photos

מנואל טרכטנברג: "בלי יציבות חברתית ופוליטית גם הכלכלה תשלם"

הדברים נאמרו באונ' ת"א במסגרת סמפוזיון כלכלה בנושא - "איך בונים תשתית כלכלית חסונה במונחים לאומיים, עסקיים וחברתיים"
אבי שאולי | (9)

"בלי יציבות חברתית ופוליטית גם הכלכלה תשלם", כך אמר אתמול בצהריים פרופ' מנואל טרכטנברג באוניברסיטת תל-אביב. הדברים נאמרו במסגרת סמפוזיון כלכלה תחת הכותרת - "איך בונים תשתית כלכלית חסונה במונחים לאומיים, עסקיים וחברתיים". את הסימפוזיון הנחה פרופ' יעקב פרנקל.

הסימפוזיון בהשתתפות: פרופ' יעקב פרנקל, יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב (ולשעבר נגיד בנק ישראל), פרופ' מנואל טרכטנברג, ביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה, רוני צ'אן, יזם, הונג-קונג וגיל שוויד, מייסד, מנכ"ל ויו"ר צ'ק פוינט.

יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, נשאל על חוסן כלכלי ושיבח בתשובתו את ספרו של תומס פיקטי שאולי לא אמר דברים חדשים, אלא שם את הדברים בצורה ברורה וחדה על השולחן. לדברי טרטנברג יש שלוש נקודות חשובות שקשורות לחוסן כלכלי של מדינה: האחד - היכולת להתמודד עם משברים ועם מהלומות חיצוניות; השני - קשור ליכולת לייצר צמיחה לאורך זמן; והשלישי - נבחן לפי המידה שבה החוסן הכלכלי תומך ביציבות חברתית ופוליטית. "אם יש לך חוסן בשני המובנים הראשונים, אבל בה בעת החברה מלאה מתיחות או שהפוליטיקה לא יציבה, בסופו של דבר גם הכלכלה תשלם", אמר.

איך שומרים על הצמיחה?

מנואל טרכטנברג: "1 - הכוח נמצא במוסדות של המדינה כמו למשל שמירה על זכויות על נכסים ולא כמו שלקחו נכסים מאוליגרכים ברוסיה. 2 - עצמאות של הבנק המרכזי. 3 - האמינות של המידע הכלכלי הסטטיסטי שמפורסם. אחת הסודות להצלחת כלכלת ישראל לאחר שנת 1985 היה החלשת ההסתדרות".

מדוע קשה למערכת הפוליטית לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג?

מנואל טרכטנברג: "הייתה תנועה חברתית גדולה ללא אלימות והם ייצגו את מעמד הבינייים. צעירים שעבדו ולא הצליחו לגמור את החודש. חלק מההמלצות יושמו. אם המדינה הייתה מישמת 90% מהמלצות זה עדיין לא היה מספיק. צריך לעבוד בעקביות והמשכיות לטובת שיפור הכלכלה ולא פעולות נקודתיות. העבודה שעדיין לא הסתיימה, צריך להגיע לחברה שוויונית יותר"

המיליארדר ואיל הנדל"ן הסיני, רוני צ'אן, נשאל לגבי כלכלת סין והבהיר שאנו רק בתחילת הדרך: "הצמיחה של סין בלתי נמנעת. יש 1.3 מיליארד תושבים ואנו נעים בכיוון הנכון. עוד לא ראיתם את ההתחלה של הייצוא לסין והתיירות מסין היא הגדולה והחזקה מהעולם. יש לסינים כמיהה לידע ולכן יש לנו קשר טוב עם ישראל. מי שלא מתייחס לשוק הסיני יתחרט".

מה דעתך על יחסי סין-ארה"ב?

רוני צ'אן: "אני מאמין שרק בעבודה משותפת של שתי המדינות האלה לעולם יהיה סיכוי טוב להשיג מצב שלו יותר. יחד הן יכולות לשמור על שלום עולמי יותר מכל כוח אחר וזה נכון גם בנוגע לאיראן. ארצות הברית עושה הרבה טעויות והופכת את סין לאויב. לסין במקרה כזה לא תהיה ברירה אלא להפוך לאויב שלה. אני מקווה שארצות תפסיק לעשות שטויות בהקשר הזה".

קיראו עוד ב"בארץ"

האם צריך לדאוג מסין?

רוני צ'אן: "לא. אפשר לקרוא את ההיסטוריה - סין מעולם לא התרחבה. היא נלחמת רק כשפולשים אליה".

ספר לנו על סוד ההצלחה והאם סין הזדמנות או איום?

רוני צ'אן: "נולדתי בר מזל. הראשון - נולדתי בסין, אני שייך לעם חכם והשני - ההשכלה שקיבלתי בארה"ב. לסינים וליהודים יש הרבה דברים במשותף.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אף אחד 16/05/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    מה שעומד על שלו ו"מתפרנס" מלתחמן מכיס לכיס כדי לנפח מיספרים - זה קלקלה. בעבר -מיבצע ברנהרד.
  • 6.
    יאללה יאללה 16/05/2014 12:15
    הגב לתגובה זו
    הפרופסור ששימש ככיסוי תחת לפולטיקאים המתוחכמים -אדוני המלומד יצאת אהבל
  • 5.
    בא 16/05/2014 11:21
    הגב לתגובה זו
    הנדלן , יש כאן בועה שמאיימת על המשק ,וגם העם רוצה שיהיו דירות זולות .
  • 4.
    ירושלמי 16/05/2014 10:57
    הגב לתגובה זו
    למעשה הפכת לבובה בשירות השלטון המושחת להשקתת המחאה. ומה קרה מאז שפורסם הדוח שלך? הכל עלה ב-25% נוספים. הייתי מצפה ממך לאקט מחאה לאחר שאולי תבין שאתה חותמת גומי... חבל.
  • טרכטנברג 16/05/2014 11:15
    הגב לתגובה זו
    העם טיפש .
  • 3.
    צריך להחליף את השלטון ואת נציגי האוצר כולם. נמאסתם (ל"ת)
    לטרכטנברג 16/05/2014 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הזוג טרכטנברג 16/05/2014 08:40
    הגב לתגובה זו
    באוהלים ובכתה על מר גורלה שהיא לא יכולה לקנות דירה בושה וחרפה שאם פרופסורים ועובדת משרד אוצר לא יכולים לקנות דירה לבת שלהם. מה אנחנו נגיד? עבדו עלינו עם הועדה הזאת האיש מיתמם.
  • כן כן 16/05/2014 11:18
    הגב לתגובה זו
    לקנות דירה. גם טראח התלונן שהיא לא יכולה חחחחחחחחח
  • 1.
    כבר שילמנו - 25% מס על הבורסה ולא קיבלנו כלום (ל"ת)
    בזכותך 16/05/2014 08:39
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.