ממתנים בתור מפוטרים עבודה פיטורים
צילום: Istock

מתי העובדים יחזרו מחל"ת?

קצב החזרה מחל"ת מאכזב. אבל אולי בגלל שיש עיכובים בדיווח; כמה חלת"ניקים יחזרו במאי ובחודשים הבאים?
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה חל"ת

חודש מאי חשוב מאוד להבנת עומק המשבר. מעל מיליון מובטלים וחלת"ניקים נשלחו הביתה. האבטלה כולל החל"ת עוברת את ה-26%. זה שיעור בלתי נתפס, רק לפני חודשיים היתה תעסוקה שמוגדרת בכלכלה "תעסוקה מלאה"  עם שיעור אבטלה שבספרי הכלכלה לא מתייחסים אליו - 3.4%. 

המוזר הוא שבינתיים לא חוזרים לעבודה. לא ממש מוזר כי המעסיקים חטפו חבטה גדולה, והם מעכלים את גודל השבר, ועדיין על פי הדיווחים הרשמיים רק 70 אלף איש חזרו לעבודה. היום המספר הזה יגדל משמעותית בגלל פתיחה של הקניונים, ועדיין, החשש הגדול של המערכת הכלכלית היא שהתחזיות לירידה לאבטלה חד ספרתית הן אופטימיות. לכן, כולם מחכים לראות מה יקרה במאי - החודש הראשון של יציאה כמעט מלאה מהסגר, החודש הראשון שבו הכלכלה חוזרת להתגלגל כמו שצריך, או כמעט כמו שצריך.

חזרה מהירה לעבודה בחודש מאי וקיטון במספר המובטלים והחל"תניקים יסמן התאוששות. בינתיים הדיווחים הם על כ-70 אלף איש בלבד שחזרו מחל"ת, אבל ייתכן מאוד שיש דיליי בנתונים - שהמעסיקים עדיין לא השלימו את הדיווחים על החזרה. כך או אחרת, אם בעוד חודש יתברר שבמאי חזרו 100-200 אלף איש בלבד, זה יהיה מאכזב מאוד, גם 300 אלף בהינתן שנפתחו היום קניונים ומקומות נוספים, לא יהיה נתון מאוד מעודד, אבל הוא כבר כיוון נכון.

חזרה איטית מחל"ת היא עם משמעות גדולה - החל"תניקים עלולים לשבת הרבה זמן בבית. זה אומר שהמעסיקים לא בטוחים שהם אחרי המשבר והתהליך עלול להיות איטי. תהליך איטי גם יכלול ככל הנראה פיטורים. אותם מעסיקים יפנימו שאין טעם להחזיק את העובדים בהולד בבית. 

זה התרחיש הרע. אבל כאמור רוב הכלכלנים סבורים שתהיה התאוששות מרשימה. דר' גיל בפמן מבנק לאומי מדגיש כי האבטלה תרד ל-8%-95 עד סוף השנה - "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני התעסוקה לחודש מארס. חלה ירידה חדה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא, ובמקביל חלה עלייה חדה במספר המועסקים שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (מרביתם עובדים שהוצאו לחל"ת). היקף המועסקים (שכירים ועצמאיים) שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (כל השבוע או פחות משבוע) בחודש מרץ עמד על כ-1.7 מיליון מועסקים, שהם כ-43% מסך המועסקים, זאת לעומת כ-400 אלף מועסקים בפברואר, שהם כ-10% מסך המועסקים (לפני השבתת הפעילות הכלכלית).

"על פי הדיווח כ-1 מיליון מועסקים, שהם כ-26% מסך המועסקים, נעדרו כתוצאה ממשבר הקורונה. בהודעת הלמ"ס מופיע ניתוח ענפי של המועסקים שנעדרו זמנית, לפיו הענפים בהם אחוז הנעדרים היה גבוה מהממוצע הם: אמנות, בידור ופנאי, חינוך,  שירותי אירוח ואוכל, שירותים אחרים ואספקת חשמל.

"במבט קדימה, הערכתנו לשיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה)  בשנת 2020 נותרה על 8%-9% (בדומה לתחזית בסוף מארס), זאת גם בדומה לתחזית של משרד האוצר (אגף הכלכלנית הראשית) שפורסמה לאחרונה".

קיראו עוד ב"בארץ"

במילים אחרות, בלאומי סבורים שעד סוף השנה 70%-80% מהמופטרים והחל"תניקים יחזרו לעבודה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מעסיקים מחכים לפיצוי על החזרת עובדים (ל"ת)
    מחפשים סובסידיות 19/05/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ש.א 08/05/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    יש מעסיקים שמנצלים את המצב שהעובדים בחל"ת ולא מחזירים אותם ודורשים מהעובדים שחזרו לעבודה לעבוד שעות נוספות על מנת לא להחזיר את כולם
  • 1.
    יעקב 07/05/2020 11:52
    הגב לתגובה זו
    המחזורים נפגעו בתעשייה ,תעזרו לנו להחזיר את העובדים עם השתתפות בשכר במקום לשלם להם דמי אבטלה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".