אלקו מארגנת אקאתון בנושא בינה מלאכותית
קבוצת אלקו 3.13% מארגנת האקתון (Hackathon) בתחום הבינה מלאכותית והעוזרות האישיות. התחרות תוקדש לקידום הנושא בחברות הקבוצה.
הפיתוחים ב-Elcothon יוכלו להיות בסיס לשיתוף פעולה עם החברות השונות בקבוצה. קבוצת אלקו כוללת מגוון רחב של חברות בת כדוגמת: אלקטרה מוצרי צריכה, אלקטרה בע"מ ,אלקטרה נדל"ן , גולן טלקום, מחסני חשמל וגלובוס מקס.
ה-Elcothon יאגד למעלה מ-150 מתמודדים אשר יתחלקו לצוותים בגודל של 3-5 חברים בכל צוות. ניתן להגיע ל-Elcothon עם צוות ורעיון מגובש, או להצטרף לצוות קיים המחפש חברי קבוצה נוספים.
האירוע, אשר יתחיל ביום חמישי ה-3.5 בשעה 15:00 ויימשך עד לשעה 15:00 ביום שישי למחרת ברציפות, יתקיים ב-Microsoft SmartHub שבמתחם WeWork אבן גבירול בתל אביב.
- אלקו: ההכנסות ברבעון גדלו ב-11% לכ-2.9 מיליארד שקל
- אלקו: ההכנסות עלו ב-15% לרמה של כ-2.9 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקבוצת אלקו נמסר: "אנו רואים בתחום ה- AI (בינה מלאכותית) והעוזרות האישיות כאחד התחומים החשובים והמהפכניים ביותר מאז המצאת הסמארטפון וככל הנראה בעוד 3-5 שנים אנו נבצע חלק גדול מהמשימות היומיומיות שלנו באמצעות "אלקסה" , "גוגל הום" "קורטנה" ,"אפל פוד" ואחרים. ההערכה היא שעד שנת 2022 היקף הקניות באמצעות "עוזרות קוליות" יגיע לכ- 40 מיליארד דולר באנגליה ובארה"ב בלבד וכבר כיום בארה"ב לכל 1 מתוך 5 אמריקאים יש גישה לרמקול חכם ומשתמשי amazon prime עם אלקסה הם הצרכנים הפעילים ביותר באמזון עם סל הקנייה הגדול ביותר ותדירות הרכישה הגבוהה ביותר. כאחת מהחברות הגדולות והמובילות בישראל עם נגיעה עמוקה בכל תחומי החיים של הצרכן החל ממוצרי צריכה ותקשורת ,דרך סביבת מגורים ובנייה ועד לתרבות ופנאי החלטנו להוביל את המהפכה הזו באמצעות הטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ודיגיטציה בכל פעילויות הקבוצה".
השופטים בתחרות יהיו: אבי ישראלי סמנכ"ל פיתוח עסקי אלקו (יו"ר חבר השופטים), יובל אטד , CDO באלקו, דני מילוא מנכ"ל אלקטרה FM, טלי קידר סמנכ"ל שיווק באלקטרה מוצרי צריכה.
המתמודדים יתחרו בניהם על מספר פרסים כאשר הפרס הראשון הוא: 10,000 שקל, הפרס השני עומד על 7,500 שקל והפרס למקום השלישי הוא 5,000 שקל. הפרסים הם עבור רכישת מוצרים ברשת מחסני חשמל. כמו כן, כל חברי צוות שיגיעו לשלב הסופי של הצגת הפרויקט יזכו בכרטיס סרט זוגי לאחד מבתי הקולנוע של גלובוס מקס. אך התגמול המשמעותי ביותר עבור הצוותים המנצחים תהיה האפשרות לפתח את המוצר/ים בסביבת הפיתוח של קבוצת אלקו ועם תמיכת הקבוצה ברעיון.
- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- 1.פחח 21/04/2018 10:58הגב לתגובה זו24 שעות של צוות ai שוות יותר מ 10k
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
