פתיחת שומה סופית לאור קבלת נתונים חדשים
מאת עו"ד משה גבע
לנישום נעשו שומות מס לשנים 2008–2011 סוג 02 ו-01. כיום ישנן נתונים שעשויים לזכות אותו במס נוסף (כגון ליקוי למידה של ילד). השאלה: האם ניתן לפתוח שוב את השומה ולבצע החזר?
חשבים שאלה:
לנישום נעשו שומות מס לשנים 2008–2011 סוג 02 ו-01. כיום ישנן נתונים שעשויים לזכות אותו במס נוסף (כגון ליקוי למידה של ילד).
השאלה: האם ניתן לפתוח שוב את השומה ולבצע החזר?
תשובה:
לשאלה העקרונית של תיקון שומות סופיות, אין תשובה חד משמעית. מעל לנושא כולו מרחפות שתי סוגיות, אחת עקרונית הנסמכת על נוהג ופסיקות שונות של בית המשפט, והשנייה חוקית וטכנית בלבד.
- עקרון סופיות השומה – מעת שבוצעה ביקורת בתיק, ופקיד השומה והנישום קיימו הליך שומתי, באופן עקרוני אין מקום לשנות את השומה הסופית שיצאה. העיקרון הוא הדדי, וכשם שהנישום לא היה רוצה שפקיד השומה יחזור בו משומות סופיות שהוציא, כך, לכאורה, אין זה ראוי שהנישום יציג נתונים חדשים בדיעבד. לכן, החוק מתיר פתיחת שומות במקרים מאוד קיצוניים וכפוף למילוי תנאים שונים של הנמקה ושימוע, וגם זאת לתקופה מוגבלת בלבד.
- התיישנות – נוסף על עקרון סופיות השומה, ישנה גם הסוגיה הטכנית של התיישנות השומות והפיכתן לסופיות, גם אם לא טופלו ונשארו עד מועד ההתיישנות כשומות זמניות.
אני מציע להגיש בקשה לתיקון כל השנים, אגב הסבר לאי הכללת הנתונים בדוחות המקוריים או לאחר מכן, ולבקש לפנים משורת הדין להתחשב בנישום הספציפי ובנסיבותיו. קשה להעריך מהם סיכויי בקשה זו אבל שווה לנסות.
המשיב - עו"ד עצמאי, מומחה בתחום המסים ומרצה בנושאים משפטיים. חבר בוועדות מסים ומיסוי פלילי במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין. לשעבר איש רשות המסים במגוון תפקידים מקצועיים וניהוליים [email protected]
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
