פתיחת שומה סופית לאור קבלת נתונים חדשים

מאת עו"ד משה גבע

לנישום נעשו שומות מס לשנים 2008–2011 סוג 02 ו-01. כיום ישנן נתונים שעשויים לזכות אותו במס נוסף (כגון ליקוי למידה של ילד). השאלה: האם ניתן לפתוח שוב את השומה ולבצע החזר?
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה:

לנישום נעשו שומות מס לשנים 2008–2011 סוג 02 ו-01. כיום ישנן נתונים שעשויים לזכות אותו במס נוסף (כגון ליקוי למידה של ילד).

השאלה: האם ניתן לפתוח שוב את השומה ולבצע החזר?

תשובה:

לשאלה העקרונית של תיקון שומות סופיות, אין תשובה חד משמעית. מעל לנושא כולו מרחפות שתי סוגיות, אחת עקרונית הנסמכת על נוהג ופסיקות שונות של בית המשפט, והשנייה חוקית וטכנית בלבד.

  1. עקרון סופיות השומה מעת שבוצעה ביקורת בתיק, ופקיד השומה והנישום קיימו הליך שומתי, באופן עקרוני אין מקום לשנות את השומה הסופית שיצאה. העיקרון הוא הדדי, וכשם שהנישום לא היה רוצה שפקיד השומה יחזור בו משומות סופיות שהוציא, כך, לכאורה, אין זה ראוי שהנישום יציג נתונים חדשים בדיעבד. לכן, החוק מתיר פתיחת שומות במקרים מאוד קיצוניים וכפוף למילוי תנאים שונים של הנמקה ושימוע, וגם זאת לתקופה מוגבלת בלבד.
  2. התיישנות נוסף על עקרון סופיות השומה, ישנה גם הסוגיה הטכנית של התיישנות השומות והפיכתן לסופיות, גם אם לא טופלו ונשארו עד מועד ההתיישנות כשומות זמניות.
במקרה שבשאלה, בהנחה שהדוחות הוגשו במועדם, הרי שהשנים 2008–2010 הן גם סופיות וגם התיישנו, ובשנת 2011 יש "רק" שומה סופית.

אני מציע להגיש בקשה לתיקון כל השנים, אגב הסבר לאי הכללת הנתונים בדוחות המקוריים או לאחר מכן, ולבקש לפנים משורת הדין להתחשב בנישום הספציפי ובנסיבותיו. קשה להעריך מהם סיכויי בקשה זו אבל שווה לנסות.    

המשיב - עו"ד עצמאי, מומחה בתחום המסים ומרצה בנושאים משפטיים. חבר בוועדות מסים ומיסוי פלילי במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין. לשעבר איש רשות המסים במגוון תפקידים מקצועיים וניהוליים [email protected]

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

 

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.