מיסוי הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל

רו"ח עו"ד אברהם שהבזי

ככלל, תושב ישראל חייב בדיווח על כל הכנסותיו אשר הופקו או נצמחו בכל מקום בעולם. משכך, ישנה חובת דיווח על הכנסות המתקבלות בחו"ל משכר דירה. על בעל הנכס להצהיר בהצהרת ההון על הנכסים שבבעלותו. מי שלא דיווח על הכנסות ולא הצהיר על נכסים טוב יעשה אם ייפנה להליך של גילוי מרצון.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה:

אדם ירש נכס שהיה שייך למשפחתו לפני מלחמת העולם השנייה. הנכס נמצא במדינה מזרח אירופית. בידי היורש ישנם מסמכים המאשרים שהנכס היה בבעלות סבו והוא אושר כיורש החוקי. כיום המדינה החזירה חלק מהנכסים הללו לבעליהם. הנכס בטיפול עורך דין מקומי שאחראי להשכרתו, אך בפועל אינו מעביר כספים ליורשים בטענה כי כל המתקבל משולם למסים מקומיים ולשכרו. בגלל אופי ההתנהלות במדינה זו קשה לקבל סימוכין ומסמכים רשמיים המאשרים את השכרת הנכס. 

השאלות:

  1. מהי חובת הדיווח החלה על היורשים? האם ישנה חובת גילוי מרצון במקרה שיש הוכחות לירושה?
  2. כיצד יש לדווח על הכנסות השכירות כאשר אין את המסמכים המתאימים?
תשובה:

ככלל, תושב ישראל חייב בדיווח על כל הכנסותיו אשר הופקו או נצמחו בכל מקום בעולם.

משכך, ישנה חובת דיווח על הכנסות המתקבלות בחו"ל משכר דירה. על בעל הנכס להצהיר בהצהרת ההון על הנכסים שבבעלותו. מי שלא דיווח על הכנסות ולא הצהיר על נכסים טוב יעשה אם ייפנה להליך של גילוי מרצון.

סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי יחיד שבשנת המס הייתה לו הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, במקום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121 לפקודה, וזאת בתנאי שההכנסה אינה הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1) לפקודה. כידוע, בסעיף 121 לפקודה נקבעו מדרגות המס אשר יחולו על הכנסותיו של אדם.

בהתבסס על הנתונים שצוינו בשאלה, ניתן להסיק כי בידי בעלי הנכס לא נותרת כל הכנסה, שכן כולה מקוזזת כנגד הוצאות – תשלומים לעורך הדין המקומי ותשלומי מסים. משכך, יש לבחון איזה מסלול עדיף ליורש. ייתכן שבמקרה זה האפשרות להתמסות על פי סעיף 121 לפקודה עדיפה על פני האפשרות להתמסות מכוח סעיף 122א לפקודה.

לעניין הליך גילוי מרצון – במקרה שבו לתושב ישראל יש הכנסה, הרי הוא חייב לדווח עליה לפקיד השומה. אם לא דיווח – מומלץ לפנות בהליך של גילוי מרצון בכדי לרכוש "פוליסת ביטוח" שלא יינקטו הליכים פליליים ולא יושתו סנקציות פליליות.

לעניין גובה המס – יש לקיים דיונים עם פקיד השומה האזרחי לענייני הירושה, גובה ההכנסה, גובה ההוצאות וזיכוי המס בגין המס אשר שולם בחו"ל בהתאם לאמנה למניעת כפל מס.

קיראו עוד ב"בארץ"

להבנתי, אין כל קושי לקבל נתונים לאור העובדה שעסקינן באירוע מס מתמשך, חי, נושם ובועט. רוצה לומר – פניה לעורך הדין אשר מטפל בעניין היא הדרך המהירה לקבל נתונים מבוססים, ובוודאי כשאירועי המס דווחו בחו"ל.

המשיב – ממשרד אברהם שהבזי עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.