הלוואה
צילום: Andrea Piacquadio Pexels

דוח נתוני האשראי - איך בודקים את הציון? ואיך להרוויח מזה כסף

צחי אפרתי | (3)

מאגר הנתונים של בנק ישראל פועל כבר שנתיים. במאגר מצוי מידע פיננסי משמעותי על כל אחד מאיתנו. כמה הלוואות יש לנו, מה סכום כל הלוואה, כמה נותר, מה הריבית, אלו מסלולים, כמה הוראות קבע ושיקים עברו בחשבון הבנק? כן הכל מופיע במאגר הנתונים של בנק ישראל.

לא רק זה. אתם מקבלים ציון מ-0-1000 שיש לו השפעה משמעותית על הדירוג שלכם מול הבנק וגופים פיננסים. ואם חשבתם שזה קשור למצבכם הפיננסי או לכמות היתרות בבנק?. אז זהו שלא בהכרח. זה קשור לאופן בו אתם מנהלים את החשבונות שלכם.

האם אתם מתנהלים בתוך מסגרת אשראי או חורגים ממנה, האם יש לכם הוראות קבע או שיק שחזר, האם בנק סירב לתת לכם הלוואה, מה היסטורית התשלומים שלכם בקשות אשראי חדשות? ועוד 

אז מה בכלל הרעיון של החוק?

יוזמי החוק בשנת 2016 משה כחלון ואיילת שקד יאמרו שהמטרה היא להיטיב עם הצרכנים הטובים. אם אתם מתנהלים נכון ככה תוכלו לדרוש מהבנק תנאים טובים יותר. כן לדרוש. הבנק רוצה לקוחות טובים. מנגד זאת שקיפות מוחלטת שלכם מול הגופים הפיננסיים ולמעשה גם מגן עליהם מפני לקוחות בעיתיים.

אם בעבר היה ניתן ברמת תחכום סבירה לתעתע בבנקים. היום הסיפור מורכב יותר. וגם זה לכאורה מגן על הציבור. כיוון שהבנק פחות ירשום הפסדי אשראי ועל פניו הציבור יוכל ליהנות מרמת סיכון נמוכה יותר של הבנק. האם זה יגולגל אל הצרכנים? מוקדם לדעת. המאגר קיים שנתיים בלבד וזה לא מספיק זמן.

אז איך מורידים את הדוח?

נכנסים למערכת נתוני אשראי של בנק ישראל ומורידים את הדוח ללא עלות פעם בשנה. החל מהפעם השנייה בשנה מדובר על כ-50 שקל עבור הדוח. אך שימו לב במאגר הנתונים של בנק ישראל אין ציון סופי. ואילו כל בנק מעניק לכם ציון עפ"י נתונים פנימיים של הבנק וקיימת שונות מסוימת.

הדרך היעילה שתאפשר לנו לדעת את הציון שלנו זה להוריד את האפליקציה של אחד מהגופים המדרגים בשוק או להיכנס לאתרים שלהם: דן אנד ברדסטריט, קרדיטסקור, DBI. אם תבצעו את הורדת הדוח דרכם גם תוכלו לראות את הציון שהחברה המדרגת נותנת לכם.

קיראו עוד ב"בארץ"

עיקרי החוק נועדו להיטיב עם צרכנים שמתנהלים נכון ומדורגים גבוה. לאור כך שפרמיית הסיכון של הבנק והמלווים בכלל יורדת. אם אתה כאלה, לכו לבנק ותדרשו לקבל תנאים טובים יותר. תזכרו שהבנקים יודעים למקסם את ניהול הסיכונים טוב יותר בעקבות הדוח. ולהימנע ממתן אשראי ללקוחות חלשים. מנגד האם אתם הציבור – שהנתונים שלכם שקופים לחלוטין מול הבנקים יודעים לנצל את הדירוג החיובי שלכם בכדי לקבל תנאים טובים יותר?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לפחות הייתם מצרפים קישור לאפליקציות (ל"ת)
    מייק לבנובסקי, ר''ג 22/09/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תוהה 20/09/2021 12:28
    הגב לתגובה זו
    כלכלית של כל אחד ואחד.
  • כי זה חישוב של חברה פרטית (ל"ת)
    בעלון 22/09/2021 10:43
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".