ועדת המדרוג קיבלה את אישור רשם העמותות; PANET שוקלים הצטרפות
ועדת מדרוג לאינטרנט קיבלה בשבוע האחרון את אישור רשם העמותות ונרשמה רשמית כעמותה לטובת תחילת פעילותה. העמותה ממשיכה בימים אלו במהלכי גיוס הכספים בטרם תחל המדידה. הוועדה שראשיה הצהירו באוגוסט השנה כי המדידה הראשונה תחל בעוד כ-3 חודשים ממשיכה להתעכב כתוצאה מעיכובים ביורוקרטיים ועדיין לא השיקה את פעילותה, 4 חודשים אחרי, על סף הכניסה לשנה החדשה.
עם השלמת כניסתו של ד"ר זקי רכיב לקבוצת מעריב נתנו באתר nrg של עיתון מעריב את אישורם הסופי להצטרפות לרשימת האתרים הנמדדים. 2 האתרים הגדולים בישראל וואלה ו-ynet עדיין לא שינו מאומה מעמדתם וטרם הצטרפו למהלך המדידה.
במהלך החודשים האחרונים לא נודע על אתרים חדשים שהצטרפו למדידת האינטרנט. גזרה לא פחות חשובה במדידה הם האתרים המגזריים הפועלים בישראל, הרוסיים והערביים. אלו מחזיקים בנתח מהותי של תנועת הגולשים בישראל ומטבע הדברים חשיבותם למפרסמים ולועדת המדרוג גבוהה מאוד. לאייס נודע כי האתר הערבי המוביל - PANET אשר לפי ההערכות השונות נהנה מטראפיק יומי של בין 800,000 ל-1,000,000 גולשים שוקל את הצטרפותו למדידה.
דובר PANET, דני לוי מ'דני לוי תקשורת' המשמש כנציג האתר מול הוועדה אומר לאייס: "מדידת האינטרנט היא יוזמה מבורכת. המגמה ב-PANET היא חיובית ולבינתיים השתתפנו ב-3 כינוסים של הוועדה. האתר שוקל כעת את הצטרפותו לתהליך המדידה".
ככל הנראה, הסיבה המעכבת את PANET מלהצטרף למדידה היא אותה הסיבה הכספית שבה נתלים וואלה ו-ynet. על-פי מבנה הפעילות של ועדת המדרוג, האתרים אמורים להעביר לעמותה תשלום חודשי בהתאם לסדר הגודל של תנועת הגולשים באתר. בעקבות זאת PANET, וואלה ו-ynet נדרשות להעביר לעמותה מידי חודש סכום של כמה עשרות אלפי שקלים תמורת חברותם בעמותה.
על-פניו נראה כי שלושת האתרים (אפשר להניח כך לגבי אתרים נוספים) מחכים למעשה לתחילת המדידה בכדי 'למדוד את הדופק' ולראות כיצד משפיעים הנתונים המתפרסמים על תעשיית האינטרנט והנפשות הפועלות בה. במידה ואכן ירצו האתרים להצטרף למדידה הם יוכלו לעשות זאת במהלך השנה הקרובה, בזמן שהמדידה בעיצומה, מה שכנראה יתרחש בפועל.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
