בהנחיית השר דרעי – משרד הכלכלה יפרסם את רשימת הגופים בעלי היתר העסקה ביום המנוחה השבועי
בעקבות פניות למשרד הכלכלה, באמצעות חוק חופש המידע, החליט שר הכלכלה כי המשרד יחיל שקיפות מלאה בפרסום היתרים אלו - כפי שהיא נהוגה לגבי יתר הרישיונות וההיתרים הניתנים על ידי המשרד. בהנחיית שר הכלכלה, אריה דרעי, יפרסם משרד הכלכלה בשבועות הקרובים את פרטי כלל המעסיקים המחזיקים ב"היתר מיוחד" להעסקה במנוחה השבועית. חוזר משרד הכלכלה
בעקבות פניות למשרד הכלכלה, באמצעות חוק חופש המידע, לחשיפת הרשימה, החליט שר הכלכלה כי המשרד יחיל שקיפות מלאה בפרסום היתרים אלו – כפי שהיא נהוגה לגבי יתר הרישיונות וההיתרים הניתנים על ידי המשרד.
בהנחיית שר הכלכלה, אריה דרעי, יפרסם משרד הכלכלה בשבועות הקרובים את פרטי כלל המעסיקים המחזיקים ב"היתר מיוחד" להעסקה במנוחה השבועית. מדובר ברשימה הכוללת כ – 400 היתרים, המתחדשים מעת לעת, בהתאם לצורך והעילות הקבועות בחוק. ההחלטה התקבלה בדיון שקיים השר דרעי בעקבות פניית גופים שונים, אשר פנו בהתאם לחוק חופש המידע, לקבל רשימה זו.
שר הכלכלה אריה דרעי: "זכותו של האזרח למידע על פעילות הרשויות הציבוריות, מחייבת אותנו לשיקול דעת משמעותי ואיזון ראוי שבין זכות הציבור לדעת וזרימה חופשית של מידע, לבין שמירה על המידע במקרים בהם הדבר נדרש באמת. כאשר ישנה נגישות לכל הרישיונות וההיתרים שמנפיק משרד הכלכלה, אין שום סיבה כי לא יינתן מידע דווקא באשר להיתר עבודה בשבת. מעסיקי עובדים בשבת, צריכים לדעת שגם ההיתר הניתן להם, כמו לבעלי רישיונות והיתרים אחרים, אינו חסוי ויפורסם בשקיפות מלאה".
חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים ביום מנוחתם השבועית.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי חוק, יום המנוחה השבועית לעובד יהודי הינו שבת, ועובד שאינו יהודי, יכול לבחור בין שלוש אופציות - שישי, שבת, או ראשון (יום קבוע). בכדי להתיר העסקת עובד\ת במנוחתו\ה השבועית, נדרשים המעסיקים לאחד משניים: להיתר כללי - לענף שלם כמו: מלונאות, בתי אוכל והיתרים נוספים הקבועים במסגרת הסטאטוס קוו, או היתר מיוחד, אשר ניתן למעסיק ספציפי כמו: מפעל תעשייתי, חברה עסקית, חברה ממשלתית ואפילו ערוצי חדשות.
חשוב לציין שהחוק גם קובע את העילות להענקת היתרים וקובע את סמכות שר הכלכלה, שהואצלה לאגף ההסדרה שבמינהל הסדרה והאכיפה של חוקי העבודה, לספק היתרים רק אם שוכנע שהפסקת העבודה במסגרת המנוחה השבועית - כולה או חלקה - עלולה לפגוע: בביטחון המדינה (צרכי מערכת הביטחון) בביטחון הגוף או הרכוש (ביטחון הציבור \ רפואת חירום) בכלכלה (כלכלת המדינה) בתהליך עבודה המחייב פיקוח צמוד (הליך רציף) וכן – על מנת לענות על צורך המהווה סיפוק צרכים חיוניים לציבור או לחלקו (שירותים בתחום התשתיות, תמיכה של ספקי אינטרנט \ טלפוניה \ כבלים וכו').
כל הגופים המחזיקים בהיתר מחויבים לדווח על אופן ניצול ההיתר. כמו כן, מדגישים במשרד הכלכלה כי היתרים הניתנים משמשים עבור תהליך מסוים וספציפי וכי בשום מקרה לא מתאפשר לגוף בעל היתר, לעשות בו שימוש לפעילות אחרת - פעילות שאינה חיונית ומחויבת מציאות – בהתאם לעילות הקבועות בחוק.
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- סבב מינויים בלאומי: איל אפרת מונה לראש החטיבה הבנקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בהתאם להנחיית השר דרעי, תותאם מדיניות חשיפת ההיתרים להעסקת עובדים ביום המנוחה השבועית, למדיניות פרסום ההיתרים האחרים הניתנים ע"י המשרד (רישוי עיסוקים \ רישוי קבלני שירותים \ רישוי אדריכלים ומהנדסים וכיו"ב). משרד הכלכלה יעלה לאתר האינטרנט – כבר בשבועות הקרובים - רשימה מלאה ככל הניתן של בעלי ההיתרים, שתכלול את המידע הבא: מספר ח.פ החברה / מספר ע.מ, שם החברה, תוקף ההיתר, העילה הכללית למתן ההיתר, תת עילה (פירוט המשקף את הצורך הייחודי בגינו ניתן ההיתר) ואת כמות העובדים הנכללים בהיתר.
כן יובהר לכל מבקש היתר חדש, כי מתן ההיתר כרוך בפרסום עצם קיומו של ההיתר ופרטיו באתר משרד הכלכלה. יחד עם זאת, ולאור העובדה שהגופים המחזיקים בהיתרים כיום לא נתנו דעתם על הפרסום הצפוי, במשרד הכלכלה מתכוונים לפנות בכתב לחברות ולגופים המחזיקים בהיתרים אלו ולהעניק להם הזדמנות לבצע הערכה מחודשת לגבי המשך ההחזקה בהיתר שניתן להם ע"י המשרד.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
