים מהתוואי הנוכחי לתוואי אחר. האופציות הן הזרמת המים במסלול המקורי של נחל איילון, בצינור תת קרקעי ענק מתחת לעיר יפו אל הים, או הקמת מאגרים ענקיים במורד נחל איילון בהרי יהודה ובפארק אריאל שרון, לתפיסת המים והטייתם דרומה לאגני ניקוז או למתקן הטיהור שפדן. מימון שתי האופציות מוערך במיליארדי שקלים.

כדי "לעשות משהו בנידון" צריך מימון. כאשר מדובר בפרויקטים של תשתית, את עלות הפרויקט סופרים לא פעם רק במונחים של מיליארדי שקלים, אלא במונחים של עשרות ואף מאות מיליארדים, כמו למשל מימון תשתיות המטרו בגוש דן, המוערך ב-150 מיליארד שקל.  

אחת הסנוניות הראשונות שהמריאו לקראת האביב של חברות התשתית, היא חברת הביטוח-פנסיה מנורה, "משקיע מוסדי", שהשקיעה לאחרונה כ-150 מיליון שקל בהגדלת האחזקה בחברת  התשתיות ורידיס -1.27% , חברה מובילה בתחום טיפול בפסולת. סנונית נוספת היא רימון, חברת ביצוע בתחומי אנרגיה ומים, שעדיין לא ברור מאיזה מקור יבוא המימון לפרויקט חשוב, שמוערך בינתיים ב-125 מיליון שקל, לצורך הקמת מערכת משופרת לאספקת מי ים למתקן התפלה באילת.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשאלת המקור למימון תשתיות, יש ל"מוסדיים", חברות הביטוח-פנסיה, יתרון מסוים על פני הבנקים. תחום התשתיות מצוי במסגרת סעיף הנדל"ן, בו קיימת מגבלת אשראי הבנקאי. אחוז הקצאת האשראי לענף ספציפי היה במשך שנים רבות בגובה של 20% מסך האשראי של הבנק. לאחרונה בנק ישראל סייע במקצת לשיפור המצב, כאשר העלה את הנתון ל-24%. תחום התשתיות מהווה כ-4% מתוך ה-24% של הענף כולו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה ליכטמן מקווה שגם אתה חוזר לכתוב (ל"ת)
    שרון 31/12/2021 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תשתיות צריכות להיות במימון המדינה ולא גופים אחרים (ל"ת)
    הדר 30/12/2021 16:21
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.