עצם לכלבי השמירה

כמחצית מהידיעות בעיתונות מגיעות מיחצנים. מה זה אומר עלינו?

"שלום, זה אופק?"
כן, אני קצת עסוק...מי זה?
"זו גלית מעוצמה תקשורת חוויתית. לא מפריע לך שאני מתקשרת לסלולרי, נכון?"
למען האמת קצת מפריע...מאיפה יש לך את המספר?
"מסתובב אצלנו במשרד, כולם אומרים שאתה כזה חמוד, ממש שווה לדבר אתך"
טוב... בואי נקצר... אני באמצע 17 דברים בערך...
"קיבלת את הידיעה ששלחתי על הופעת התזמורת הסימפונית של גדרה בסין?"
קיבלתי, אין לנו ממש מה לעשות איתה, זה לא שייך לסוג החומרים שמטופלים בעיתון הספציפי שלנו"
אבל זו ידיעה צרכנית מובהקת. תזמורת אתה יודע"
מה צרכני בה?
"אם היא לא צרכנית היא בטוח שיווקית. תראה איזה מהלך שיווקי, איך הצליחו לשווק את עצמם מעבר לים, ואפילו לסין הגיעו"
סליחה, זה לא חלק מההתנהלות הרגילה של תזמורת, שהיא מופיעה, בארץ ומחוצה לה? תראי, כמו שאמרתי לך זה לא ממש מתאים לעיתון אז...

"אבל יש פה גם תרומה לקהילה, וצעד חברתי נדיר. הם הזמינו להופעה איזה 20 ילדים סינים עם תסמונת ABC"
מה זה תסמונת ABC?
"אני לא בדיוק יודעת, אבל הם מאוד מסכנים"
טוב, בואי נקצר... כמו שאמרתי לך בהתחלה אין לנו ממש מקום לידיעה כזו...
"אוי מצוין. זה אומר שתשים כיתוב תמונה? יש לי כותרת מצוינת: פרצו את גדר סין, אתה מבין? משחק מילים כזה, חומת סין, גדר סין, גדרה"
כן אה... יפה... לא נראה לי שתמונה..
"זה גם יוסיף לך תרבותיות קצת לעיתון וצבע. המון סינים עם כינורות. אולי תכתוב בתמונה שניים סינים עם כינור גדול?"
גלית, אנחנו לא עוסקים בתזמורות - אולי תפני למוסף...
"טוב. אז אני ישלח לך שוב את הידיעה, וגם לריכוז מערכת ולכתבים, וגם אשלח עם שליח דיסק עם תמונות, ונדבר שוב אחר הצהריים, כן? ואני גם אשלח לך כרטיסים להופעה הקרובה שלהם בארץ. כמה אתה רוצה?"
גלית, אני ומוסיקה קלאסית זה לא בדיוק מתערבב... אין לי מקום לידיעה...
"טוב אז נדבר שוב אחה"צ ובשבוע הבא ריקי מהמשרד תדבר איתך על הכרטיסים. אתה רוצה גם כרטיסים למקהלת הילדים של זכרון יעקוב? טוב נו, עוד נדבר הרבה בטח. יאללה חייבת לרוץ "
גלית! גלית! גלית? הלו?

טוב, כמובן שהשמות והאירועים בדויים - אבל הכוונה ברורה. בימים האחרונים עשיתי חישוב בלתי מדעי בעליל, ממנו עלה שכל יום אני שורף כשעה ורבע על שיחות סרק, מיילים סרק, ותכתובות סרק עם יחצנים, שכל קשר בין מה שהם שולחים לבין תכני העיתון מקרי בהחלט. זה יותר מ-25 שעות בחודש, בהם יכולתי לעשות ג'וגינג, להיפגש עם חברים, או לשפר את העולם (טוב, אולי לא לשפר את העולם אבל בהחלט לטחון כמה המבורגרים...).

לפי מחקר שהתפרסם בימים האחרונים, דוברים ויחצנים בישראל ’בוחשים’ ב-76% מכלל הידיעות המתפרסמות. לפי המחקר, השפעתם של דוברים ויחצנים על קביעת סדר היום היא עצומה: חצי מהידיעות יוצאות לדרך על סמך מידע שמקורו מהם, והם מצליחים להשתלט הידיעות ולספק את כל המידע ב-22% מהידיעות. אתם קולטים? כולם באים בטענות ל"תקשורת", אבל למעשה את העצמות לכלבי השמירה מספקים משרדי היח"צ – וכמה אחריות יש להם מעבר לחובה ללקוח?

אני יודע שהיחצנים מבצעים רק את התפקיד שלהם. בעל/ת המשרד בא אליהם בבוקר עם הדרישה החד-משמעית: "האייטם הזה נכנס, לא מעניין אותי שום תרוץ שלך או שלהם". עשרות ומאות גופים 'לא סקסים' מתחרים כל יום על מקום בעיתון. לחלק מהם מגיע להתפרסם, וחלק מהידיעות כלל לא נקראות על ידי העיתונאים.

באחרונה יצא לי להסתכל על כמה עבודות יח"צ לא רעות בכלל, כששפטתי עבודות לקראת תחרות היח"צ "האריה השואג". הרמה של היח"צ בארץ השתפרה פלאים. היחצנים מבינים הרבה יותר טוב את הצרכים של העיתונאי, והם "תופרים" את החומרים שלהם בדיוק לפי מידותיו. אבל האם החומרים הללו תפורים גם לפי מידות הקוראים? האם היחצנים צריכים בכלל להתחשב בקוראים?

התשובה היא שלילית, לשתי השאלות, והיא מהווה תמרור אזהרה חשוב לעיתונאים באשר הם. ככלבי השמירה של הדמוקרטיה, אתם צריכים גם לזכור תמיד מי מספק לכם את העצמות, ולמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".