מתי העובדים יחזרו מחל"ת?
חודש מאי חשוב מאוד להבנת עומק המשבר. מעל מיליון מובטלים וחלת"ניקים נשלחו הביתה. האבטלה כולל החל"ת עוברת את ה-26%. זה שיעור בלתי נתפס, רק לפני חודשיים היתה תעסוקה שמוגדרת בכלכלה "תעסוקה מלאה" עם שיעור אבטלה שבספרי הכלכלה לא מתייחסים אליו - 3.4%.
המוזר הוא שבינתיים לא חוזרים לעבודה. לא ממש מוזר כי המעסיקים חטפו חבטה גדולה, והם מעכלים את גודל השבר, ועדיין על פי הדיווחים הרשמיים רק 70 אלף איש חזרו לעבודה. היום המספר הזה יגדל משמעותית בגלל פתיחה של הקניונים, ועדיין, החשש הגדול של המערכת הכלכלית היא שהתחזיות לירידה לאבטלה חד ספרתית הן אופטימיות. לכן, כולם מחכים לראות מה יקרה במאי - החודש הראשון של יציאה כמעט מלאה מהסגר, החודש הראשון שבו הכלכלה חוזרת להתגלגל כמו שצריך, או כמעט כמו שצריך.
חזרה מהירה לעבודה בחודש מאי וקיטון במספר המובטלים והחל"תניקים יסמן התאוששות. בינתיים הדיווחים הם על כ-70 אלף איש בלבד שחזרו מחל"ת, אבל ייתכן מאוד שיש דיליי בנתונים - שהמעסיקים עדיין לא השלימו את הדיווחים על החזרה. כך או אחרת, אם בעוד חודש יתברר שבמאי חזרו 100-200 אלף איש בלבד, זה יהיה מאכזב מאוד, גם 300 אלף בהינתן שנפתחו היום קניונים ומקומות נוספים, לא יהיה נתון מאוד מעודד, אבל הוא כבר כיוון נכון.
חזרה איטית מחל"ת היא עם משמעות גדולה - החל"תניקים עלולים לשבת הרבה זמן בבית. זה אומר שהמעסיקים לא בטוחים שהם אחרי המשבר והתהליך עלול להיות איטי. תהליך איטי גם יכלול ככל הנראה פיטורים. אותם מעסיקים יפנימו שאין טעם להחזיק את העובדים בהולד בבית.
- גל חל"ת בעקבות המלחמה מול איראן: כמעט שלוש מאות אלף עובדים נעדרו מהעבודה ביוני
- מודל החל"ת התעדכן גם למי שנעדר 11 ימים בלבד במהלך "עם כלביא"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה התרחיש הרע. אבל כאמור רוב הכלכלנים סבורים שתהיה התאוששות מרשימה. דר' גיל בפמן מבנק לאומי מדגיש כי האבטלה תרד ל-8%-95 עד סוף השנה - "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני התעסוקה לחודש מארס. חלה ירידה חדה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא, ובמקביל חלה עלייה חדה במספר המועסקים שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (מרביתם עובדים שהוצאו לחל"ת). היקף המועסקים (שכירים ועצמאיים) שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (כל השבוע או פחות משבוע) בחודש מרץ עמד על כ-1.7 מיליון מועסקים, שהם כ-43% מסך המועסקים, זאת לעומת כ-400 אלף מועסקים בפברואר, שהם כ-10% מסך המועסקים (לפני השבתת הפעילות הכלכלית).
"על פי הדיווח כ-1 מיליון מועסקים, שהם כ-26% מסך המועסקים, נעדרו כתוצאה ממשבר הקורונה. בהודעת הלמ"ס מופיע ניתוח ענפי של המועסקים שנעדרו זמנית, לפיו הענפים בהם אחוז הנעדרים היה גבוה מהממוצע הם: אמנות, בידור ופנאי, חינוך, שירותי אירוח ואוכל, שירותים אחרים ואספקת חשמל.
"במבט קדימה, הערכתנו לשיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) בשנת 2020 נותרה על 8%-9% (בדומה לתחזית בסוף מארס), זאת גם בדומה לתחזית של משרד האוצר (אגף הכלכלנית הראשית) שפורסמה לאחרונה".
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
במילים אחרות, בלאומי סבורים שעד סוף השנה 70%-80% מהמופטרים והחל"תניקים יחזרו לעבודה.
- 3.מעסיקים מחכים לפיצוי על החזרת עובדים (ל"ת)מחפשים סובסידיות 19/05/2020 15:33הגב לתגובה זו
- 2.ש.א 08/05/2020 17:52הגב לתגובה זויש מעסיקים שמנצלים את המצב שהעובדים בחל"ת ולא מחזירים אותם ודורשים מהעובדים שחזרו לעבודה לעבוד שעות נוספות על מנת לא להחזיר את כולם
- 1.יעקב 07/05/2020 11:52הגב לתגובה זוהמחזורים נפגעו בתעשייה ,תעזרו לנו להחזיר את העובדים עם השתתפות בשכר במקום לשלם להם דמי אבטלה
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
