שוק ההון מגלה סימני התאוששות - אך עדיין רחוק מימי הזוהר של 2005 ו-2006. שלוש חברות פרטיות היו אמורות להצטרף לבורסה בחודש שחלף ולהשלים גיוס ראשוני לציבור - אך רק שתיים הצליחו בכך כאשר חברת טלרד נשרה בדרך. Bizportal מנתח מדוע סקטור האקוויטי מפגין חולשה בעוד סקטור האג"ח פורח במיוחד.

נתחיל מהצד החיובי של החודש שחלף - שתי חברות חדשות נוספו לבורסה. בשביל אינרום בניה - ההנפקה הראשונית הייתה מוצלחת במיוחד. החברה גייסה 355 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית לציבור. המוסדיים אהבו את מבנה ההנפקה - ומחיר יחידה בהנפקה נקבע על 320 שקלים המשקף לחברת התעשייה שווי של 800 מיליון שקל (ללא שקלול כתבי האופציה). את ההנפקה הובילה לידר הנפקות.

בשלב זה עדיין לא ברור האם המשקיעים בהנפקה ירוויחו כסף - אך סביר להניח שמה שהתרחש באשטרום קבוצה לא יקרה כאן. על פניו, הגיוס היה מוצלח והחברה גייסה 270 מיליון שקל במניות. עם זאת, המשקיעים בהנפקה מופסדים על ההשקעה בכ-10%. מה הסיבה? החברה יצאה להנפקה בשווי של מיליארד שקל (לפני הכסף). המוסדיים העריכו כי החברה לא שווה את המחיר הזה ופשוט לא באו. מי שספג חלק ניכר מהסחורה היו גופי החיתום שהשתתפו בענק ו"סייעו בהנפקה".

מה ראו גופי החיתום לנגד עיניהם כאשר הסכימו להזמין מניות בהיקף משמעותי? הם ראו לא רק את הנפקת המניות אלא גם את העמלות מהנפקת שתי סדרות אג"ח - הנפקות שהיו מוצלחות. מבדיקת Bizportal עולה כי היקף העמלות בהנפקה עמד על כ-20 מיליון שקל ועל כן גופי החיתום רואים לנגד עיניהם שולי רווח גבוהים יותר חרף ההפסד בהשקעה במניות.

• העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
• הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באשטרום הבינו באיחור שיצאו לפי שווי "גבוה מדי", והבטיחו למשקיעים להקטין את המחיר האפקטיבי בצורה יצירתית - הנפקת זכויות לציבור בלבד. בתוך ארבעה חודשים באשטרום ייתנו למשקיעים אפשרות לרכוש מניות במחיר סמלי של 10 אגורות (המינימום על פי דרישות הבורסה) כאשר בעלי העניין הקודמים בחברה התחייבו שלא לממש את הזכויות באופן שידלל אותם.

תשואות האג"ח שמספקות היום החברות הטובות בבורסה למשקיעים הינן נמוכות במקרה הטוב ואפסיות במקרה הרע. המשקיעים מסתערים על כל הנפקת אג"ח כאילו מדובר באוצר. ניתן היה לצפות כי גם שוק המניות יתחיל להיפתח ויניב הנפקות ראשוניות, אך עד כה זה לא קורה בהיקף מספק. מדוע? הסיבה המרכזית לכך היא השווי של החברות אשר מנסות למקסם את הערך לבעלי המניות טרום ההנפקה ולא מפנימות כי לאחר ההנפקה הציבור הוא שותף מלא שלהן - הן בהצלחות והן בכישלונות.

בכדי שהנפקות יצליחו, החברות נדרשות לבצע התאמות בשווי - כלפי מטה כמובן. החברות צריכות להציע את המניות למשקיעים לפי השווי ההוגן בתוספת דיסקאונט מסוים (10%-20%). הדיסקאונט הזה מגביר את סיכויי ההצלחה של ההנפקה בכך שהוא מביא למשחק שחקנים נוספים.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

יתרה מכך, בטווח ארוך, ההשפעה של הנפקה לפי שווי X או שווי X פחות 10% היא אפסית מבחינת בעלי המניות. קחו למשל את מניית רמי לוי שהונפקה לפי מחיר מניה של 46 שקלים למניה וגייסה מהמשקיעים 172 מיליון שקל (במניות ואג"ח). נכון להיום משייטת המניה במחיר של 180 שקלים למניה אחרי שחילקה דיבידנדים נאים לאורך השנים.

ההנפקה סייעה לרמי לוי להרחיב את הפעילות של רשת הקמעונאות בצורה מואצת, סייעה לגייס משקיעים ולהגדיל את הסחירות במניה. כנראה שהאימרה ש'כאשר המשקיעים מורווחים כולם מרוצים' משקפת יותר מהכל את מה שמתרחש בשוק ההנפקות.