מיסוי הכנסה מהשכרת נכס בחו"ל
רו"ח עו"ד אברהם שהבזי
ככלל, תושב ישראל חייב בדיווח על כל הכנסותיו אשר הופקו או נצמחו בכל מקום בעולם. משכך, ישנה חובת דיווח על הכנסות המתקבלות בחו"ל משכר דירה. על בעל הנכס להצהיר בהצהרת ההון על הנכסים שבבעלותו. מי שלא דיווח על הכנסות ולא הצהיר על נכסים טוב יעשה אם ייפנה להליך של גילוי מרצון.
חשבים שאלה:
אדם ירש נכס שהיה שייך למשפחתו לפני מלחמת העולם השנייה. הנכס נמצא במדינה מזרח אירופית. בידי היורש ישנם מסמכים המאשרים שהנכס היה בבעלות סבו והוא אושר כיורש החוקי. כיום המדינה החזירה חלק מהנכסים הללו לבעליהם. הנכס בטיפול עורך דין מקומי שאחראי להשכרתו, אך בפועל אינו מעביר כספים ליורשים בטענה כי כל המתקבל משולם למסים מקומיים ולשכרו. בגלל אופי ההתנהלות במדינה זו קשה לקבל סימוכין ומסמכים רשמיים המאשרים את השכרת הנכס.
השאלות:
- מהי חובת הדיווח החלה על היורשים? האם ישנה חובת גילוי מרצון במקרה שיש הוכחות לירושה?
- כיצד יש לדווח על הכנסות השכירות כאשר אין את המסמכים המתאימים?
ככלל, תושב ישראל חייב בדיווח על כל הכנסותיו אשר הופקו או נצמחו בכל מקום בעולם.
משכך, ישנה חובת דיווח על הכנסות המתקבלות בחו"ל משכר דירה. על בעל הנכס להצהיר בהצהרת ההון על הנכסים שבבעלותו. מי שלא דיווח על הכנסות ולא הצהיר על נכסים טוב יעשה אם ייפנה להליך של גילוי מרצון.
סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי יחיד שבשנת המס הייתה לו הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, במקום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121 לפקודה, וזאת בתנאי שההכנסה אינה הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1) לפקודה. כידוע, בסעיף 121 לפקודה נקבעו מדרגות המס אשר יחולו על הכנסותיו של אדם.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתבסס על הנתונים שצוינו בשאלה, ניתן להסיק כי בידי בעלי הנכס לא נותרת כל הכנסה, שכן כולה מקוזזת כנגד הוצאות – תשלומים לעורך הדין המקומי ותשלומי מסים. משכך, יש לבחון איזה מסלול עדיף ליורש. ייתכן שבמקרה זה האפשרות להתמסות על פי סעיף 121 לפקודה עדיפה על פני האפשרות להתמסות מכוח סעיף 122א לפקודה.
לעניין הליך גילוי מרצון – במקרה שבו לתושב ישראל יש הכנסה, הרי הוא חייב לדווח עליה לפקיד השומה. אם לא דיווח – מומלץ לפנות בהליך של גילוי מרצון בכדי לרכוש "פוליסת ביטוח" שלא יינקטו הליכים פליליים ולא יושתו סנקציות פליליות.
לעניין גובה המס – יש לקיים דיונים עם פקיד השומה האזרחי לענייני הירושה, גובה ההכנסה, גובה ההוצאות וזיכוי המס בגין המס אשר שולם בחו"ל בהתאם לאמנה למניעת כפל מס.
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
להבנתי, אין כל קושי לקבל נתונים לאור העובדה שעסקינן באירוע מס מתמשך, חי, נושם ובועט. רוצה לומר – פניה לעורך הדין אשר מטפל בעניין היא הדרך המהירה לקבל נתונים מבוססים, ובוודאי כשאירועי המס דווחו בחו"ל.
המשיב – ממשרד אברהם שהבזי עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
