הטלת מס בלתי נאותה (בחסות החוק)

רו"ח נדב הכהן

לא פעם ולא פעמיים הפנינו בעבר את תשומת הלב לכך שחוקי המסים במדינת ישראל עמוסים בסעיפים "אנטי-תכנוניים"

לא פעם ולא פעמיים הפנינו בעבר את תשומת הלב לכך שחוקי המסים במדינת ישראל עמוסים בסעיפים "אנטי-תכנוניים" (לרבות הוראות המאפשרות לרשות המסים להתעלם מכל הפחתת מס בלתי נאותה, אפילו אינה נוגדת את החוק), אך לא קיימת כל הוראה חוקית המונעם הטלת מס בלתי נאותה. נוסיף עתה שמן למדורה ונזכיר שתי אקסיומות משפטיות מקובלות (המעוגנות כהלכה בפסקי דין), שמכוחן נמצא הנישום מלכתחילה בעמדת פתיחה נחותה, ואלו הן: 1. אם פעל הנישום במתווה מסוים שבדיעבד הוליך למיסוי ביתר, הוא לא יוכל (בדרך כלל) לחזור בו ("חשוב מה עשה הנישום בפועל, ולא מה יכול היה לעשות"). 2. כאשר מגיש הנישום ערעור לבית המשפט על השומה שנקבעה לו - ואחת היא אם מדובר במס הכנסה, במס שבח או במס ערך מוסף - הריהו מוחזק (בדרך כלל) כמי "שמוציא מחברו", ועליו מוטל נטל הראיה (והשכנוע). כשהמדינה מעניקה בפועל הגנת יתר שכזו לרשות המסים, אפשר היה לצפות לפחות לכך שייעשה כל מאמץ כדי להימנע מהטלת מס בלתי נאותה בחסות החוק. לא אלו הם פני הדברים בהכרח, ולהלן נביא שתי דוגמאות להטלת מס פוטנציאלית שכזו: 1. על פי הוראות פרק רביעי 1 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ניתן להטיל מס על "בעל שליטה" שהוא תושב ישראל המחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד מאמצעי השליטה בחבר בני אדם תושב חוץ המוגדר כ"חברה נשלטת זרה". סכום המס נגזר מחלקו (הרעיוני) של בעל השליטה ב"רווחים שלא שולמו" שמקורם בהכנסה פסיבית של אותה חברה. כפועל יוצא מכך יוטל המס במדינת ישראל (בדרך כלל) גם אם רווחי החברה הזרה אינם מחולקים בפועל ואף אינם מיועדים לחלוקה בעתיד הנראה לעין. מנגנון "מתוחכם" זה (שהוא חוקי למהדרין) עלול לגרום לעיוותי מס קשים (שלא לדבר על השלכת הפרשי העיתוי), וצפויה בקרוב אף הכבדה בנושא זה אם יחליטו חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק שהכין משרד האוצר (הזיכוי בגין המס הזר המוטל על חלוקת הדיווידנד בחו"ל שלפי המצב החוקי הקיים ניתן בישראל מראש, יינתן בעתיד רק למפרע אחרי תשלום המס בחו"ל בפועל). 2. עיוותי מס נוספים צפויים בשל השינויים שאושרו לאחרונה בפקודה ובחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). מדובר בין היתר בהוראות סעיף 100א1 לפקודה - שיחולו בשינויים המחויבים גם מתוקף סעיף 5(ה) לחוק - המתייחסות לחלוקת דיווידנד מרווחי שערוך. במקרה כזה (הכול לפי ההוראות שנקבעו בחוקי המס ולאחר ששר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את סוגי רווחי השערוך שהם "עודפים שלא התחייבו במס חברות"), יראו את הנכס שבשלו נרשמו רווחי השערוך כאילו נמכר ונרכש מחדש (לצורכי המס) בתמורה רעיונית, הכוללת את יתרת מחירו המקורי של הנכס בצירוף עם סכום החלוקה (המגולם). מעבר לכך שמדובר במנגנון מורכב אשר אינו קל להבנה (הכולל הוראות פרטניות לעניין הפחת השנתי, לעניין חישוב הרווח במכירה נוספת וכדומה), אנו צופים את התרחשותם של עיוותי מס קשים בהקשר זה (שלא לדבר על השלכת הפרשי העיתוי), כאשר בסופו של דבר ימומש הנכס בשווי מופחת בהשוואה לשווי הסינתטי שנקבע לו לצורכי המס לאחר חלוקת הדיווידנדים מרווחי השערוך. לא נותר לנו אלא לקבוע (בפרפרזה של הפתגם הלטיני הידוע) כי מה שאסור לשור מותר (כנראה) ליופיטר. הכותב - ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"

בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק

צלי אהרון |


רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".

הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.

מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.


איך מגישים?



את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.

בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.


נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי


כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5 אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.

בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.



מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?


מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר, מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.

מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים.  כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.

מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.

בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.