ממתינים לריאיון עבודה
צילום: Istock

שירות התעסוקה: דורשי עבודה-בעיקר ממעמד סוציו-אקונומי נמוך

דורשי עבודה מאשכולות סוציו-אקונומיים בדרג נמוך וביניים הושפעו יותר מסגרי הקורונה ומתקשים יותר לשוב למעגל העבודה; הירידה במספר דו"ע מהאשכולות הנמוכים ירדה ב-10% בלבד, נמוכה פי 1.5 מהירידה הממוצעת
לימור זילבר |

דורשי עבודה מהאשכולות הסוציו אקונומיים הנמוכים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה. כך עולה מדו"ח שפרסם היום שירות התעסוקה. בנוסף, שיעור הירידה במספר דורשי העבודה הערבים נמוך בכמחצית מהממוצע שנרשם בחודש מרץ.

אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה ערך ניתוח עומק שהתבסס על פילוח אשכולות כלכלים חברתיים לפי אזורים סטטיסטיים. מתוך הניתוח עולה כי דורשי העבודה מהאשכולות הסוציו-אקונמיים הנמוכים (רמה 1-3) ומאשכולות הביניים (רמה 4-7) מושפעים יותר מהסגרים, רק באופן הפוך. שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים (8-10) נותר יציב מאז פרץ המשבר, אך בעוד שיעור אשכולות הביניים עולה בכניסה לסגרים ויורד ביציאה מהם, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים יורד בסגרים ועולה ביציאה מהם. כלומר: החזרה לעבודה בקרב דורשי עבודה מהאשכולות הנמוכים מתעכבת יותר. עבור דורשי עבודה אלו יש סיכוי גבוה יותר לשהות באבטלה ממושכת, להתרחק משוק העבודה ולהתקשות יותר לשוב למעגל העבודה בשוך המשבר. "הנתונים", טוענים בשירות התעסוקה, "מלמדים שוב כי לטווח הארוך מי שנפגע יותר ממשבר התעסוקה הם מרוויחי השכר הנמוך. תנועת האקורדיון, של ההוצאה לחל"ת בכניסה לסגרים והחזרה מחל"ת ביציאה מהם, אינה פועלת כמצופה על דו"ע מהאשכולות הנמוכים"

על רקע הנתונים, אמר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "כפי שנוכחנו לכל אורך המשבר האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן השכבות החלשות. ללא מאמץ משותף של כלל גורמי הממשלה בנקיטת מעורבות אקטיבית לטיפוח ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעסקה וכמו גם העמדת רשת ביטחון אפקטיבית ומעודדת תעסוקה, דו"ע מהשכבות החלשות יתקשו מאוד לשוב למעגל העבודה. כמו בבריאות כך בתעסוקה, רק בכוח האחריות הממשלתית, המאמץ המשותף יחד עם הציבור והפעולה האקטיבית נוכל להביא חוסן תעסוקתי למאות אלפי דו"ע שיישארו מחוץ למעגל העבודה גם לאחר תום תקופת הזכאות לדמי האבטלה".

נכון לתחילת אפריל, כחודשיים מהיציאה מהסגר השלישי (7.2.2021), המשק הישראלי נתון בעיצומו של תהליך חזרה לשגרה, כאשר מרבית ענפי המשק הולכים ונפתחים ולמעלה מ 300 אלף דו"ע שבו למעגל העבודה. אולם, נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי שיעורי החזרה לעבודה עומדים ביחס חיובי לרמת השכר של דו"ע – ככל שדו"ע הם מרוויחי שכר גבוה יותר, כך שיעורי החזרה שלהם לעבודה גבוהים ולהפך, ככל שדו"ע מרוויחים שכר נמוך כך שיעורי החזרה שלהם לעבודה נמוכים יותר.

לתופעה זו מגוון ביטויים, ובשירות מסבירים אותה בכך שלשיעור התחלופה (Replacement Rate) יש השפעה על התמריצים לשוב למעגל העבודה: ככל שדמי האבטלה קרובים לשכר שיוכל דרש העבודה להרוויח בשוק, כך מהווים עבורו תמריץ שלילי לחזור לעבודה וככל שרחוקים, הרי שיש לדו"ע תמריץ חיובי לשוב למעגל העבודה. כך, מספרם המוחלט של דו"ע (קיזוז מספר החוזרים לעבודה מאז היציאה מהסגר השלישי במספר הנרשמים החדשים במהלך אותה התקופה) ירד במהלך חודש מרץ ב 15% - פי 2.14 מהירידה שנרשמה במספר

דו"ע הערבים באותה התקופה, אשר עמדה על 7%. לעומת זאת, מספר דו"ע היהודים שאינם חרדים ירד באותה התקופה ב 18% ואילו מספרם של דו"ע 'האחרים' ירד ב 20%. מנגד, מספרם של דו"ע החרדים ירד ב 14%, וזאת, מסבירים בשירות התעסוקה, לאור העובדה שרבים מדו"ע החרדים הם נשים העובדות במקצועות החינוך, ההוראה וההדרכה ומרגע שנפתחה מערכת החינוך חזרו לעבודה בשיעורים גבוהים. אולם, כפי שניתן לראות, שיעורי החזרה שלהם גבוהים משל הערבים אך נמוכים משל 'האחרים' ומשל היהודים שאינם חרדים. 

 

קיראו עוד ב"בארץ"

כתוצאה, שיעורם של דו"ע היהודים שאינם חרדים ושל 'האחרים' ירד מ 64.4% ומ 5.8% בפברואר ל 62.5% ול 5.5% במרץ, בהתאמה. לעומת זאת, שיעורם של דו"ע החרדים עלה מ 6.8% ל 6.9% ואילו שיעורם של דו"ע הערבים עלה מ 23%, דומה מאוד לשיעורם בכלל האוכלוסייה, לכדי 25.2% במרץ – מדובר בשיעור הגבוה ביותר שרשמו מאז פרץ משבר הקורונה, אך נמוך מזה שנהג קודם לפרוץ המשבר. יודגש כי בשירות התעסוקה צופים שככל שנתקרב לתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה (סוף יוני 2021), שיעור דו"ע הערבים צפוי לעלות. 

במטרה לעמוד על עומק התופעה, אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה בחן את נתוני התעסוקה בהתפלגות סוציו אקונומית לפי אזורים סטטיסטיים. בניגוד למרבית המחקרים הנעשים ברמה הישובית ומתקשים לזהות שונות תוך יישובים, האזור הסטטיסטי הוא יחידת ניתוח קטנה יותר המאפשרת דיוק מירבי. מנתוני המחקר של שירות התעסוקה עולה כי עם פרוץ המשבר, מרץ 2020, זינק מספר דו"ע בכל האשכולות החברתיים כלכליים כאשר הגידול המשמעותי ביותר נרשם בקרב דו"ע מהאשכולות הגבוהים ביותר (8-10) אשר זינק מ-15.7% ל-21.7%. מנגד, באשכולות הביניים (4-7) נרשמה עלייה מדודה מ-43.4% ל-45.9%, ואילו באשכולות הנמוכים (1-3) שיעורם בקרב דו"ע ירד מ 41% ל 32% בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.