אורי יהודאי פרוטרום
צילום: עדי לם

אורי יהודאי מצטרף לטרנד. נכנס לעסקי הקנאביס הרפואי

יהודאי משקיע בקבוצת שדה ויכהן כיו"ר הקבוצה המקיימת פעילות גלובלית מבוססת מו"פ בתחומי המחקר, הטכנולוגיה, הריבוי והגידול של קנאביס רפואי
מערכת Bizportal | (2)

איש העסקים, אורי יהודאי, משקיע בקבוצת שדה (חברה פרטית) ויכהן כיו"ר הקבוצה המקיימת פעילות גלובלית מבוססת מו"פ בתחומי המחקר, הטכנולוגיה, הריבוי והגידול של קנאביס רפואי.

 

את הקבוצה הקים ומנהל עמית שדה לפני כ-4 שנים והוא מכהן כמנכ"ל כיום. שדה בוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות ושירת כקצין באמ"ן ובשירותי הביטחון עד לפני כ-8 שנים.

 

מטעמו של יהודאי נמסר, כי לקבוצת שדה שיתופי פעולה עם מכוני מחקר, אוניברסיטאות ובתי חולים בארץ ובעולם לפיתוח מוצרים המבוססים על זני קנאביס יחודיים והיא בשלבים מתקדמים של מחקרים קליניים רפואיים המבוססים על זנים אלה.

 

עוד נמסר, כי לקבוצת "שדה" חממות "indoor" לגידולים של זני קנאביס ייחודיים במקדוניה אשר יספקו מוצרים לשוק האירופאי על פי תקני האיכות הגבוהים ביותר. החווה כבר ייצרה שלושה מחזורי גידול מוצלחים ועומדת לקבל את התקן הנכסף של EU-GMP, שיאפשר לה למכור מוצרי קנאביס רפואי לגרמניה בשאר מדינות אירופה.

 

בנוסף, הקבוצה נמצאת בימים אלו בשלבים סופיים של רכישת חברת תרופות פורטוגלית, אשר עתידה לקבל בזמן הקרוב אישור ליצור מוצרי קנאביס שישווקו בשלב הראשון בעיקר בשוק האירופאי. במקביל  פועלת הקבוצה לבניית מערכי שיווק והפצה של מוצרי הקנאביס שייוצרו על ידה  במגוון מדינות יעד אסטרטגיות באירופה ובשאר מדינות העולם שאושר בהן קנאביס רפואי.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אוזי סאנשיין 08/05/2019 07:49
    הגב לתגובה זו
    כל תקופה והטרנד שלה. חלק מהטרנדים, אכן הוכחו כרווחיים לאורך זמן, אבל כל הטרנדים, קיבלו שוויים ויחסי ציבור, משמעותיים בהרבה משוויים האמיתי. רק לאחרונה, סיפרו לנו שכל העולם יעבור לבלוקצ'יין, ושווי חברות טס לשמיים. הקאנביס, הוא סהכ עוד צמח. כמו תירס. הוא כרגע לא חוקי ברב העולם, אז נוצרה סביבו הילה. זה הסם המזיק והעברייני שהפך פתאום לתרופת קסם חוקית. בילדה הענייה שהפכה לדוגמנית צמרת. סינדרלה. הכל שטויות, הכל מוגזם. כמו תמיד חלק מהחברות יהיו מוצלחות, חלקן ייעלמו. והשווי יחזור לרמות המכפיל של התעשיות הרלוונטיות ( חקלאות, תוספי תזונה ואולי גם תרופות ). בקיצור, תעזבו אותנו בשקט, ותנו לי כוס וויסקי טוב
  • 1.
    מור 07/05/2019 17:34
    הגב לתגובה זו
    ממחקרים עולה כי חשיפה למסרים בתקשורת בנוגע לקנאביס רפואי גורמת לאנשים לחשוב כי שימוש בקנאביס הוא פחות מזיק ולהגברת התמיכה בלגליזציה של צריכת קנאביס בשעות הפנאי. במילים אחרות, לגליזציה של קנאביס רפואי קשורה במספר דרכים עקיפות, לשימוש בקנאביס בשעות הפאני בספק שרב העוסקים בתחום הקמאביס לא נחשפו למאות המחקרים המורים על הנזקים הרבים בשימוש בקנאביס! לדעתי, במידה והמהלך יצליח, מדינת ישראל תהיה מאופיינת ומזוהה בקרב אומות העולם כיצואנית סמים ונשק. בפועל, נעודד ונעצים את האנטישמיות "לתפארת העם היהודי ומדינת ישראל"! נאי. בארץ מתחולל בלץ תקשורתי ע"י גורמים רבים, כולל פוליטיקאים בכירים, אנשי תקשורת, רופאים, חוקרים, מעשנים, מגדלים, ובעיקר משקיעים וחברות בורסאיות הסוחרות במניות קנאביס, אלה מקבלים חשיפה נרחבת בעיתונות הכלכלית, בפועל, מעמידים את "העגלה לפני הסוסים" ויוצרים עובדות בשטח! לדעתי, בתחום הקנאביס שם המשחק הוא פוטנציאל העסקי! שהשמים הוא הגבול! העוסקים בתחום מבינים היטב שעד שהאמת תתגלה, "או שהכלב ימות או שהפריץ ימות"! לדעתי בכל תחום אפשרי בעלי הדעה הם בעלי המאה. מנצלים את הבורות, האשליה וה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.