אזרחים ותיקים, נמאס לכם להמתין שעות בבנק? בנק ישראל מציע פתרון

הפיקוח על הבנקים מודיע על סבב נוסף של "העצמה בנקאית דיגיטלית". המפקחת על הבנקים: "אנו רואים חשיבות רבה בליווי האזרחים הוותיקים בתהליך ההסתגלות לבנקאות הדיגיטלית"
ירדן סמדר | (2)

הפיקוח על הבנקים מודיע היום (ג') על סבב נוסף של "העצמה בנקאית דיגיטלית", במטרה לאפשר לאזרחים ותיקים נוספים, שלא השתתפו בהדרכות בשנת 2018, להשתתף בתכנית וליהנות מכלים לשיפור מיומנויות השימוש בשירותים הבנקאיים הדיגיטליים. בין התאריכים 23.6.19-4.7.19 יתקיימו בעשרות רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ברחבי הארץ, הרצאות בנושא לאזרחים הוותיקים.

כחלק מתפיסת הפיקוח על הבנקים, לפיה מהלך ליווי האזרחים הוותיקים בהסתגלות לבנקאות הדיגיטלית הוא מהלך מתמשך, משיק הפיקוח סבב נוסף של הפעילות "העצמה בנקאית דיגיטלית", במטרה לאפשר לאזרחים ותיקים נוספים, שלא השתתפו בהדרכות בשנת 2018, להשתתף בתכנית.

לאחר סבב ההרצאות, במהלך החודשים יולי-אוקטובר 2019, האזרחים הוותיקים יוזמנו להדרכות פרטניות בסניפי הבנקים, לצורך התנסות בשירותים הבנקאיים הדיגיטליים הקיימים בבנק בו מתנהל חשבונם.

הפעילות תתבצע בשני חלקים

חלק ראשון, בין התאריכים 23.6.19-4.7.19 תתקיים הרצאה גנרית בנושא "העצמה בנקאית דיגיטלית", בעשרות רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ברחבי הארץ, שתעסוק במידע נרחב על הבנקאות הדיגיטלית, יתרונותיה ואופן השימוש בה.

חלק שני, במטרה ללוות את האזרחים הוותיקים באופן אישי ומובנה בהיכרות עם שירותים בנקאיים דיגיטליים בסיסיים, יתקיימו בחודשים יולי- אוקטובר הדרכות אישיות בסניפי הבנקים שיעסקו בנושא השירותים הבנקאיים הדיגיטליים הקיימים בבנק בו מתנהל חשבונם, לרבות התנסות מעשית.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "אנו רואים חשיבות רבה בליווי האזרחים הוותיקים בתהליך ההסתגלות לבנקאות הדיגיטלית, ולכן ממשיכים במהלך הארצי והנרחב המלווה באופן אישי את האזרחים הוותיקים בהיכרות עם שירותים בנקאיים דיגיטליים בסיסיים. אני מזמינה את האזרחים הוותיקים שטרם השתתפו בהרצאות ובהדרכות האישיות לעשות זאת."

"כמו כן, אני מודה לאיגוד המנכ"לים של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות בישראל על שיתוף הפעולה, ומברכת את המערכת הבנקאית ואיגוד הבנקים על הירתמותם המלאה להוצאת התכנית אל הפועל".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חגי 11/06/2019 14:21
    הגב לתגובה זו
    במקום לטפל בבנקים ולאלץ אותם להוריד עמלות לאזרחים ותיקים, "מטפלת" הממונה הנכבדה בשטויות......
  • 1.
    רותם 11/06/2019 13:01
    הגב לתגובה זו
    ואתם רוצים ללמד אותה לתפעל אתרים ואפליקציות? הכל כדי לפטר עובדי בנק ולהרוויח יותר? המפקחת על הבנקים צריכה לוודה שאזרחים ותיקים יקבלו מענה אנושי במחיר סימלי. אם יעשו טעות - מי יישא באחריות? זו שלכאורה תרצה בעתיד להשתלב במערכת הבנקאית? קדחת!! ומה עם המשרד לאזרחים וותיקים? רק סיסמאות!
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.