ועדת החקירה של האו"ם על מבצע צוק איתן: "ישראל והפלסטינים ביצעו פשעי מלחמה"

האשמות קשות כלפי ישראל בדו"ח של האו"ם על צוק איתן: "דרגים גבוהים בממשלה אחרים לפשעי מלחמה"
גיא ארז |
נושאים בכתבה צוק איתן

ועדת החקירה של המועצה לזכויות אדם של האו"ם, שבחנה את התנהלות ישראל וארגוני הטרור במהלך מבצע "צוק איתן" בשנה שעבר, הגישה היום את הדו"ח הסופי שלה. בשורה התחתונה: הוועדה מאשימה הן את ישראל והן את ארגוני הטרור הפלסטיניים בביצוע פשעי מלחמה. הדו"ח הוגש היום בז'נבה על-ידי ראשת הוועדה השופטת מרי מקגוואן דיוויס. 

הוועדה דיווחה כי קיים בידיה מידע  על כך שישראל וחמאס ביצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע ''צוק איתן''. חברי הוועדה אף רמזו כי דרגים גבוהים ביותר בממשלת ישראל אחראים למדיניות שהובילה לביצוע פשעי מלחמה.

בהתייחסות למתקפות ישראל כתבה הוועדה כי "היקף ההרס בעזה הוא חסר תקדים וישפיע על דורות רבים קדימה". בהתייחסות לצד הישרלי נכתב הדו"ח כי "קיים פחד מתמשך ביישובים בישראל שנמצאים תחת איום קבוע".

הוועדה ציינה כי ישראל סירבה לשתף פעולה עם חקירתה, ואף נמנעה מלספק לה מידע כלשהו, או לאפשר לחבריה להגיע לישראל ולעזה כדי לאסוף עדויות. בסיכומו של דבר, ציינה הוועדה כי עבור כתיבת הדו"ח קיימה 280 ראיונות חסויים וקיבלה לידיה 500 תצהירים כתובים.

הוועדה קבעה כי 1,462 אזרחים פלסטינים נהרגו במהלך הלחימה מאש צה"ל, כאשר כשליש מהם ילדים. מנגד, נכתב בדו"ח כי חמאס שיגר לעבר ישראל יותר מ-4,800 רקטות ויותר מ-1,700 פצצות מרגמה, מהם נהרגו 6 אזרחים ונפצעו כ-1,600.

יו"ר הוועדה המליצה כי הקהילה הבינלאומית תנקוט צעדים בעקבות המסקנות שפרסמה, ובהם תמיכה בחקירה של בית הדין בהאג לגבי המצב בשטחים הפלסטינים הכבושים. 

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו אמר בעבר בנושא הדו"ח של האו"ם זה כי "ישראל נמצאת תחת מתקפת דה-לגיטימציה חסרת תקדים. זו מתקפה פוליטית כדי להשחיר את ישראל". נתניהו הוסיף כי ישראל מחויבת לכללי הדין הבינלאומי לא בגלל דו"חות של ועדות חקירה, אלא כיון שהיא דמוקרטית. "אנחנו לא חוששים לבדוק את עצמנו כשצריך", אמר נתניהו. "מנגנוני החקירה והבדיקה בישראל הם מהמובילים בעולם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.