מתנות לחג: את מי מפנקים יותר? את ההייטקיסטים או את עורכי הדין?
לא קיים ארגון שמכבד את עצמו שלא מעניק מתנות לחג לעובדים שלו, כמובן שיש מגזרים שמשקיעים יותר ומגזרים שמשקיעים פחות. אז אם כבר קיבלתם מתנה לחג, ואתם רוצים לדעת כמה המתנה שלכם שווה ביחס לחברים שלכם, פלטפורמת המתנות BUYME יצאה לבדוק בקרב 3,500 חברות את הנושא - והנתונים די מפתיעים. ראשית, אם אתם עורכי דין אתם כנראה המרוויחים הגדולים ממתנות החג, אפילו יותר מעובדי ההייטק בחברות שמוגדרות "יוניקורן". שווי מתנה ממוצעת במשרד עורכי דין עמד על כ-712 שקל, לעומת כ-705 שקל בחברות חד קרן.
המגזר הציבורי - יותר מרבע מהעובדים במגזר הציבורי (32%), התפנקו בגיפטקארד קולינרי חווייתי המשלב מגוון מסעדות שף, סדנאות ומסעדות מובחרות בפריסה ארצית. עוד עולה מהמחקר שהמתנה הפופולארית השנייה השנה הינה גיפטקארד למסעות שופינג מפנקים במותגי האופנה המובילים (25%). במקום השלישי (20%), גיפטקארדים משולבים, המאפשרים לעובדים לבחור מתנה ממגוון של מותגים וחנויות שונות. את המקומות הרביעי והחמישי תפסו החוויות מעולמות ה-well-being, לאיזון הגוף והנפש (12%) וסדנאות שונות המאפשרות הזדמנות להתנסות בתחביבים חדשים, שניתן ליהנות מהם גם בתוך הבית עם כל המשפחה (11%). המתנה היקרה ביותר שקיבל עובד מהמגזר הציבורי היא חוויית נהיגת מרוצים זוגית בשווי 1,990 שקל.
המגזר העסקי - העובדים בענפי המשפט, הייטק, נדלן, פיננסים, רפואה ועוד, נהנו משווי ממוצע של מתנת שי לחג בסך 547 שקל. התחרות בענף ההייטק והמחסור בעובדים דוחף חברות לפנות בהצעות מפתות לעובדים, ביניהם שכר גבוה, תנאים נוחים ומתנות ושי לחג מפנקים.
כך, בעוד שהשווי הממוצע של מתנות ראש השנה בחברות ההייטק המסורתיות עמד לפני ארבע שנים על 350 שקל, השנה נרשמה עלייה של יותר מ-59%, כשממוצע המתנות עומד על 556 שקל. בקרב הסטארט-אפים שווי המתנה הממוצע השנה עומד על 492 שקל, עלייה של כ-64% בשנים האחרונות.
העובד שקיבל את המתנה היקרה ביותר - שיאנית המתנות בראש השנה 2021 הינה חברת הייטק אשר השקיעה 1,800 שקל במתנת חג לעובד – שהות מפנקת של לילה במלון, שווי מתנה אשר גבוהה פי ארבעה מסכום המתנה הממוצע.
המגזרים המפנקים ביותר
שווי מתנה ממוצעת במגזר עורכי הדין, כ-712 שקל, שווי מתנה ממוצעת בחברות שנחשבות "חד קרן" כ-705 שקל, שווי מתנה ממוצעת בחברות אשר הונפקו בבורסה כ-564 שקל, שווי מתנה ממוצעת בחברות אשר מאמצות את המודל ההיברידי כ-549 שקל, שווי מתנה ממוצעת בחברות אשר הוציאו לחל"ת במהלך השנה האחרונה 421 שקל.
- מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית...
ראש השנה בהשוואה לחג הפסח

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".