חופשה ים חוף כיסא כסאות נופש
צילום: Pixabay

סוף שבוע ארוך בישראל - איפה עומדת כעת הצעת החוק?

ענת דניאלי | (10)
נושאים בכתבה אלי כהן סופשבוע

עכשיו שנגמרו החגים והחופש הבא לא נראה באופק, רבים תוהים מה עם הצעת החוק לסופשבוע ארוך? ההצעה של ח"כ כהן שאושרה בחודש יוני בוועדת שרים לחקיקה ולאחר מכן במליאת הכנסת בקריאה טרומית, עוברת היום (ג') לדיון בוועדת העבודה והרווחה ונראה כי הליכי החקיקה לא יאפשרו את החלת החוק מינואר 2017 כפי שהוצג בתחילה. כמו כן, גורמים המקורבים לעניין אומרים היום ל-Bizportal כי בדיון היום בוועדה יוצעו מתכונות שונות לביצוע החוק אך סבורים כי החוק לא ייעלם ויכנס לתוקף במהלך 2017.

על פי הצעת החוק - 6 פעמים בשנה יתקיים סוף שבוע ארוך שיכלול גם את יום ראשון. לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית הוא עבר לעיון, הערות והכנת החוק בוועדת העבודה והרווחה וזו מתכנסת היום ולאחר מכן צפוי החוק לעבור לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית וגם כאן יש צפי לעדכונים ושינויים בדרך. 

בלשכת כהן הסבירו בעבר כי ההצעה הגיעה מתוך הרצון להשוות את שעות העבודה בישראל שעומד על כ-43 שעות עבודה שבועיות, להיקף השעות הממוצע במדינות ה-OECD שעומד על כ-40 שעות שבועיות ואף פחות. למעשה שישה סופי שבוע ארוכים משמעותם הפחתה של 8.5 שעות בחודשיים. 

כהן בהסבר החקיקה הציג כי כבר כיום 74.7% מאוכלוסיות העולם אינה עובדת בימי שבת-ראשון, ומעבר לסוף שבוע ארוך כולל יתרונות כמו שיפור איכות החיים בישראל תוך הרחבת תרבות הפנאי, זמן איכות עם הילדים, הקטנת שחיקת העובדים, השתלבות בכלכלה העולמית, חיזוק המסחר, התיירות והשירותים והגדלת מספר המשתתפים באירועי תרבות וספורט עבור האוכלוסייה בכלל ועבור האוכלוסייה המסורתית והדתית בפרט.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ממתי אמור החוק להיכנס? באיזה חודש יהיה יום ראשון חודש? (ל"ת)
    אסי 15/02/2017 08:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    טלי 07/02/2017 05:52
    הגב לתגובה זו
    הלוואי ויאושר החוק. מרגישה את השחיקה והעומס הקיים כיום וכאישה דתייה מייחלת ליום בו אוכל להתפנות לכל העיניינים והסידורים שלא יכולה לעשות בשבת.
  • 6.
    המעבידים יקבלו הטבות מס (ל"ת)
    עבד 07/01/2017 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אולי תעלו את המשכורות במקום זה? (ל"ת)
    עבד 07/01/2017 20:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    העם טיפש לא יודע מה לעשות עם זמן פנוי (ל"ת)
    עם שמרן 03/11/2016 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ראש פתוח 01/11/2016 12:17
    הגב לתגובה זו
    אז "שש פעמים בשנה" יהיה חופש ביום ראשון. יהנו מזה עובדי המגזר הציבורי (שיזמו ומקדמים את החוק וגם ככה יש לנו מהם במדינה הרבה יותר מבשאר המדינות בעולם) והמגזר החרדי (שממילא לא מאוד עובד גם ככה). השכירים יצטרכו להשלים את העבודה שהצטברה (בהנחה שלא יעבדו מהבית ב"חופש" הכפוי), שלל שכירים (מוכרנים בקניונים וכדומה) ימשיכו לעבוד רק יקבלו משכורת של סוף שבוע. יממנו את כל החגיגה הזו כספי המיסים (שזה אנחנו) והעסקים שימשיכו לשלם משכורת חודשית לעובד שנותן פחות תפוקה במהלך החודש. אי אפשר יהיה להשתמש ביום הזה לסידורים כי משרדי הממשלה יהיו סגורים. על מוסדות לימוד ו/או סידור לילדים לא שמעתי מילה (אם זה כמו שבת, אז הם יהיו בבית והנטל יהיה על ההורים). וזה במדינה שבה פריון העבודה נחשב נמוך בהשוואה למקבילותיה בעולם. ממש יופי.
  • דויד 03/11/2016 14:06
    הגב לתגובה זו
    ומה על רווחה וקצת יותר זמן פנוי? לא מגיע לנו? קורעים את התחת ושחוקים מעבודה!!! יום חופש נוסף פעם בחודשיים ייטיב עם כולם. גם המעסיקים ירוויחו מכך.
  • 2.
    ומה עם הקטנת שעות העבודה לגג 8 שעות ביום??? (ל"ת)
    עידו 01/11/2016 11:09
    הגב לתגובה זו
  • משה ונטלטור 02/11/2016 19:14
    הגב לתגובה זו
    רוצה לעבוד יותר ולהרוויח יותר
  • 1.
    עכשיו יהיה יותר צפוף בקניונים. ואחכ יבכו שאין כסף לשכד (ל"ת)
    אוף 01/11/2016 10:55
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.