שירות התעסוקה: דורשי עבודה-בעיקר ממעמד סוציו-אקונומי נמוך
דורשי עבודה מהאשכולות הסוציו אקונומיים הנמוכים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה. כך עולה מדו"ח שפרסם היום שירות התעסוקה. בנוסף, שיעור הירידה במספר דורשי העבודה הערבים נמוך בכמחצית מהממוצע שנרשם בחודש מרץ.
אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה ערך ניתוח עומק שהתבסס על פילוח אשכולות כלכלים חברתיים לפי אזורים סטטיסטיים. מתוך הניתוח עולה כי דורשי העבודה מהאשכולות הסוציו-אקונמיים הנמוכים (רמה 1-3) ומאשכולות הביניים (רמה 4-7) מושפעים יותר מהסגרים, רק באופן הפוך. שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים (8-10) נותר יציב מאז פרץ המשבר, אך בעוד שיעור אשכולות הביניים עולה בכניסה לסגרים ויורד ביציאה מהם, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים יורד בסגרים ועולה ביציאה מהם. כלומר: החזרה לעבודה בקרב דורשי עבודה מהאשכולות הנמוכים מתעכבת יותר. עבור דורשי עבודה אלו יש סיכוי גבוה יותר לשהות באבטלה ממושכת, להתרחק משוק העבודה ולהתקשות יותר לשוב למעגל העבודה בשוך המשבר. "הנתונים", טוענים בשירות התעסוקה, "מלמדים שוב כי לטווח הארוך מי שנפגע יותר ממשבר התעסוקה הם מרוויחי השכר הנמוך. תנועת האקורדיון, של ההוצאה לחל"ת בכניסה לסגרים והחזרה מחל"ת ביציאה מהם, אינה פועלת כמצופה על דו"ע מהאשכולות הנמוכים"
על רקע הנתונים, אמר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "כפי שנוכחנו לכל אורך המשבר האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן השכבות החלשות. ללא מאמץ משותף של כלל גורמי הממשלה בנקיטת מעורבות אקטיבית לטיפוח ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעסקה וכמו גם העמדת רשת ביטחון אפקטיבית ומעודדת תעסוקה, דו"ע מהשכבות החלשות יתקשו מאוד לשוב למעגל העבודה. כמו בבריאות כך בתעסוקה, רק בכוח האחריות הממשלתית, המאמץ המשותף יחד עם הציבור והפעולה האקטיבית נוכל להביא חוסן תעסוקתי למאות אלפי דו"ע שיישארו מחוץ למעגל העבודה גם לאחר תום תקופת הזכאות לדמי האבטלה".
נכון לתחילת אפריל, כחודשיים מהיציאה מהסגר השלישי (7.2.2021), המשק הישראלי נתון בעיצומו של תהליך חזרה לשגרה, כאשר מרבית ענפי המשק הולכים ונפתחים ולמעלה מ 300 אלף דו"ע שבו למעגל העבודה. אולם, נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי שיעורי החזרה לעבודה עומדים ביחס חיובי לרמת השכר של דו"ע – ככל שדו"ע הם מרוויחי שכר גבוה יותר, כך שיעורי החזרה שלהם לעבודה גבוהים ולהפך, ככל שדו"ע מרוויחים שכר נמוך כך שיעורי החזרה שלהם לעבודה נמוכים יותר.
- גל חל"ת בעקבות המלחמה מול איראן: כמעט שלוש מאות אלף עובדים נעדרו מהעבודה ביוני
- מודל החל"ת התעדכן גם למי שנעדר 11 ימים בלבד במהלך "עם כלביא"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתופעה זו מגוון ביטויים, ובשירות מסבירים אותה בכך שלשיעור התחלופה (Replacement Rate) יש השפעה על התמריצים לשוב למעגל העבודה: ככל שדמי האבטלה קרובים לשכר שיוכל דרש העבודה להרוויח בשוק, כך מהווים עבורו תמריץ שלילי לחזור לעבודה וככל שרחוקים, הרי שיש לדו"ע תמריץ חיובי לשוב למעגל העבודה. כך, מספרם המוחלט של דו"ע (קיזוז מספר החוזרים לעבודה מאז היציאה מהסגר השלישי במספר הנרשמים החדשים במהלך אותה התקופה) ירד במהלך חודש מרץ ב 15% - פי 2.14 מהירידה שנרשמה במספר
דו"ע הערבים באותה התקופה, אשר עמדה על 7%. לעומת זאת, מספר דו"ע היהודים שאינם חרדים ירד באותה התקופה ב 18% ואילו מספרם של דו"ע 'האחרים' ירד ב 20%. מנגד, מספרם של דו"ע החרדים ירד ב 14%, וזאת, מסבירים בשירות התעסוקה, לאור העובדה שרבים מדו"ע החרדים הם נשים העובדות במקצועות החינוך, ההוראה וההדרכה ומרגע שנפתחה מערכת החינוך חזרו לעבודה בשיעורים גבוהים. אולם, כפי שניתן לראות, שיעורי החזרה שלהם גבוהים משל הערבים אך נמוכים משל 'האחרים' ומשל היהודים שאינם חרדים.
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
כתוצאה, שיעורם של דו"ע היהודים שאינם חרדים ושל 'האחרים' ירד מ 64.4% ומ 5.8% בפברואר ל 62.5% ול 5.5% במרץ, בהתאמה. לעומת זאת, שיעורם של דו"ע החרדים עלה מ 6.8% ל 6.9% ואילו שיעורם של דו"ע הערבים עלה מ 23%, דומה מאוד לשיעורם בכלל האוכלוסייה, לכדי 25.2% במרץ – מדובר בשיעור הגבוה ביותר שרשמו מאז פרץ משבר הקורונה, אך נמוך מזה שנהג קודם לפרוץ המשבר. יודגש כי בשירות התעסוקה צופים שככל שנתקרב לתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה (סוף יוני 2021), שיעור דו"ע הערבים צפוי לעלות.
במטרה לעמוד על עומק התופעה, אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה בחן את נתוני התעסוקה בהתפלגות סוציו אקונומית לפי אזורים סטטיסטיים. בניגוד למרבית המחקרים הנעשים ברמה הישובית ומתקשים לזהות שונות תוך יישובים, האזור הסטטיסטי הוא יחידת ניתוח קטנה יותר המאפשרת דיוק מירבי. מנתוני המחקר של שירות התעסוקה עולה כי עם פרוץ המשבר, מרץ 2020, זינק מספר דו"ע בכל האשכולות החברתיים כלכליים כאשר הגידול המשמעותי ביותר נרשם בקרב דו"ע מהאשכולות הגבוהים ביותר (8-10) אשר זינק מ-15.7% ל-21.7%. מנגד, באשכולות הביניים (4-7) נרשמה עלייה מדודה מ-43.4% ל-45.9%, ואילו באשכולות הנמוכים (1-3) שיעורם בקרב דו"ע ירד מ 41% ל 32% בלבד.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.