מיסוי הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל
רו"ח עו"ד אברהם שהבזי
ככלל, תושב ישראל חייב בדיווח על כל הכנסותיו אשר הופקו או נצמחו בכל מקום בעולם. משכך, ישנה חובת דיווח על הכנסות המתקבלות בחו"ל משכר דירה. על בעל הנכס להצהיר בהצהרת ההון על הנכסים שבבעלותו. מי שלא דיווח על הכנסות ולא הצהיר על נכסים טוב יעשה אם ייפנה להליך של גילוי מרצון.שאלה:
אדם ירש נכס שהיה שייך למשפחתו לפני מלחמת העולם השנייה. הנכס נמצא במדינה מזרח אירופית. בידי היורש ישנם מסמכים המאשרים שהנכס היה בבעלות סבו והוא אושר כיורש החוקי. כיום המדינה החזירה חלק מהנכסים הללו לבעליהם. הנכס בטיפול עורך דין מקומי שאחראי להשכרתו, אך בפועל אינו מעביר כספים ליורשים בטענה כי כל המתקבל משולם למסים מקומיים ולשכרו. בגלל אופי ההתנהלות במדינה זו קשה לקבל סימוכין ומסמכים רשמיים המאשרים את השכרת הנכס.
השאלות:
- מהי חובת הדיווח החלה על היורשים? האם ישנה חובת גילוי מרצון במקרה שיש הוכחות לירושה?
- כיצד יש לדווח על הכנסות השכירות כאשר אין את המסמכים המתאימים?
ככלל, תושב ישראל חייב בדיווח על כל הכנסותיו אשר הופקו או נצמחו בכל מקום בעולם.
משכך, ישנה חובת דיווח על הכנסות המתקבלות בחו"ל משכר דירה. על בעל הנכס להצהיר בהצהרת ההון על הנכסים שבבעלותו. מי שלא דיווח על הכנסות ולא הצהיר על נכסים טוב יעשה אם ייפנה להליך של גילוי מרצון.
סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי יחיד שבשנת המס הייתה לו הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, במקום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121 לפקודה, וזאת בתנאי שההכנסה אינה הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1) לפקודה. כידוע, בסעיף 121 לפקודה נקבעו מדרגות המס אשר יחולו על הכנסותיו של אדם.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתבסס על הנתונים שצוינו בשאלה, ניתן להסיק כי בידי בעלי הנכס לא נותרת כל הכנסה, שכן כולה מקוזזת כנגד הוצאות – תשלומים לעורך הדין המקומי ותשלומי מסים. משכך, יש לבחון איזה מסלול עדיף ליורש. ייתכן שבמקרה זה האפשרות להתמסות על פי סעיף 121 לפקודה עדיפה על פני האפשרות להתמסות מכוח סעיף 122א לפקודה.
לעניין הליך גילוי מרצון – במקרה שבו לתושב ישראל יש הכנסה, הרי הוא חייב לדווח עליה לפקיד השומה. אם לא דיווח – מומלץ לפנות בהליך של גילוי מרצון בכדי לרכוש "פוליסת ביטוח" שלא יינקטו הליכים פליליים ולא יושתו סנקציות פליליות.
לעניין גובה המס – יש לקיים דיונים עם פקיד השומה האזרחי לענייני הירושה, גובה ההכנסה, גובה ההוצאות וזיכוי המס בגין המס אשר שולם בחו"ל בהתאם לאמנה למניעת כפל מס.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
להבנתי, אין כל קושי לקבל נתונים לאור העובדה שעסקינן באירוע מס מתמשך, חי, נושם ובועט. רוצה לומר – פניה לעורך הדין אשר מטפל בעניין היא הדרך המהירה לקבל נתונים מבוססים, ובוודאי כשאירועי המס דווחו בחו"ל.
המשיב – ממשרד אברהם שהבזי עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
