בהנחיית השר דרעי – משרד הכלכלה יפרסם את רשימת הגופים בעלי היתר העסקה ביום המנוחה השבועי
בעקבות פניות למשרד הכלכלה, באמצעות חוק חופש המידע, החליט שר הכלכלה כי המשרד יחיל שקיפות מלאה בפרסום היתרים אלו - כפי שהיא נהוגה לגבי יתר הרישיונות וההיתרים הניתנים על ידי המשרד. בהנחיית שר הכלכלה, אריה דרעי, יפרסם משרד הכלכלה בשבועות הקרובים את פרטי כלל המעסיקים המחזיקים ב"היתר מיוחד" להעסקה במנוחה השבועית. חוזר משרד הכלכלה
חשבים בעקבות פניות למשרד הכלכלה, באמצעות חוק חופש המידע, לחשיפת הרשימה, החליט שר הכלכלה כי המשרד יחיל שקיפות מלאה בפרסום היתרים אלו – כפי שהיא נהוגה לגבי יתר הרישיונות וההיתרים הניתנים על ידי המשרד.
בהנחיית שר הכלכלה, אריה דרעי, יפרסם משרד הכלכלה בשבועות הקרובים את פרטי כלל המעסיקים המחזיקים ב"היתר מיוחד" להעסקה במנוחה השבועית. מדובר ברשימה הכוללת כ – 400 היתרים, המתחדשים מעת לעת, בהתאם לצורך והעילות הקבועות בחוק. ההחלטה התקבלה בדיון שקיים השר דרעי בעקבות פניית גופים שונים, אשר פנו בהתאם לחוק חופש המידע, לקבל רשימה זו.
שר הכלכלה אריה דרעי: "זכותו של האזרח למידע על פעילות הרשויות הציבוריות, מחייבת אותנו לשיקול דעת משמעותי ואיזון ראוי שבין זכות הציבור לדעת וזרימה חופשית של מידע, לבין שמירה על המידע במקרים בהם הדבר נדרש באמת. כאשר ישנה נגישות לכל הרישיונות וההיתרים שמנפיק משרד הכלכלה, אין שום סיבה כי לא יינתן מידע דווקא באשר להיתר עבודה בשבת. מעסיקי עובדים בשבת, צריכים לדעת שגם ההיתר הניתן להם, כמו לבעלי רישיונות והיתרים אחרים, אינו חסוי ויפורסם בשקיפות מלאה".
חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים ביום מנוחתם השבועית.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי חוק, יום המנוחה השבועית לעובד יהודי הינו שבת, ועובד שאינו יהודי, יכול לבחור בין שלוש אופציות - שישי, שבת, או ראשון (יום קבוע). בכדי להתיר העסקת עובד\ת במנוחתו\ה השבועית, נדרשים המעסיקים לאחד משניים: להיתר כללי - לענף שלם כמו: מלונאות, בתי אוכל והיתרים נוספים הקבועים במסגרת הסטאטוס קוו, או היתר מיוחד, אשר ניתן למעסיק ספציפי כמו: מפעל תעשייתי, חברה עסקית, חברה ממשלתית ואפילו ערוצי חדשות.
חשוב לציין שהחוק גם קובע את העילות להענקת היתרים וקובע את סמכות שר הכלכלה, שהואצלה לאגף ההסדרה שבמינהל הסדרה והאכיפה של חוקי העבודה, לספק היתרים רק אם שוכנע שהפסקת העבודה במסגרת המנוחה השבועית - כולה או חלקה - עלולה לפגוע: בביטחון המדינה (צרכי מערכת הביטחון) בביטחון הגוף או הרכוש (ביטחון הציבור \ רפואת חירום) בכלכלה (כלכלת המדינה) בתהליך עבודה המחייב פיקוח צמוד (הליך רציף) וכן – על מנת לענות על צורך המהווה סיפוק צרכים חיוניים לציבור או לחלקו (שירותים בתחום התשתיות, תמיכה של ספקי אינטרנט \ טלפוניה \ כבלים וכו').
כל הגופים המחזיקים בהיתר מחויבים לדווח על אופן ניצול ההיתר. כמו כן, מדגישים במשרד הכלכלה כי היתרים הניתנים משמשים עבור תהליך מסוים וספציפי וכי בשום מקרה לא מתאפשר לגוף בעל היתר, לעשות בו שימוש לפעילות אחרת - פעילות שאינה חיונית ומחויבת מציאות – בהתאם לעילות הקבועות בחוק.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בהתאם להנחיית השר דרעי, תותאם מדיניות חשיפת ההיתרים להעסקת עובדים ביום המנוחה השבועית, למדיניות פרסום ההיתרים האחרים הניתנים ע"י המשרד (רישוי עיסוקים \ רישוי קבלני שירותים \ רישוי אדריכלים ומהנדסים וכיו"ב). משרד הכלכלה יעלה לאתר האינטרנט – כבר בשבועות הקרובים - רשימה מלאה ככל הניתן של בעלי ההיתרים, שתכלול את המידע הבא: מספר ח.פ החברה / מספר ע.מ, שם החברה, תוקף ההיתר, העילה הכללית למתן ההיתר, תת עילה (פירוט המשקף את הצורך הייחודי בגינו ניתן ההיתר) ואת כמות העובדים הנכללים בהיתר.
כן יובהר לכל מבקש היתר חדש, כי מתן ההיתר כרוך בפרסום עצם קיומו של ההיתר ופרטיו באתר משרד הכלכלה. יחד עם זאת, ולאור העובדה שהגופים המחזיקים בהיתרים כיום לא נתנו דעתם על הפרסום הצפוי, במשרד הכלכלה מתכוונים לפנות בכתב לחברות ולגופים המחזיקים בהיתרים אלו ולהעניק להם הזדמנות לבצע הערכה מחודשת לגבי המשך ההחזקה בהיתר שניתן להם ע"י המשרד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
