מנתוני בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות בנדל"ן של ישראלים בחו"ל מתקרב ל-3 מיליארד דולר בשנה. על הרווחים מהשקעות בחו"ל יש כמובן מסים, וכעת מסתבר שהמס הכולל עשוי לרדת. פסיקה חדשה של בית הדין לעבודה עשויה לשנות מהיסוד את אופן חישוב ותשלום המס הכולל (מס הכנסה + ביטוח לאומי) בגין הכנסה מהשכרת נדל"ן בחוץ לארץ.

בשנים האחרונות בוחרים ישראלים רבים להשקיע בנדל"ן מחוץ לגבולות המדינה. שער הדולר הנמוך, ריבית אפסית על פיקדונות בנקאיים, שוק נדל"ן קטן יחסית ומחירי הדירות הגבוהים בישראל, שולחים את הישראלים לחפש תשואות גבוהות מעבר לים.

העולם גדול והאפשרויות להשקיע הן רבות, אך כמובן לא נטולות סיכון - כל מקום והיתרונות והחסרונות שלו. המשקיעים נוהרים לנכסים מניבים בחו"ל כי לכאורה נדל"ן הוא השקעה טובה ויש תשואה שוטפת משכירות. ההשקעות האלו הן סוג של פיזור תיק ההשקעות ובתקופה של ריבית אפסית, הגל של השקעות בחו"ל הולך וגדל.  

השכרת נכסי נדל"ן בחו"ל יכולה להיות השקעה משתלמת, אך יחד עם זאת, צריך לקחת בחשבון את היבטי המס של העסקה, ובכלל זה את החבות במס הכנסה ובביטוח לאומי. בהקשר זה, פסיקה חדשה של בית הדין האזורי לעבודה קוראת תיגר על אופן המיסוי שחל בפועל עד היום, במובן זה שהיא קובעת שעל הכנסות משכר-דירה מחו"ל שאינן עולות לכדי עסק, לא יחולו דמי ביטוח לאומי כלל.

• קרנות נאמנות: מהו האפיק שהפיק רווחים בשנה האחרונה?
• 10 כללי ההשקעה של UBS ל-2022
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המצב החוקי והמס החל טרם פסיקת בית הדין

לעניין מס הכנסה, הנישום רשאי לבחור באחד מבין שני מסלולים:

מסלול רגיל - במסלול זה משולם מס לפי מדרגות המס השולי על ההכנסה נטו, קרי לאחר קיזוז כל ההוצאות שנבעו בייצור ההכנסה, ולרבות זיכוי ממס זר ששולם במדינת המקור של הנכס. שיעור המס החל במסלול זה הינו עד 50% (כתלות במדרגת המס של הנישום), ולגבי נישומים שטרם מלאו להם 60 – לא פחות מ-31%.

מסלול 15% לפי סעיף 122א לפקודת מס הכנסה - במסלול זה משולם מס בשיעור קבוע של 15%, תוך התרה של הוצאות פחת בלבד, וללא התרה של הוצאות אחרות או זיכוי ממס זר או זיכויים אחרים. יובהר כי לא ניתן להחיל את המסלול הזה על הכנסות העולות לכדי עסק.לעניין ביטוח לאומי, עד כה היה מקובל כי בחירה במסלול רגיל מחייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי כהכנסה נוספת (ע"פ רוב בשיעור של כ-12%, בגין ההכנסה שמעבר לסכום הפטור), ולעומת זאת בחירה במסלול ה-15% פוטרת את ההכנסה מדמי ביטוח לאומי באופן מוחלט.

זאת, בהתבסס על סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי אשר קובע פטור מדמי ביטוח לאומי בגין "הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה".

• בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
• רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

השינוי הדרמטי שמביאה הפסיקה החדשה

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בעניין מרדכי אולך קובעת כי גם הכנסות אשר בעבורן שולמו מיסים  לעניין מס הכנסה במסלול רגיל, לא יחויבו בדמי ביטוח לאומי, ובלבד שהנישום יוכיח כי לא מדובר בהכנסות העולות לכדי עסק.

פסיקה זו מבוססת על עמדה פרשנית לפיה הוראות סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח לאומי עוסקות בהכנסה שניתן להחיל עליה את סעיף 122א לפקודת מס הכנסה, ולא בהכנסה שבהכרח נבחר ביחס אליה המסלול האמור.

דברים אלו מהווים בשורה של ממש למשכירי הדירות בחו"ל, אשר כעת עשויים לחסוך עד עשרות אלפי שקלים בשנה בגין כל נכס המושכר בחו"ל. זאת, על-ידי תכנון כולל של חבות המס הצפויה שלהם (מס הכנסה + ביטוח לאומי). עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בשלב זה בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה, אשר יתכן שיוגש בגינה ערעור לבית הדין הארצי.

דוגמא להמחשה:

נניח שלנישום יש הכנסה חייבת משכירות בחו"ל בגובה 100,000 שקל (לשם הפשטות נניח כי ההוצאה היחידה היא הוצאת פחת שנוכתה). מס ששולם בחו"ל 35%, ושיעור המס של הנישום בישראל (לפי מדרגות המס) הינו 35%. אם הנישום יבחר במסלול 15%, הוא ישלם 15,000 שקל בישראל, ויגיע למס כולל של 50%.

אם הנישום יבחר במסלול הרגיל, הוא לא ישלם מס הכנסה בישראל כלל. טרם פסק הדין, הנישום היה כפוף לתשלום ביטוח לאומי (לרוב בשיעור 12%) ולכן היה מגיע לשיעור מס כולל של כ-47%. כעת תחת הפסיקה החדשה לא יחולו דמי ביטוח לאומי, ומכאן שהנישום לא ישלם מסים בישראל כלל!

לסיכום, נמליץ למשכירי נכסים בחו"ל שאינם עולים לכדי עסק לבחון מחדש את מסלולי המס אותם הם בוחרים. בנוסף, במקרים המתאימים כדאי לשקול הגשת ערעורים על דמי ביטוח לאומי ששולמו בעבר בגין נכסים אלו.

כותב המאמר אריאל כץ רו"ח (עו"ד) – ממשרד עמוס כץ ושות', רואי חשבון.