מיסוי הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל

רו"ח עו"ד אברהם שהבזי

ככלל, תושב ישראל חייב בדיווח על כל הכנסותיו אשר הופקו או נצמחו בכל מקום בעולם. משכך, ישנה חובת דיווח על הכנסות המתקבלות בחו"ל משכר דירה. על בעל הנכס להצהיר בהצהרת ההון על הנכסים שבבעלותו. מי שלא דיווח על הכנסות ולא הצהיר על נכסים טוב יעשה אם ייפנה להליך של גילוי מרצון.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה:

אדם ירש נכס שהיה שייך למשפחתו לפני מלחמת העולם השנייה. הנכס נמצא במדינה מזרח אירופית. בידי היורש ישנם מסמכים המאשרים שהנכס היה בבעלות סבו והוא אושר כיורש החוקי. כיום המדינה החזירה חלק מהנכסים הללו לבעליהם. הנכס בטיפול עורך דין מקומי שאחראי להשכרתו, אך בפועל אינו מעביר כספים ליורשים בטענה כי כל המתקבל משולם למסים מקומיים ולשכרו. בגלל אופי ההתנהלות במדינה זו קשה לקבל סימוכין ומסמכים רשמיים המאשרים את השכרת הנכס. 

השאלות:

  1. מהי חובת הדיווח החלה על היורשים? האם ישנה חובת גילוי מרצון במקרה שיש הוכחות לירושה?
  2. כיצד יש לדווח על הכנסות השכירות כאשר אין את המסמכים המתאימים?
תשובה:

ככלל, תושב ישראל חייב בדיווח על כל הכנסותיו אשר הופקו או נצמחו בכל מקום בעולם.

משכך, ישנה חובת דיווח על הכנסות המתקבלות בחו"ל משכר דירה. על בעל הנכס להצהיר בהצהרת ההון על הנכסים שבבעלותו. מי שלא דיווח על הכנסות ולא הצהיר על נכסים טוב יעשה אם ייפנה להליך של גילוי מרצון.

סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי יחיד שבשנת המס הייתה לו הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, במקום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121 לפקודה, וזאת בתנאי שההכנסה אינה הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1) לפקודה. כידוע, בסעיף 121 לפקודה נקבעו מדרגות המס אשר יחולו על הכנסותיו של אדם.

בהתבסס על הנתונים שצוינו בשאלה, ניתן להסיק כי בידי בעלי הנכס לא נותרת כל הכנסה, שכן כולה מקוזזת כנגד הוצאות – תשלומים לעורך הדין המקומי ותשלומי מסים. משכך, יש לבחון איזה מסלול עדיף ליורש. ייתכן שבמקרה זה האפשרות להתמסות על פי סעיף 121 לפקודה עדיפה על פני האפשרות להתמסות מכוח סעיף 122א לפקודה.

לעניין הליך גילוי מרצון – במקרה שבו לתושב ישראל יש הכנסה, הרי הוא חייב לדווח עליה לפקיד השומה. אם לא דיווח – מומלץ לפנות בהליך של גילוי מרצון בכדי לרכוש "פוליסת ביטוח" שלא יינקטו הליכים פליליים ולא יושתו סנקציות פליליות.

לעניין גובה המס – יש לקיים דיונים עם פקיד השומה האזרחי לענייני הירושה, גובה ההכנסה, גובה ההוצאות וזיכוי המס בגין המס אשר שולם בחו"ל בהתאם לאמנה למניעת כפל מס.

קיראו עוד ב"בארץ"

להבנתי, אין כל קושי לקבל נתונים לאור העובדה שעסקינן באירוע מס מתמשך, חי, נושם ובועט. רוצה לומר – פניה לעורך הדין אשר מטפל בעניין היא הדרך המהירה לקבל נתונים מבוססים, ובוודאי כשאירועי המס דווחו בחו"ל.

המשיב – ממשרד אברהם שהבזי עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.