דור שני ל-MG3. אצלנו לקראת סוף השנה

הסופרמני הבריטית-סינית מגיחה לעולם בתערוכת הרכב הביתית של היצרנית בסין. אלינו היא תגיע לקראת סוף השנה עם מנוע 1.5 ליטר ותיבה ידנית
יואל שורץ | (2)

MG3

כ-3 שנים לאחר שהציגה את גרסת הקונספט (MG זירו), חושפת MG את הגרסה הסדרתית. מדובר בדור שני של ה-MG3, הסופרמיני החדשה שאת צעדיה הראשונים עשתה בתערוכת שנחאי שנפתחה אתמול (שבת).
 

בכל הנוגע לעיצוב, לא נכביר במילים, שכן התמונות עושות עבודה טובה יותר. רק נאמר שעל-אף שחלפה תקופה לא קצרה, העיצוב הנאה לכשעצמו של מכונית התצוגה, נותר כמעט כשהיה.

היצרנית אינה מציינת אם הדור החדש מתבסס על פלטפורמה חדשה, או על זו של הדור הקודם שלמעשה הייתה פלטפורמת רובר 25 ששורשיה נטועים עוד באמצע שנות ה-90' של המאה הקודמת. היא מסתפקת באומרה כי מידותיה של המכונית מציעות מקום הולם לרביעיית מבוגרים המתנשאים לגובה של 180 ס"מ. מעט יומרני יש לומר כשמדובר בסופרמיני. לאחר שיטות וחיפושים שונים הצלחנו לדלות את המידע החסר ולגלות כי ממדיה של ה-MG3 הם מהגדולים בקטגוריה ודומים לאלה של קיה ריו למשל: 402 ס"מ אורך, 173 ס"מ רוחב, 152 ס"מ גובה ו-252 ס"מ בין הסרנים.

ל-MG, ציפיות גדולות מהמכונית החדשה, בהדגישה כי המכונית עוצבה, תוכננה ונבדקה על-ידי הזרוע הבריטית. היא גם תיוצר במפעל לונגברידג' שבבירמינגהאם, אנגליה, כך שלמעשה מדובר במכונית השנייה של MG – בגלגולה המודרני תחת בעלות סינית – המיוצרת במפעלי היצרנית בבריטניה. הראשונה הינה ה-MG6, גרסת ה-5 דלתות של ה-550 שנמכרה גם אצלנו.

בחרטומה של המכונית נמצא מנוע 1.5 ליטר, 4 צילינדרים המפיק 105 כ"ס. לעת עתה מוצע הרכב עם תיבת הילוכים ידנית בלבד, בעלת 5 מהירויות, ובתצורה זו מתוכננת המכונית גם להגיע אלינו. זה יקרה לקרת סוף שנה זו כשמלובינסקי, יבואנית MG, מבטיחים גם מחיר תחרותי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ניר 29/04/2013 12:43
    הגב לתגובה זו
    ה-MG3 מתיימרת להיות קומפקטית, בפועל היא אותו גודל אז אם כבר עדיף את הריו שהיא נוחה, מרווחת, מנוע חזק ובמחיר משתלם.
  • 1.
    אהרון 23/04/2013 11:58
    הגב לתגובה זו
    שבארץ היא לא נקלטה טוב למרות הנסיונות ואנשים עדיין מעדיפים וסומכים על הקוריאניות כמו הקיה למשל שהן גם זולות וגם אמינות
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.