בהנחיית השר דרעי – משרד הכלכלה יפרסם את רשימת הגופים בעלי היתר העסקה ביום המנוחה השבועי
בעקבות פניות למשרד הכלכלה, באמצעות חוק חופש המידע, החליט שר הכלכלה כי המשרד יחיל שקיפות מלאה בפרסום היתרים אלו - כפי שהיא נהוגה לגבי יתר הרישיונות וההיתרים הניתנים על ידי המשרד. בהנחיית שר הכלכלה, אריה דרעי, יפרסם משרד הכלכלה בשבועות הקרובים את פרטי כלל המעסיקים המחזיקים ב"היתר מיוחד" להעסקה במנוחה השבועית. חוזר משרד הכלכלה
בעקבות פניות למשרד הכלכלה, באמצעות חוק חופש המידע, לחשיפת הרשימה, החליט שר הכלכלה כי המשרד יחיל שקיפות מלאה בפרסום היתרים אלו – כפי שהיא נהוגה לגבי יתר הרישיונות וההיתרים הניתנים על ידי המשרד.
בהנחיית שר הכלכלה, אריה דרעי, יפרסם משרד הכלכלה בשבועות הקרובים את פרטי כלל המעסיקים המחזיקים ב"היתר מיוחד" להעסקה במנוחה השבועית. מדובר ברשימה הכוללת כ – 400 היתרים, המתחדשים מעת לעת, בהתאם לצורך והעילות הקבועות בחוק. ההחלטה התקבלה בדיון שקיים השר דרעי בעקבות פניית גופים שונים, אשר פנו בהתאם לחוק חופש המידע, לקבל רשימה זו.
שר הכלכלה אריה דרעי: "זכותו של האזרח למידע על פעילות הרשויות הציבוריות, מחייבת אותנו לשיקול דעת משמעותי ואיזון ראוי שבין זכות הציבור לדעת וזרימה חופשית של מידע, לבין שמירה על המידע במקרים בהם הדבר נדרש באמת. כאשר ישנה נגישות לכל הרישיונות וההיתרים שמנפיק משרד הכלכלה, אין שום סיבה כי לא יינתן מידע דווקא באשר להיתר עבודה בשבת. מעסיקי עובדים בשבת, צריכים לדעת שגם ההיתר הניתן להם, כמו לבעלי רישיונות והיתרים אחרים, אינו חסוי ויפורסם בשקיפות מלאה".
חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים ביום מנוחתם השבועית.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי חוק, יום המנוחה השבועית לעובד יהודי הינו שבת, ועובד שאינו יהודי, יכול לבחור בין שלוש אופציות - שישי, שבת, או ראשון (יום קבוע). בכדי להתיר העסקת עובד\ת במנוחתו\ה השבועית, נדרשים המעסיקים לאחד משניים: להיתר כללי - לענף שלם כמו: מלונאות, בתי אוכל והיתרים נוספים הקבועים במסגרת הסטאטוס קוו, או היתר מיוחד, אשר ניתן למעסיק ספציפי כמו: מפעל תעשייתי, חברה עסקית, חברה ממשלתית ואפילו ערוצי חדשות.
חשוב לציין שהחוק גם קובע את העילות להענקת היתרים וקובע את סמכות שר הכלכלה, שהואצלה לאגף ההסדרה שבמינהל הסדרה והאכיפה של חוקי העבודה, לספק היתרים רק אם שוכנע שהפסקת העבודה במסגרת המנוחה השבועית - כולה או חלקה - עלולה לפגוע: בביטחון המדינה (צרכי מערכת הביטחון) בביטחון הגוף או הרכוש (ביטחון הציבור \ רפואת חירום) בכלכלה (כלכלת המדינה) בתהליך עבודה המחייב פיקוח צמוד (הליך רציף) וכן – על מנת לענות על צורך המהווה סיפוק צרכים חיוניים לציבור או לחלקו (שירותים בתחום התשתיות, תמיכה של ספקי אינטרנט \ טלפוניה \ כבלים וכו').
כל הגופים המחזיקים בהיתר מחויבים לדווח על אופן ניצול ההיתר. כמו כן, מדגישים במשרד הכלכלה כי היתרים הניתנים משמשים עבור תהליך מסוים וספציפי וכי בשום מקרה לא מתאפשר לגוף בעל היתר, לעשות בו שימוש לפעילות אחרת - פעילות שאינה חיונית ומחויבת מציאות – בהתאם לעילות הקבועות בחוק.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בהתאם להנחיית השר דרעי, תותאם מדיניות חשיפת ההיתרים להעסקת עובדים ביום המנוחה השבועית, למדיניות פרסום ההיתרים האחרים הניתנים ע"י המשרד (רישוי עיסוקים \ רישוי קבלני שירותים \ רישוי אדריכלים ומהנדסים וכיו"ב). משרד הכלכלה יעלה לאתר האינטרנט – כבר בשבועות הקרובים - רשימה מלאה ככל הניתן של בעלי ההיתרים, שתכלול את המידע הבא: מספר ח.פ החברה / מספר ע.מ, שם החברה, תוקף ההיתר, העילה הכללית למתן ההיתר, תת עילה (פירוט המשקף את הצורך הייחודי בגינו ניתן ההיתר) ואת כמות העובדים הנכללים בהיתר.
כן יובהר לכל מבקש היתר חדש, כי מתן ההיתר כרוך בפרסום עצם קיומו של ההיתר ופרטיו באתר משרד הכלכלה. יחד עם זאת, ולאור העובדה שהגופים המחזיקים בהיתרים כיום לא נתנו דעתם על הפרסום הצפוי, במשרד הכלכלה מתכוונים לפנות בכתב לחברות ולגופים המחזיקים בהיתרים אלו ולהעניק להם הזדמנות לבצע הערכה מחודשת לגבי המשך ההחזקה בהיתר שניתן להם ע"י המשרד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
