מתי העובדים יחזרו מחל"ת?
חל"ת חודש מאי חשוב מאוד להבנת עומק המשבר. מעל מיליון מובטלים וחלת"ניקים נשלחו הביתה. האבטלה כולל החל"ת עוברת את ה-26%. זה שיעור בלתי נתפס, רק לפני חודשיים היתה תעסוקה שמוגדרת בכלכלה "תעסוקה מלאה" עם שיעור אבטלה שבספרי הכלכלה לא מתייחסים אליו - 3.4%.
המוזר הוא שבינתיים לא חוזרים לעבודה. לא ממש מוזר כי המעסיקים חטפו חבטה גדולה, והם מעכלים את גודל השבר, ועדיין על פי הדיווחים הרשמיים רק 70 אלף איש חזרו לעבודה. היום המספר הזה יגדל משמעותית בגלל פתיחה של הקניונים, ועדיין, החשש הגדול של המערכת הכלכלית היא שהתחזיות לירידה לאבטלה חד ספרתית הן אופטימיות. לכן, כולם מחכים לראות מה יקרה במאי - החודש הראשון של יציאה כמעט מלאה מהסגר, החודש הראשון שבו הכלכלה חוזרת להתגלגל כמו שצריך, או כמעט כמו שצריך.
חזרה מהירה לעבודה בחודש מאי וקיטון במספר המובטלים והחל"תניקים יסמן התאוששות. בינתיים הדיווחים הם על כ-70 אלף איש בלבד שחזרו מחל"ת, אבל ייתכן מאוד שיש דיליי בנתונים - שהמעסיקים עדיין לא השלימו את הדיווחים על החזרה. כך או אחרת, אם בעוד חודש יתברר שבמאי חזרו 100-200 אלף איש בלבד, זה יהיה מאכזב מאוד, גם 300 אלף בהינתן שנפתחו היום קניונים ומקומות נוספים, לא יהיה נתון מאוד מעודד, אבל הוא כבר כיוון נכון.
חזרה איטית מחל"ת היא עם משמעות גדולה - החל"תניקים עלולים לשבת הרבה זמן בבית. זה אומר שהמעסיקים לא בטוחים שהם אחרי המשבר והתהליך עלול להיות איטי. תהליך איטי גם יכלול ככל הנראה פיטורים. אותם מעסיקים יפנימו שאין טעם להחזיק את העובדים בהולד בבית.
- גל חל"ת בעקבות המלחמה מול איראן: כמעט שלוש מאות אלף עובדים נעדרו מהעבודה ביוני
- מודל החל"ת התעדכן גם למי שנעדר 11 ימים בלבד במהלך "עם כלביא"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה התרחיש הרע. אבל כאמור רוב הכלכלנים סבורים שתהיה התאוששות מרשימה. דר' גיל בפמן מבנק לאומי מדגיש כי האבטלה תרד ל-8%-95 עד סוף השנה - "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני התעסוקה לחודש מארס. חלה ירידה חדה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא, ובמקביל חלה עלייה חדה במספר המועסקים שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (מרביתם עובדים שהוצאו לחל"ת). היקף המועסקים (שכירים ועצמאיים) שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (כל השבוע או פחות משבוע) בחודש מרץ עמד על כ-1.7 מיליון מועסקים, שהם כ-43% מסך המועסקים, זאת לעומת כ-400 אלף מועסקים בפברואר, שהם כ-10% מסך המועסקים (לפני השבתת הפעילות הכלכלית).
"על פי הדיווח כ-1 מיליון מועסקים, שהם כ-26% מסך המועסקים, נעדרו כתוצאה ממשבר הקורונה. בהודעת הלמ"ס מופיע ניתוח ענפי של המועסקים שנעדרו זמנית, לפיו הענפים בהם אחוז הנעדרים היה גבוה מהממוצע הם: אמנות, בידור ופנאי, חינוך, שירותי אירוח ואוכל, שירותים אחרים ואספקת חשמל.
"במבט קדימה, הערכתנו לשיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) בשנת 2020 נותרה על 8%-9% (בדומה לתחזית בסוף מארס), זאת גם בדומה לתחזית של משרד האוצר (אגף הכלכלנית הראשית) שפורסמה לאחרונה".
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
במילים אחרות, בלאומי סבורים שעד סוף השנה 70%-80% מהמופטרים והחל"תניקים יחזרו לעבודה.
- 3.מעסיקים מחכים לפיצוי על החזרת עובדים (ל"ת)מחפשים סובסידיות 19/05/2020 15:33הגב לתגובה זו
- 2.ש.א 08/05/2020 17:52הגב לתגובה זויש מעסיקים שמנצלים את המצב שהעובדים בחל"ת ולא מחזירים אותם ודורשים מהעובדים שחזרו לעבודה לעבוד שעות נוספות על מנת לא להחזיר את כולם
- 1.יעקב 07/05/2020 11:52הגב לתגובה זוהמחזורים נפגעו בתעשייה ,תעזרו לנו להחזיר את העובדים עם השתתפות בשכר במקום לשלם להם דמי אבטלה
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
