"שוק ההון הפך לסלון תספורות"; גפני: "שהטייקונים יביאו כסף מהבית"

ועדת הכספים קראה להידוק הרגולציה על קשרי המוסדיים עם הטייקונים ולא לאפשר להם הסדרי חובות על חשבון המשקיעים
רקפת גלילי | (5)

חברי ועדת הכספים דרשו היום ב', לקדם מהלכים חקיקתיים ורגולטורים, על-מנת למנוע התפשטות תופעת הסדרי החוב של הטייקונים, שאינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם לציבור. הח"כים תבעו לשתף את בעלי ההון בהסדרת החובות ובמידת הצורך, למנוע מהם גיוס הון בעקבות אי עמידה בחובותיהם לציבור.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), קרא לרשות לניירות ערך ולאגף הפיקוח על שוק ההון באוצר, "להתריע במוסדיים, שלא להמשיך ולהשקיע בחברות שבעלי השליטה בהן, אינם עומדים בחובותיהם לציבור". עוד קרא לשני הגופים, "להניח על שולחן ועדת הכספים, הצעות לחקיקה ולצעדים רגולטורים, שייסתמו את הפרצות הקיימות בשוק ההון והמאפשרות את התפשטות תופעת הסדרי החוב". גפני: "שהטייקונים יביאו כסף מהבית על-מנת לכסות את חובותיהם".

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ), יזמה את הדיון בעקבות הצעת בעל השליטה בחברת טאו, להסדר חוב עקב אי יכולתו לעמוד בהחזר חוב למשקיעים. לדבריה, "קיימות פרצות ברגולציה ויש לחסום אותן. לא יתכן שהגופים המוסדיים המשיכו להשקיע בחברות בבעלות בן-דוב ולהעמיד לרשותו את ההון שביקש, כשכבר ב- 2009 הפך לגורם סיכון". עוד אמרה, "שקיים ניגוד אינטרסים מובנה, כאשר למוסדיים יש תמריץ להיות תחת חסות הטייקונים". גלאון קראה לשינויים רגולטוריים, שיחייבו את בן-דוב ובעלי הון דומים לו, "להכניס את היד לכיסם הם ולקחת חלק אישי בהסדרת החובות של החברות בשליטתם".

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), אמר, "כשהחברות מרוויחות, בעלי ההון גוזרים קופונים אך כשיש הפסדים, הציבור משלם. המשקיעים הקטנים סופגים את ההפסדים, ומאבדים את מיטב חסכונותיהם". הוא אף הוסיף: "שוק ההון הפך לסלון תספורות. הרגולטורים שאמונים על הגנת כספי הציבור, אינם עומדים על המשמר כשאינם מתריעים במוסדיים הממשיכים להשקיע בחברות שאינן עומדות בחובותיהן. בכך, הם הופכים לעושי דברם של הטייקונים".

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), הציעה לקבוע ש"מי שלא עמד בהתחייבויות האג"ח שלו, לא יוכל להנפיק אג"ח לציבור, שיוציאו לו כרטיס אדום בחקיקה. הוא יוכל להנפיק אג"ח, אך רק בערבות עצמית שלו". בעניין חברת טאו שבשליטת בן-דוב אמרה: "לא יתכן שבן-דוב מבקש תספורת לחובותיו בו בזמן שהוא בונה וילה על 5 דונם בכפר שמריהו". חברת טאו אמרה, "היא לוליינות פיננסית, שעסקה בספקולציות בשוק ההון ועל המוסדיים אסור היה להעמיד לרשותה מינוף בהיקף 90% כפי שקרה בפועל".

יו"ר הרשות לניירות ערך הנכנס, פרופ' שמואל האוזר, הודיע על כוונתו להפוך את הרשות ליותר אקטיביסטית בבקרת שוק ההון. בעניין חברת טאו אמר, ש"הרשות חייבה אותה לחשוף את פרטיי הסדר החוב וכן לפרסם הערת עסק חי בדו"חות הכספיים שלה". האוזר הודיע שידרוש מהמוסדיים, לעקוב אחר השקעותיהן ולבצע אנליזות כיצד להיכנס להשקעות בחברות השונות" עוד אמר, ש"יפעל ליותר גילוי ושקיפות בקרנות הנאמנות עליהן אחראית הרשות לניירות ערך".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    hartk 25/07/2011 21:06
    הגב לתגובה זו
    מי שזלזל בכסף וזה מה שנעשה פה ייתבע תביעה אישית [או תביעה נגזרת לטובת החברה] הרי לא ייתכן לקחת כזה הרבה כסף בלי לבדוק עד הסוף הסוף שיש אפי' חלק עם ביטחון הרי כל כל הכסף יתאדה פה נשאר אולי 20-30 אחוז
  • 4.
    פנחס והב 25/07/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    מענין אם אפשר גימיק טוב-בטח יואל חסון כבר היה שם-אך לעבוד קשה מה פתאום?
  • 3.
    שאוויש 25/07/2011 14:50
    הגב לתגובה זו
    רמאי וגנב שעושק את חשבונות הבנק בכל מיני תרגילים יש הרי מימי ללמוד למה שהטיקונים לא ילמדו שגם הם צריכים לעשוק את הציבור, ממתי חולבים את הרועה בדרך כלל חולבים את העדר קרי הציבור
  • 2.
    שמואל הנביא 25/07/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    טייקון שמוכר נאדות של גז לא חייב כלום ויכול לקבל מיליארדים תמורת הנאדות העתידיות שיפריח .
  • 1.
    הגיע הזמן שהפוליטיקאים יכנסו באימא של הספרים (ל"ת)
    או יפה מאד 25/07/2011 14:05
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.