אזרחים ותיקים, נמאס לכם להמתין שעות בבנק? בנק ישראל מציע פתרון
הפיקוח על הבנקים מודיע היום (ג') על סבב נוסף של "העצמה בנקאית דיגיטלית", במטרה לאפשר לאזרחים ותיקים נוספים, שלא השתתפו בהדרכות בשנת 2018, להשתתף בתכנית וליהנות מכלים לשיפור מיומנויות השימוש בשירותים הבנקאיים הדיגיטליים. בין התאריכים 23.6.19-4.7.19 יתקיימו בעשרות רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ברחבי הארץ, הרצאות בנושא לאזרחים הוותיקים.
כחלק מתפיסת הפיקוח על הבנקים, לפיה מהלך ליווי האזרחים הוותיקים בהסתגלות לבנקאות הדיגיטלית הוא מהלך מתמשך, משיק הפיקוח סבב נוסף של הפעילות "העצמה בנקאית דיגיטלית", במטרה לאפשר לאזרחים ותיקים נוספים, שלא השתתפו בהדרכות בשנת 2018, להשתתף בתכנית.
לאחר סבב ההרצאות, במהלך החודשים יולי-אוקטובר 2019, האזרחים הוותיקים יוזמנו להדרכות פרטניות בסניפי הבנקים, לצורך התנסות בשירותים הבנקאיים הדיגיטליים הקיימים בבנק בו מתנהל חשבונם.
הפעילות תתבצע בשני חלקים
חלק ראשון, בין התאריכים 23.6.19-4.7.19 תתקיים הרצאה גנרית בנושא "העצמה בנקאית דיגיטלית", בעשרות רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ברחבי הארץ, שתעסוק במידע נרחב על הבנקאות הדיגיטלית, יתרונותיה ואופן השימוש בה.
- האזרחים הוותיקים צריכים סניף בנק? נתוני בנק ישראל אומרים אחרת
- ועדת הרווחה אישרה הנחה אוטמטית מארנונה לאזרחים ותיקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק שני, במטרה ללוות את האזרחים הוותיקים באופן אישי ומובנה בהיכרות עם שירותים בנקאיים דיגיטליים בסיסיים, יתקיימו בחודשים יולי- אוקטובר הדרכות אישיות בסניפי הבנקים שיעסקו בנושא השירותים הבנקאיים הדיגיטליים הקיימים בבנק בו מתנהל חשבונם, לרבות התנסות מעשית.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "אנו רואים חשיבות רבה בליווי האזרחים הוותיקים בתהליך ההסתגלות לבנקאות הדיגיטלית, ולכן ממשיכים במהלך הארצי והנרחב המלווה באופן אישי את האזרחים הוותיקים בהיכרות עם שירותים בנקאיים דיגיטליים בסיסיים. אני מזמינה את האזרחים הוותיקים שטרם השתתפו בהרצאות ובהדרכות האישיות לעשות זאת."
"כמו כן, אני מודה לאיגוד המנכ"לים של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות בישראל על שיתוף הפעולה, ומברכת את המערכת הבנקאית ואיגוד הבנקים על הירתמותם המלאה להוצאת התכנית אל הפועל".
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- 2.חגי 11/06/2019 14:21הגב לתגובה זובמקום לטפל בבנקים ולאלץ אותם להוריד עמלות לאזרחים ותיקים, "מטפלת" הממונה הנכבדה בשטויות......
- 1.רותם 11/06/2019 13:01הגב לתגובה זוואתם רוצים ללמד אותה לתפעל אתרים ואפליקציות? הכל כדי לפטר עובדי בנק ולהרוויח יותר? המפקחת על הבנקים צריכה לוודה שאזרחים ותיקים יקבלו מענה אנושי במחיר סימלי. אם יעשו טעות - מי יישא באחריות? זו שלכאורה תרצה בעתיד להשתלב במערכת הבנקאית? קדחת!! ומה עם המשרד לאזרחים וותיקים? רק סיסמאות!
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
