טרנד על הכוונת? "אם יפונו הלופטים במונטיפיורי, בתי הזונות מייד ייכנסו במקומם"
בשנים האחרונות דירות הלופט המרווחות הפכו למצרך מבוקש בקרב אוכלוסיית האמנים, אך גם בקרב רבים המעוניינים לגור בחלל נרחב בעל תקרה גבוהה השונה מהדירה העירונית הטיפוסית. בשיחה עם Bizportal מתייחס היזם אלון קסטיאל לשוק הלופטים התל אביבי.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
לדבריו של קסטיאל, לפני כעשור היו בעיר בין 5 ל-10 לופטים בלבד, השינוי החל להתרחש בשנתיים שלוש האחרונות עם האופנתיות הגוברת שהחלו לתפוס, הזינוק במחירי הדירות וירידה במחירם של חללים תעשייתיים כתוצאה ממעבר של מפעלים לפריפרייה.
"אני אישית טוען שעושים מהשוק יותר ממה שהוא באמת, יש כיום בתל אביב אולי עשרות לופטים, 200 מקסימום" מציין קסטיאל ומוסיף כי "תל אביב היא לא עיר תעשייתית במקור, למעט מפעלי טכסטיל בודדים ותעשיה קלה".
לדבריו, "שוק הלופטים מתמקד בעיקר בדרום העיר, בשכונת אלפסי בין רחובות סלמה וקיבוץ גלויות, בקרית המלאכה בשוקן, בשכונת מונטיפיורי, ומעט ביפו, ברחוב העלייה ורחוב לבנדה באזור התחנה המרכזית החדשה".
קסטיאל מציין כי "מבחינת המחיר, לרוב, קניית שטח גולמי תעלה 1,500 עד 2,000 דולר למ"ר, המחיר לאחר שיפוץ נרחב ושינוי ייעוד קופץ ל-3,000 עד 3,500 דולר למ"ר. ברחוב לבנדה המחיר נמוך משמעותית ועומד על כ-1,000 דולר למ"ר שטח גולמי וכ-2,000 דולר לקרקע לאחר שיפוץ ושינוי ייעוד". קסטיאל מוסיף כי "הביקוש הוא בדרך כלל ללופטים בגודל ממוצע של כ-150 מ"ר, אולם ישנם גם לופטים בגודל 250 ואף 350 מ"ר".
קסטיאל לא חוסך את ביקורתו על התנהלות עיריית תל אביב בנושא הלופטים: "העירייה החליטה להצר את צעדיהם של רוכשי הלופטים שהסבו חללים תעשייתיים למגורים מבלי לקבל אישור לשימוש חורג, נגד חלקם הוגשו תביעות. כעת העירייה יורדת מהעץ שעליו טיפסה, זאת באמצעות פנייה של הירוקים וכעת מגיעים להסכמה בנושא, אך הבירוקרטיה של העירייה מונעת כבר שנה את כינוס הוועדה". קסטיאל מוסיף כי "אם עיריית תל אביב תוציא את תושבי הלופטים בשכונת מונטיפיורי, בתי הזונות ייקחו את מקומם".
מנגד, משבח קסטיאל את עיריית רמת גן שהרימה את הכפפה שעיריית תל אביב זנחה ויצרה תכנית תב"ע שמאפשרת לכל בניין כמעט באזור הבורסה לבנות לופטים בכ-30 אחוז משטח הבניינים - שלוש הקומות האחרונות משמשות למגורים. התכנית היא חלק מהמדיניות הכוללת של עיריית רמת גן להוצאת מועדוני הזימה ממתחם הבורסה.
קסטיאל עושה הפרדה בין הסבת מבני תעשייה ללופטים לבין בניית לופטים בבנייה חדשה: " כל קבלן שני מקים היום לופטים בבניינים חדשים, אלו דירות מגורים שנבנו בחלל גדול, מוצר שנולד מלכתחילה כדירה. בערים כמו ראשון לציון ובת-ים מקימים דירות בעלות אפיונים של לופט בעלות תקרות גבוהות וגלריה.
קסטיאל מקים לופטים למגורים ולשימושים מסחריים: ברחוב בן יהודה הסב ספרייה ציבורית לשבעה לופטים, אחד הוסב לאולם למסיבות ואירועים ושישה הוסבו לסטודיו למעצבים. ברחוב שוקן הוסב מבנה תעשייתי ללופט בגודל של 330 מ"ר המשמש לאירועים. ברחוב קיבוץ גלויות הסב קסטיאל מפעל טכסטיל ענק בשטח כולל של 2,500 מ"ר ל- 15 לופטים בשטח ממוצע של כ-300 מ"ר אשר נמכרים בכ- 3,000 דולר למ"ר, כלומר מחיר ממוצע של כ-900 אלף דולר.
מציאת מבנה תעשייתי והסבתו ללופט אינם דבר פשוט אומר קסטיאל, לדבריו "צריך לכתת רגליים בדרום העיר, להכיר מסגרים ונגרים. הייתי בבניינים בשוקן ודפקתי על כל דלת, אנשים הסתכלו עליי בצורה מוזרה, אך מספיק שהיה אחד שהסכים למכור לי את המלטשה הישנה שלו. קסטיאל מוסיף כי תחום הסבת מבני תעשייה ללופטים אינו מתאים לכולם: "מדובר בשכונות מעניינות עם הרבה אקשן, אך גם גסות בהשוואה לשכונות אחרות בעיר. במחיר של דירת 50 מ"ר בצפון העיר ניתן לקנות לופט בשטח 100 מ"ר עם חנייה".
להלן תגובת עיריית תל אביב לנושא הלופטים:
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
