סוף שבוע ארוך בישראל - איפה עומדת כעת הצעת החוק?
עכשיו שנגמרו החגים והחופש הבא לא נראה באופק, רבים תוהים מה עם הצעת החוק לסופשבוע ארוך? ההצעה של ח"כ כהן שאושרה בחודש יוני בוועדת שרים לחקיקה ולאחר מכן במליאת הכנסת בקריאה טרומית, עוברת היום (ג') לדיון בוועדת העבודה והרווחה ונראה כי הליכי החקיקה לא יאפשרו את החלת החוק מינואר 2017 כפי שהוצג בתחילה. כמו כן, גורמים המקורבים לעניין אומרים היום ל-Bizportal כי בדיון היום בוועדה יוצעו מתכונות שונות לביצוע החוק אך סבורים כי החוק לא ייעלם ויכנס לתוקף במהלך 2017.
על פי הצעת החוק - 6 פעמים בשנה יתקיים סוף שבוע ארוך שיכלול גם את יום ראשון. לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית הוא עבר לעיון, הערות והכנת החוק בוועדת העבודה והרווחה וזו מתכנסת היום ולאחר מכן צפוי החוק לעבור לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית וגם כאן יש צפי לעדכונים ושינויים בדרך.
בלשכת כהן הסבירו בעבר כי ההצעה הגיעה מתוך הרצון להשוות את שעות העבודה בישראל שעומד על כ-43 שעות עבודה שבועיות, להיקף השעות הממוצע במדינות ה-OECD שעומד על כ-40 שעות שבועיות ואף פחות. למעשה שישה סופי שבוע ארוכים משמעותם הפחתה של 8.5 שעות בחודשיים.
כהן בהסבר החקיקה הציג כי כבר כיום 74.7% מאוכלוסיות העולם אינה עובדת בימי שבת-ראשון, ומעבר לסוף שבוע ארוך כולל יתרונות כמו שיפור איכות החיים בישראל תוך הרחבת תרבות הפנאי, זמן איכות עם הילדים, הקטנת שחיקת העובדים, השתלבות בכלכלה העולמית, חיזוק המסחר, התיירות והשירותים והגדלת מספר המשתתפים באירועי תרבות וספורט עבור האוכלוסייה בכלל ועבור האוכלוסייה המסורתית והדתית בפרט.
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 8.ממתי אמור החוק להיכנס? באיזה חודש יהיה יום ראשון חודש? (ל"ת)אסי 15/02/2017 08:16הגב לתגובה זו
- 7.טלי 07/02/2017 05:52הגב לתגובה זוהלוואי ויאושר החוק. מרגישה את השחיקה והעומס הקיים כיום וכאישה דתייה מייחלת ליום בו אוכל להתפנות לכל העיניינים והסידורים שלא יכולה לעשות בשבת.
- 6.המעבידים יקבלו הטבות מס (ל"ת)עבד 07/01/2017 20:15הגב לתגובה זו
- 5.אולי תעלו את המשכורות במקום זה? (ל"ת)עבד 07/01/2017 20:12הגב לתגובה זו
- 4.העם טיפש לא יודע מה לעשות עם זמן פנוי (ל"ת)עם שמרן 03/11/2016 13:15הגב לתגובה זו
- 3.ראש פתוח 01/11/2016 12:17הגב לתגובה זואז "שש פעמים בשנה" יהיה חופש ביום ראשון. יהנו מזה עובדי המגזר הציבורי (שיזמו ומקדמים את החוק וגם ככה יש לנו מהם במדינה הרבה יותר מבשאר המדינות בעולם) והמגזר החרדי (שממילא לא מאוד עובד גם ככה). השכירים יצטרכו להשלים את העבודה שהצטברה (בהנחה שלא יעבדו מהבית ב"חופש" הכפוי), שלל שכירים (מוכרנים בקניונים וכדומה) ימשיכו לעבוד רק יקבלו משכורת של סוף שבוע. יממנו את כל החגיגה הזו כספי המיסים (שזה אנחנו) והעסקים שימשיכו לשלם משכורת חודשית לעובד שנותן פחות תפוקה במהלך החודש. אי אפשר יהיה להשתמש ביום הזה לסידורים כי משרדי הממשלה יהיו סגורים. על מוסדות לימוד ו/או סידור לילדים לא שמעתי מילה (אם זה כמו שבת, אז הם יהיו בבית והנטל יהיה על ההורים). וזה במדינה שבה פריון העבודה נחשב נמוך בהשוואה למקבילותיה בעולם. ממש יופי.
- דויד 03/11/2016 14:06הגב לתגובה זוומה על רווחה וקצת יותר זמן פנוי? לא מגיע לנו? קורעים את התחת ושחוקים מעבודה!!! יום חופש נוסף פעם בחודשיים ייטיב עם כולם. גם המעסיקים ירוויחו מכך.
- 2.ומה עם הקטנת שעות העבודה לגג 8 שעות ביום??? (ל"ת)עידו 01/11/2016 11:09הגב לתגובה זו
- משה ונטלטור 02/11/2016 19:14הגב לתגובה זורוצה לעבוד יותר ולהרוויח יותר
- 1.עכשיו יהיה יותר צפוף בקניונים. ואחכ יבכו שאין כסף לשכד (ל"ת)אוף 01/11/2016 10:55הגב לתגובה זו

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
