בהנחיית השר דרעי – משרד הכלכלה יפרסם את רשימת הגופים בעלי היתר העסקה ביום המנוחה השבועי
בעקבות פניות למשרד הכלכלה, באמצעות חוק חופש המידע, החליט שר הכלכלה כי המשרד יחיל שקיפות מלאה בפרסום היתרים אלו - כפי שהיא נהוגה לגבי יתר הרישיונות וההיתרים הניתנים על ידי המשרד. בהנחיית שר הכלכלה, אריה דרעי, יפרסם משרד הכלכלה בשבועות הקרובים את פרטי כלל המעסיקים המחזיקים ב"היתר מיוחד" להעסקה במנוחה השבועית. חוזר משרד הכלכלה
בעקבות פניות למשרד הכלכלה, באמצעות חוק חופש המידע, לחשיפת הרשימה, החליט שר הכלכלה כי המשרד יחיל שקיפות מלאה בפרסום היתרים אלו – כפי שהיא נהוגה לגבי יתר הרישיונות וההיתרים הניתנים על ידי המשרד.
בהנחיית שר הכלכלה, אריה דרעי, יפרסם משרד הכלכלה בשבועות הקרובים את פרטי כלל המעסיקים המחזיקים ב"היתר מיוחד" להעסקה במנוחה השבועית. מדובר ברשימה הכוללת כ – 400 היתרים, המתחדשים מעת לעת, בהתאם לצורך והעילות הקבועות בחוק. ההחלטה התקבלה בדיון שקיים השר דרעי בעקבות פניית גופים שונים, אשר פנו בהתאם לחוק חופש המידע, לקבל רשימה זו.
שר הכלכלה אריה דרעי: "זכותו של האזרח למידע על פעילות הרשויות הציבוריות, מחייבת אותנו לשיקול דעת משמעותי ואיזון ראוי שבין זכות הציבור לדעת וזרימה חופשית של מידע, לבין שמירה על המידע במקרים בהם הדבר נדרש באמת. כאשר ישנה נגישות לכל הרישיונות וההיתרים שמנפיק משרד הכלכלה, אין שום סיבה כי לא יינתן מידע דווקא באשר להיתר עבודה בשבת. מעסיקי עובדים בשבת, צריכים לדעת שגם ההיתר הניתן להם, כמו לבעלי רישיונות והיתרים אחרים, אינו חסוי ויפורסם בשקיפות מלאה".
חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים ביום מנוחתם השבועית.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי חוק, יום המנוחה השבועית לעובד יהודי הינו שבת, ועובד שאינו יהודי, יכול לבחור בין שלוש אופציות - שישי, שבת, או ראשון (יום קבוע). בכדי להתיר העסקת עובד\ת במנוחתו\ה השבועית, נדרשים המעסיקים לאחד משניים: להיתר כללי - לענף שלם כמו: מלונאות, בתי אוכל והיתרים נוספים הקבועים במסגרת הסטאטוס קוו, או היתר מיוחד, אשר ניתן למעסיק ספציפי כמו: מפעל תעשייתי, חברה עסקית, חברה ממשלתית ואפילו ערוצי חדשות.
חשוב לציין שהחוק גם קובע את העילות להענקת היתרים וקובע את סמכות שר הכלכלה, שהואצלה לאגף ההסדרה שבמינהל הסדרה והאכיפה של חוקי העבודה, לספק היתרים רק אם שוכנע שהפסקת העבודה במסגרת המנוחה השבועית - כולה או חלקה - עלולה לפגוע: בביטחון המדינה (צרכי מערכת הביטחון) בביטחון הגוף או הרכוש (ביטחון הציבור \ רפואת חירום) בכלכלה (כלכלת המדינה) בתהליך עבודה המחייב פיקוח צמוד (הליך רציף) וכן – על מנת לענות על צורך המהווה סיפוק צרכים חיוניים לציבור או לחלקו (שירותים בתחום התשתיות, תמיכה של ספקי אינטרנט \ טלפוניה \ כבלים וכו').
כל הגופים המחזיקים בהיתר מחויבים לדווח על אופן ניצול ההיתר. כמו כן, מדגישים במשרד הכלכלה כי היתרים הניתנים משמשים עבור תהליך מסוים וספציפי וכי בשום מקרה לא מתאפשר לגוף בעל היתר, לעשות בו שימוש לפעילות אחרת - פעילות שאינה חיונית ומחויבת מציאות – בהתאם לעילות הקבועות בחוק.
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בהתאם להנחיית השר דרעי, תותאם מדיניות חשיפת ההיתרים להעסקת עובדים ביום המנוחה השבועית, למדיניות פרסום ההיתרים האחרים הניתנים ע"י המשרד (רישוי עיסוקים \ רישוי קבלני שירותים \ רישוי אדריכלים ומהנדסים וכיו"ב). משרד הכלכלה יעלה לאתר האינטרנט – כבר בשבועות הקרובים - רשימה מלאה ככל הניתן של בעלי ההיתרים, שתכלול את המידע הבא: מספר ח.פ החברה / מספר ע.מ, שם החברה, תוקף ההיתר, העילה הכללית למתן ההיתר, תת עילה (פירוט המשקף את הצורך הייחודי בגינו ניתן ההיתר) ואת כמות העובדים הנכללים בהיתר.
כן יובהר לכל מבקש היתר חדש, כי מתן ההיתר כרוך בפרסום עצם קיומו של ההיתר ופרטיו באתר משרד הכלכלה. יחד עם זאת, ולאור העובדה שהגופים המחזיקים בהיתרים כיום לא נתנו דעתם על הפרסום הצפוי, במשרד הכלכלה מתכוונים לפנות בכתב לחברות ולגופים המחזיקים בהיתרים אלו ולהעניק להם הזדמנות לבצע הערכה מחודשת לגבי המשך ההחזקה בהיתר שניתן להם ע"י המשרד.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
