הלמ"ס: שיעור הגירה שלילי בתל אביב בשנת 2016
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את דו"ח נתוני הרשויות המקומיות לשנת 2016, ממנו עולים מספר נתונים מעניינים הנוגעים לאכלוסיה בישראל.
אוכלוסייה
בסוף שנת 2016 מנתה האוכלוסייה בישראל 8.6 מיליון תושבים. כ-74.4% מהאוכלוסייה התגוררה בתחומי העיריות, כ-14.7% במועצות מקומיות, וכ-10.2% במועצות אזוריות.
בתוך כך, שיעור מאזן ההגירה הפנימית (כלומר ההפרש בין מספר האנשים שנכנסו לגור ביישוב מסוים לבין מספר האנשים שיצאו מאותו מקום) בעיר תל אביב עמד על שיעור שלילי של 5.7 לאלף תושבים. בירושלים נרשמה הגירה שלילית של 9.1 לאלף תושבים ובחיפה הגירה שלילית של 9.4 לאלף תושבים.
צריך למלא בריכות
מדוח הלמ"ס עולה כי בשנת 2016 נרשמה עלייה של כ-3.8% בצריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות מקומיות בהשוואה לשנת 2015. ישראל מתייבשת? לא אם שואלים את תושבי כפר שמריהו וסביון, כאשר בשתיהן נרשמה צריכה יותר מכפולה (!) מאשר במעלה עירון, השלישית בטבלת צרכניות המים הגדולות. לשם השוואה, בכפר שמריהו נרשמה צריכה של 329.7 מ"ק לנפש, בעוד שבתל שבע, האחרונה ברשימה, נרשמה צריכה של 27.5 מ"ק לנפש - פי 11.
ילדים זה שמחה
על פי הנתונים, שיעור הגידול הכולל של האוכלוסייה בשנת 2016 זהה לזה של שנת 2015, כאשר הנתון הלא מפתיע הוא הגידול באוכלוסיה בערים בעלי הצביון החרדי, בני ברק ובית שמש, שגבוה פי 5 מאשר זה שנרשם בערים כמו תל אביב, נתניה וראשון לציון. נכון לסוף שנת 2016, מנתה האוכלוסייה בישראל 8.62 מיליון תושבים.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכוכבים של כאוכב
נתון נוסף אותו בחנה הלמ"ס הוא שיעור הזכאים לתעודת בגרות. פי הנתונים, מעל 98.3% מתלמידי יב בכאוכב אבו אל-היג'א היו זכאים לתעודת בגרות בשנת 2016. בגזרת העיריות, תלמידי מודיעין-מכבים-רעות בולטים במיוחד, כאשר 88.8% מהם זכאים לבגרות ומתוכם 82.4% זכאים לתעודת בגרות שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. בגזרת המועצות האזוריות, חוף השרון מציגה נתונים די דומים, כאשר 89.3% מהתלמידים זכאים לתעודת בגדות, ומתוכם 85% זכאים לתעודת בגרות ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות.
- 2.מורתי 24/04/2018 22:26הגב לתגובה זוחבל על הדפים של הבגרות למגזר הערבי. כולם במילא עוברים בתשעים או מאה. מדובר בכישרון מולד של התלמידים לקרוא את המחשבות של המורים והמשגיחים.
- כוכבה 24/04/2018 23:07הגב לתגובה זואחד מן התלמידים את התשובות.
- 1.תל אביבי 24/04/2018 19:36הגב לתגובה זומה הסיבה לירידה כביכול במספר התושבים, למרות שדירות אינן ריקות בד"כ? הן מושכרות לתיירים, ואלה אינם רשומים בשום מקום. כדאי להשכיר לתיירים כי אלה משלמים כפול עד פי 3 מישראלי מקומי, ומס הכנסה לא בודק כמה כסף שחור עושים בתחום. דירות נוספות נקנו ע"י יהודים מחו"ל, כמו הצרפתים שהפכו את נווה צדק לשכונת רפאים. ולבסוף, דירות בדרום ת"א המושכרות לאפריקאים גם כן אינן נכללות, כי מסתננים אינם תושבים רשומים. יש 40-60 אלף אפריקאים בת"א. רשמית הם לא קיימים. מעשית כל מי שמסתובב בנווה שאנן, שפירא והתקווה רואה אותם טוב מאד. ב 3 השכונות הללו רוב הדיירים הם עובדים זרים.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
