המערערת אינה בעלת דירה יחידה כיוון שלא הוכחה העברת דירה נוספת לבתה
תקציר וע 11132/11 יעל חרובי נ' מנהל מס שבח חיפה
תקציר וע 11132/11
יעל חרובי נ' מנהל מס שבח חיפה
ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה פסקה כי העוררת לא העבירה בשנת 2005 את זכויותיה בדירה שבמחלוקת לבתה. מכאן שבעת רכישת הדירה החדשה בשנת 2010 היו למערערת זכויות בעלות בדירה אחת בחיפה וזכויות במחצית הדירה שבמחלוקת. בנסיבות אלו נקבע כי העוררת אינה זכאית ליהנות משיעור מס מופחת המוענק לרוכש דירה יחידה על פי סעיף 9(ג1א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
העוררת היא אלמנתו של המנוח שלמה חרובי ז"ל, אשר הלך לעולמו בתאונה בשנת 2005. עובר לפטירתו היו בני הזוג בעלים של שתי דירות - דירה בחיפה ודירה בקריית ביאליק (להלן: "דירת המחלוקת"). בני הזוג חרובי החזיקו בדירות בחלקים שווים כך שכל אחד מהם היה הבעלים של מחצית מהדירות.
ביום 7.1.2010 רכשה העוררת דירה חדשה. עם רכישת הדירה החדשה הצהירה העוררת כי היא בעלים של "דירה יחידה" במובנה על פי סעיף 9(ג1א)(2) לחוק, הואיל ואת הדירה בחיפה התעתדה למכור. הדירה בחיפה נמכרה במסגרת 24 החודשים הקבועים בסעיף האמור, והעוררת ביקשה לשלם מס רכישה בשיעור מופחת מכוח סעיף 9(ג1א)(2) לחוק. בקשתה של העוררת לשלם מס בשיעור מופחת נדחתה. המשיב קבע כי המערערת החזיקה בדירה שבמחלוקת בד בבד עם רכישת הדירה החדשה, ועל כן אין היא בעלת דירה יחידה ואינה זכאית לשלם מס רכישה בשיעור מופחת.
רק בשלב ההשגה פירטה העוררת את טענותיה באשר לדירה שבמחלוקת, והבהירה כי הדירה שבמחלוקת הועברה בעסקת מתנה לבתה ורד חרובי גלעדי (להלן: "ורד"). טענה זו לא התקבלה על ידי המשיב.
מהראיות והתצהירים שלא הוכחשו, מתברר כי לאחר פטירת בעלה של העוררת הושג הסכם לחלוקת העיזבון בין יורשיו. ההסכם נכתב ביום 29.12.2005 והוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה. ביום 1.3.2006 אישר בית המשפט את הסכם חלוקת העיזבון. על פי הסכם חלוקת העיזבון הועברו כל זכויותיו של המנוח בדירה שבמחלוקת לורד. לגרסת העוררת וילדיה, ורד ואלון חרובי, כבר במועד חתימת הסכם חלוקת עיזבון המנוח גובשה ביניהם גמירות דעת כי גם חלקה של העוררת בדירת המחלוקת יעבור לורד. עם זאת, אין חולק כי לא נערך כל מסמך להעברת הזכויות מהעוררת לורד והזכויות בדירה שבמחלוקת נשארו רשומות על שמה של העוררת.
רק ביום 10.1.2010, כלומר ימים ספורים לאחר רכישת הדירה החדשה, חתמו העוררת ובתה על תצהירים שלפיהם העוררת מעבירה לורד את זכויותיה בדירה שבמחלוקת ללא תמורה. כמו כן הוסכם בין הצדדים כי על אף העברת הזכויות לורד, תמשיך העוררת ליהנות מדמי השכירות שמתקבלים בגין השכרת הדירה עד לסוף חייה. לטענתה, חתימת תצהירי ההעברה בשנת 2010 נועדה להסדיר הסכמות שכבר הושגו קודם לכן, ועל כן אין כל רלוונטיות למועד חתימת התצהירים. כמו כן העוררת טוענת כי ההסכמה שדמי השכירות מהשכרת הדירה יועברו אליה אינה משנה את הזכויות הקנייניות בדירה, ואלו עברו לורד כבר בשנת 2005.
המשיב טוען מנגד כי לא הוכח שהצדדים הסכימו כבר בשנת 2005 כי הזכויות בדירה שבמחלוקת יועברו לורד. עוד טוען המשיב כי אפילו הושגה הסכמה שכזו בעל פה - אין לה כל תוקף, שהרי בהיעדר מסמך בכתב אין תוקף להתחייבות להענקת מתנה.
דיון
השאלה שבה יש להכריע היא אם במועד חתימת העסקה לרכישת הדירה החדשה הייתה העוררת בעלת זכויות במחצית הדירה שבמחלוקת, או שמא הועברו זכויותיה לורד כבר בשנת 2005.
לא ניתן לקבל את הטענה כי הושגה גמירות דעת להעברת הדירה במתנה לורד. בשנת 2005 ערכו העוררת וילדיה הסכם מפורט ומפורש לחלוקת עיזבון המנוח, ובין היתר הוסכם כי חלקה של העוררת בירושה תועבר לבת ורד. אילו היה מוסכם כי תועבר גם המחצית הנוספת של הדירה לורד, אזי היו הצדדים טורחים לערוך הסכם בכתב, שהרי כל שנדרש היה להוסיף מסמך קצר ולהשלים את העברת כל הדירה במלואה לורד. בהסכם החלוקה לא קיימת שום הערה בדבר העברת הזכויות ביתרת הדירה במתנה. המכתב ששלח הבן אלון חרובי מיום 6.12.2005 אינו מספיק כדי להראות את הכוונה, שהרי המכתב מתייחס רק לנכסי העיזבון והוא נפתח במילים "להלן החלטתנו בעניין צו הירושה".
זאת ועוד, בכל השנים מאז שנת 2005 הושכרה הדירה שבמחלוקת ושכר הדירה שולם לעוררת עצמה. אמנם אין כל מניעה כי יוסכם על העברת בעלות בדירה תוך שמירת הזכויות ליהנות מפירות המושכר לנותן המתנה, אולם בהיעדר ראיה על הסכם מתנה עלינו לבחון את הנסיבות והתנהגות הצדדים, ואלו מלמדים כי העוררת נהגה בדירה כבעלים. כמו כן, לא הוצגו בפני הוועדה הסכמי השכירות של הדירה אשר מהם אפשר היה אולי להבין כי הצדדים הציגו את ורד כבעלת הדירה במקומה של העוררת.
גם בעת חתימת תצהיר ההעברה בשנת 2010 לא ציינו הצדדים כי מדובר בהצהרה פורמלית שנועדה להסדיר העברת זכויות קודמת. משמע, אין בפני הוועדה די ראיות לקבוע כי כוונת הצדדים הייתה להשלים את העברת מלוא הזכויות בדירה לורד כבר בשנת 2005, עם חלוקת עיזבון המנוח.
די בכך כדי לסתום את הגולל על הטענה, אולם נוסיף כי אפילו הייתה מוכחת גמירות דעת להעברת הזכויות בדירה במתנה לורד - לא היה בכך די. חוק המתנה, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המתנה") קובע כי "מתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה על ידי הנותן למקבל". בענייננו מדובר בהקניית זכויות במקרקעין, ועל פי החוק העברת הבעלות מתבצעת רק בעת השלמת הרישום.
משמע, הזכויות בדירה לא הוקנו לורד ולא ניתן היה להקנותן עד השלמת הרישום, ואף התחייבות לתת מתנה לא קיימת. סעיף 5 לחוק המתנה קובע כי התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב. בהיעדר מסמך בכתב אין תוקף להתחייבות לתת מתנה. אפילו אם אפשר היה להתגבר על היעדר הכתב בנסיבות מיוחדות, הרי לא ניתן להתגבר על היעדר הכתב כאשר אין כל סממנים חיצוניים אחרים לקיומה של עסקת המתנה. כך למשל אפשר היה אולי להניח קיומה של מתנה אילו הוחלפו טיוטות תצהיר שטרם נחתמו, אילו החזקה בדירה הייתה עוברת בפועל לורד, אילו הצדדים היו מגישים דיווח לשלטונות מיסוי מקרקעין או לכל גורם אחר על העברת הזכויות וכדומה. בענייננו אין ולו סממן חיצוני אחד שיכול לשמש עוגן לטענה בדבר הסכמה למתן מתנה.
תוצאה
הערר נדחה.
בוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט ר' סוקול והחברים ג' יחזקאלי וש' פסטנברג
ניתן ב-19.4.2012


המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.