משקיעים בנדל"ן בחו"ל? מהפך בתשלומי המיסים
מנתוני בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות בנדל"ן של ישראלים בחו"ל מתקרב ל-3 מיליארד דולר בשנה. על הרווחים מהשקעות בחו"ל יש כמובן מסים, וכעת מסתבר שהמס הכולל עשוי לרדת. פסיקה חדשה של בית הדין לעבודה עשויה לשנות מהיסוד את אופן חישוב ותשלום המס הכולל (מס הכנסה + ביטוח לאומי) בגין הכנסה מהשכרת נדל"ן בחוץ לארץ.
בשנים האחרונות בוחרים ישראלים רבים להשקיע בנדל"ן מחוץ לגבולות המדינה. שער הדולר הנמוך, ריבית אפסית על פיקדונות בנקאיים, שוק נדל"ן קטן יחסית ומחירי הדירות הגבוהים בישראל, שולחים את הישראלים לחפש תשואות גבוהות מעבר לים.
העולם גדול והאפשרויות להשקיע הן רבות, אך כמובן לא נטולות סיכון - כל מקום והיתרונות והחסרונות שלו. המשקיעים נוהרים לנכסים מניבים בחו"ל כי לכאורה נדל"ן הוא השקעה טובה ויש תשואה שוטפת משכירות. ההשקעות האלו הן סוג של פיזור תיק ההשקעות ובתקופה של ריבית אפסית, הגל של השקעות בחו"ל הולך וגדל.
השכרת נכסי נדל"ן בחו"ל יכולה להיות השקעה משתלמת, אך יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון את היבטי המס של העסקה, ובכלל זה את החבות במס הכנסה ובביטוח לאומי. בהקשר זה, פסיקה חדשה של בית הדין האזורי לעבודה קוראת תיגר על אופן המיסוי שחל בפועל עד היום, במובן זה שהיא קובעת שעל הכנסות משכר-דירה מחו"ל שאינן עולות לכדי עסק, לא יחולו דמי ביטוח לאומי כלל.
- קרנות נאמנות: מהו האפיק שהפיק רווחים בשנה האחרונה?
- 10 כללי ההשקעה של UBS ל-2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב החוקי והמס החל טרם פסיקת בית הדין
לעניין מס הכנסה, הנישום רשאי לבחור באחד מבין שני מסלולים:
מסלול רגיל - במסלול זה משולם מס לפי מדרגות המס השולי על ההכנסה נטו, קרי לאחר קיזוז כל ההוצאות שנבעו בייצור ההכנסה, ולרבות זיכוי ממס זר ששולם במדינת המקור של הנכס. שיעור המס החל במסלול זה הינו עד 50% (כתלות במדרגת המס של הנישום), ולגבי נישומים שטרם מלאו להם 60 – לא פחות מ-31%.
מסלול 15% לפי סעיף 122א לפקודת מס הכנסה - במסלול זה משולם מס בשיעור קבוע של 15%, תוך התרה של הוצאות פחת בלבד, וללא התרה של הוצאות אחרות או זיכוי ממס זר או זיכויים אחרים. יובהר כי לא ניתן להחיל את המסלול הזה על הכנסות העולות לכדי עסק.לעניין ביטוח לאומי, עד כה היה מקובל כי בחירה במסלול רגיל מחייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי כהכנסה נוספת (ע"פ רוב בשיעור של כ-12%, בגין ההכנסה שמעבר לסכום הפטור), ולעומת זאת בחירה במסלול ה-15% פוטרת את ההכנסה מדמי ביטוח לאומי באופן מוחלט.
זאת, בהתבסס על סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי אשר קובע פטור מדמי ביטוח לאומי בגין "הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה".
- עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
השינוי הדרמטי שמביאה הפסיקה החדשה
פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בעניין מרדכי אולך קובעת כי גם הכנסות אשר בעבורן שולמו מיסים לעניין מס הכנסה במסלול רגיל, לא יחויבו בדמי ביטוח לאומי, ובלבד שהנישום יוכיח כי לא מדובר בהכנסות העולות לכדי עסק.
פסיקה זו מבוססת על עמדה פרשנית לפיה הוראות סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח לאומי עוסקות בהכנסה שניתן להחיל עליה את סעיף 122א לפקודת מס הכנסה, ולא בהכנסה שבהכרח נבחר ביחס אליה המסלול האמור.
דברים אלו מהווים בשורה של ממש למשכירי הדירות בחו"ל, אשר כעת עשויים לחסוך עד עשרות אלפי שקלים בשנה בגין כל נכס המושכר בחו"ל. זאת, על-ידי תכנון כולל של חבות המס הצפויה שלהם (מס הכנסה + ביטוח לאומי). עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בשלב זה בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה, אשר יתכן שיוגש בגינה ערעור לבית הדין הארצי.
דוגמא להמחשה:
נניח שלנישום יש הכנסה חייבת משכירות בחו"ל בגובה 100,000 שקל (לשם הפשטות נניח כי ההוצאה היחידה היא הוצאת פחת שנוכתה). מס ששולם בחו"ל 35%, ושיעור המס של הנישום בישראל (לפי מדרגות המס) הינו 35%. אם הנישום יבחר במסלול 15%, הוא ישלם 15,000 שקל בישראל, ויגיע למס כולל של 50%.
אם הנישום יבחר במסלול הרגיל, הוא לא ישלם מס הכנסה בישראל כלל. טרם פסק הדין, הנישום היה כפוף לתשלום ביטוח לאומי (לרוב בשיעור 12%) ולכן היה מגיע לשיעור מס כולל של כ-47%. כעת תחת הפסיקה החדשה לא יחולו דמי ביטוח לאומי, ומכאן שהנישום לא ישלם מסים בישראל כלל!
לסיכום, נמליץ למשכירי נכסים בחו"ל שאינם עולים לכדי עסק לבחון מחדש את מסלולי המס אותם הם בוחרים. בנוסף, במקרים המתאימים כדאי לשקול הגשת ערעורים על דמי ביטוח לאומי ששולמו בעבר בגין נכסים אלו.
כותב המאמר אריאל כץ רו"ח (עו"ד) – ממשרד עמוס כץ ושות', רואי חשבון.
- 3.איציק 10/01/2021 08:46הגב לתגובה זואליה וקוץ בה- כדי להגיע להכנסות שכירות גדולות בחו"ל שבגינן משולם מס גבוה צריך להחזיק מספר נכסים. במקרה זה ברור שהשלטונות בישראל יטענו כי יש בכך אימות לכך שמדובר בעסק החייב בביטוח לאומי. לעומת זאת, מי שמחזיק נכס בודד- לא מגיע בדר"כ לתשלומי מס גבוהים בחו"ל ולפיכך מדובר הפרשים לא ניכרים, וגם אז במקרים רבים עדיין יהיה עדיף מסלול ה-15% (עם או בלי ביטוח לאומי במסלול האחר).
- 2.ענבר 09/01/2021 20:11הגב לתגובה זומאיזה תאריך הפסיקה חלה בארץ?
- 1.רוני כהן 09/01/2021 17:49הגב לתגובה זונפלא אשמח להתייעץ איתך לא הבנתי עד הסוף את תכנון המס הנדרש אבל הכיוון מוצא חן בעיני שפו
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
