הלוואה
צילום: Andrea Piacquadio Pexels

דוח נתוני האשראי - איך בודקים את הציון? ואיך להרוויח מזה כסף

צחי אפרתי | (3)

מאגר הנתונים של בנק ישראל פועל כבר שנתיים. במאגר מצוי מידע פיננסי משמעותי על כל אחד מאיתנו. כמה הלוואות יש לנו, מה סכום כל הלוואה, כמה נותר, מה הריבית, אלו מסלולים, כמה הוראות קבע ושיקים עברו בחשבון הבנק? כן הכל מופיע במאגר הנתונים של בנק ישראל.

לא רק זה. אתם מקבלים ציון מ-0-1000 שיש לו השפעה משמעותית על הדירוג שלכם מול הבנק וגופים פיננסים. ואם חשבתם שזה קשור למצבכם הפיננסי או לכמות היתרות בבנק?. אז זהו שלא בהכרח. זה קשור לאופן בו אתם מנהלים את החשבונות שלכם.

האם אתם מתנהלים בתוך מסגרת אשראי או חורגים ממנה, האם יש לכם הוראות קבע או שיק שחזר, האם בנק סירב לתת לכם הלוואה, מה היסטורית התשלומים שלכם בקשות אשראי חדשות? ועוד 

אז מה בכלל הרעיון של החוק?

יוזמי החוק בשנת 2016 משה כחלון ואיילת שקד יאמרו שהמטרה היא להיטיב עם הצרכנים הטובים. אם אתם מתנהלים נכון ככה תוכלו לדרוש מהבנק תנאים טובים יותר. כן לדרוש. הבנק רוצה לקוחות טובים. מנגד זאת שקיפות מוחלטת שלכם מול הגופים הפיננסיים ולמעשה גם מגן עליהם מפני לקוחות בעיתיים.

אם בעבר היה ניתן ברמת תחכום סבירה לתעתע בבנקים. היום הסיפור מורכב יותר. וגם זה לכאורה מגן על הציבור. כיוון שהבנק פחות ירשום הפסדי אשראי ועל פניו הציבור יוכל ליהנות מרמת סיכון נמוכה יותר של הבנק. האם זה יגולגל אל הצרכנים? מוקדם לדעת. המאגר קיים שנתיים בלבד וזה לא מספיק זמן.

אז איך מורידים את הדוח?

נכנסים למערכת נתוני אשראי של בנק ישראל ומורידים את הדוח ללא עלות פעם בשנה. החל מהפעם השנייה בשנה מדובר על כ-50 שקל עבור הדוח. אך שימו לב במאגר הנתונים של בנק ישראל אין ציון סופי. ואילו כל בנק מעניק לכם ציון עפ"י נתונים פנימיים של הבנק וקיימת שונות מסוימת.

הדרך היעילה שתאפשר לנו לדעת את הציון שלנו זה להוריד את האפליקציה של אחד מהגופים המדרגים בשוק או להיכנס לאתרים שלהם: דן אנד ברדסטריט, קרדיטסקור, DBI. אם תבצעו את הורדת הדוח דרכם גם תוכלו לראות את הציון שהחברה המדרגת נותנת לכם.

קיראו עוד ב"בארץ"

עיקרי החוק נועדו להיטיב עם צרכנים שמתנהלים נכון ומדורגים גבוה. לאור כך שפרמיית הסיכון של הבנק והמלווים בכלל יורדת. אם אתה כאלה, לכו לבנק ותדרשו לקבל תנאים טובים יותר. תזכרו שהבנקים יודעים למקסם את ניהול הסיכונים טוב יותר בעקבות הדוח. ולהימנע ממתן אשראי ללקוחות חלשים. מנגד האם אתם הציבור – שהנתונים שלכם שקופים לחלוטין מול הבנקים יודעים לנצל את הדירוג החיובי שלכם בכדי לקבל תנאים טובים יותר?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לפחות הייתם מצרפים קישור לאפליקציות (ל"ת)
    מייק לבנובסקי, ר''ג 22/09/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תוהה 20/09/2021 12:28
    הגב לתגובה זו
    כלכלית של כל אחד ואחד.
  • כי זה חישוב של חברה פרטית (ל"ת)
    בעלון 22/09/2021 10:43
    הגב לתגובה זו
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"

שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% ל-186.1 אלף, בעיקר עקב רישום רטרואקטיבי של עובדים שיצאו לחל״ת ביוני ושבו לעבודה ביולי; הירידה בלטה במיוחד בקרב נשים, צעירים וחרדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תעסוקה מובטלים

שירות התעסוקה משקף את מצב שוק העבודה לחודש אוגוסט, וממנו עולה כי מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% (ירידה של 32.1 אלף) לעומת יולי, לרמה של 186.1 אלף דורשי עבודה בלבד. מדובר בירידה חדה וחריגה לעונה זו של השנה, בה בדרך כלל נרשמת עלייה זמנית במספר דורשי העבודה בשל תופעת פיטורי הקיץ.

הירידה מוסברת בעיקר בהכרה רטרואקטיבית בזכאות לחל״ת לעובדים שהוצאו לחל״ת במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני. עובדים אלו חזרו בפועל לעבודתם כבר ביולי, אך נדרשו להירשם כדורשי עבודה בשירות התעסוקה על מנת לממש את זכאותם לדמי חל״ת. התופעה ניפחה את מספר דורשי העבודה ביולי, וכעת עם מיצויה, נרשמה ירידה חדה במיוחד באוגוסט, על אף שפיטורי קיץ נרשמו גם השנה (כ-4.3 אלף עובדים).

נזכיר שברקע גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

הירידה בלטה בקרב נשים, צעירים וחרדים

הירידה במספר דורשי העבודה הורגשה בכל קבוצות הגיל אך בלטה בקרב צעירים עד גיל 34, כאשר מספרם ירד בכ-20.6% וחתך את חלקם מכלל דורשי העבודה ל-29.4%. מספר הנשים דורשות העבודה ירד אף הוא ב-16.5% לעומת יולי, לעומת ירידה של 12.5% בלבד בקרב גברים, כך ששיעור הנשים מכלל דורשי העבודה ירד ל-57.8% לאחר חודשים של עלייה עקבית. גם בקרב החברה החרדית נרשמה ירידה חדה במיוחד של 23.1% לעומת יולי, אף שפיטורי הקיץ מאפיינים אוכלוסייה זו יותר, ושיעורם ירד ל-9.8% בלבד מכלל דורשי העבודה.

לצד הירידה הכללית נרשם שינוי בתמהיל דורשי העבודה: שיעור האשכולות הנמוכים (1–3) ירד ב-0.4 נקודות האחוז, בעוד שיעור האשכולות הגבוהים (8–10) עלה ב-0.4 נקודות האחוז והגיע ל-20.1% לעומת 16.8% בלבד באוגוסט 2023. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בענפי תעסוקה הרגישים למצבי משבר, כמו מלצרים ומוזגי משקאות (-70.7%), מעצבי שיער ועובדים במכוני יופי (-63.3%), מנהלי בתי מלון ומסעדות (-59.9%) ומוכרים בחנויות (-59.2%). מנגד, היחידים שבהם נרשמה עלייה היו מורים בחינוך העל-יסודי (7.1%), כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ.