טרנד על הכוונת? "אם יפונו הלופטים במונטיפיורי, בתי הזונות מייד ייכנסו במקומם"

בשנים האחרונות דירות הלופט המרווחות הפכו למצרך מבוקש בקרב אוכלוסיית האמנים, אך גם בקרב רבים המעוניינים לגור בחלל נרחב בעל תקרה גבוהה השונה מהדירה העירונית הטיפוסית. בשיחה עם Bizportal מתייחס היזם אלון קסטיאל לשוק הלופטים התל אביבי.

מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים

לדבריו של קסטיאל, לפני כעשור היו בעיר בין 5 ל-10 לופטים בלבד, השינוי החל להתרחש בשנתיים שלוש האחרונות עם האופנתיות הגוברת שהחלו לתפוס, הזינוק במחירי הדירות וירידה במחירם של חללים תעשייתיים כתוצאה ממעבר של מפעלים לפריפרייה.

"אני אישית טוען שעושים מהשוק יותר ממה שהוא באמת, יש כיום בתל אביב אולי עשרות לופטים, 200 מקסימום" מציין קסטיאל ומוסיף כי "תל אביב היא לא עיר תעשייתית במקור, למעט מפעלי טכסטיל בודדים ותעשיה קלה".

לדבריו, "שוק הלופטים מתמקד בעיקר בדרום העיר, בשכונת אלפסי בין רחובות סלמה וקיבוץ גלויות, בקרית המלאכה בשוקן, בשכונת מונטיפיורי, ומעט ביפו, ברחוב העלייה ורחוב לבנדה באזור התחנה המרכזית החדשה". קסטיאל מציין כי "מבחינת המחיר, לרוב, קניית שטח גולמי תעלה 1,500 עד 2,000 דולר למ"ר, המחיר לאחר שיפוץ נרחב ושינוי ייעוד קופץ ל-3,000 עד 3,500 דולר למ"ר. ברחוב לבנדה המחיר נמוך משמעותית ועומד על כ-1,000 דולר למ"ר שטח גולמי וכ-2,000 דולר לקרקע לאחר שיפוץ ושינוי ייעוד". קסטיאל מוסיף כי "הביקוש הוא בדרך כלל ללופטים בגודל ממוצע של כ-150 מ"ר, אולם ישנם גם לופטים בגודל 250 ואף 350 מ"ר".

קסטיאל לא חוסך את ביקורתו על התנהלות עיריית תל אביב בנושא הלופטים: "העירייה החליטה להצר את צעדיהם של רוכשי הלופטים שהסבו חללים תעשייתיים למגורים מבלי לקבל אישור לשימוש חורג, נגד חלקם הוגשו תביעות. כעת העירייה יורדת מהעץ שעליו טיפסה, זאת באמצעות פנייה של הירוקים וכעת מגיעים להסכמה בנושא, אך הבירוקרטיה של העירייה מונעת כבר שנה את כינוס הוועדה". קסטיאל מוסיף כי "אם עיריית תל אביב תוציא את תושבי הלופטים בשכונת מונטיפיורי, בתי הזונות ייקחו את מקומם".

מנגד, משבח קסטיאל את עיריית רמת גן שהרימה את הכפפה שעיריית תל אביב זנחה ויצרה תכנית תב"ע שמאפשרת לכל בניין כמעט באזור הבורסה לבנות לופטים בכ-30 אחוז משטח הבניינים - שלוש הקומות האחרונות משמשות למגורים. התכנית היא חלק מהמדיניות הכוללת של עיריית רמת גן להוצאת מועדוני הזימה ממתחם הבורסה.

קסטיאל עושה הפרדה בין הסבת מבני תעשייה ללופטים לבין בניית לופטים בבנייה חדשה: " כל קבלן שני מקים היום לופטים בבניינים חדשים, אלו דירות מגורים שנבנו בחלל גדול, מוצר שנולד מלכתחילה כדירה. בערים כמו ראשון לציון ובת-ים מקימים דירות בעלות אפיונים של לופט בעלות תקרות גבוהות וגלריה.

קסטיאל מקים לופטים למגורים ולשימושים מסחריים: ברחוב בן יהודה הסב ספרייה ציבורית לשבעה לופטים, אחד הוסב לאולם למסיבות ואירועים ושישה הוסבו לסטודיו למעצבים. ברחוב שוקן הוסב מבנה תעשייתי ללופט בגודל של 330 מ"ר המשמש לאירועים. ברחוב קיבוץ גלויות הסב קסטיאל מפעל טכסטיל ענק בשטח כולל של 2,500 מ"ר ל- 15 לופטים בשטח ממוצע של כ-300 מ"ר אשר נמכרים בכ- 3,000 דולר למ"ר, כלומר מחיר ממוצע של כ-900 אלף דולר.

מציאת מבנה תעשייתי והסבתו ללופט אינם דבר פשוט אומר קסטיאל, לדבריו "צריך לכתת רגליים בדרום העיר, להכיר מסגרים ונגרים. הייתי בבניינים בשוקן ודפקתי על כל דלת, אנשים הסתכלו עליי בצורה מוזרה, אך מספיק שהיה אחד שהסכים למכור לי את המלטשה הישנה שלו. קסטיאל מוסיף כי תחום הסבת מבני תעשייה ללופטים אינו מתאים לכולם: "מדובר בשכונות מעניינות עם הרבה אקשן, אך גם גסות בהשוואה לשכונות אחרות בעיר. במחיר של דירת 50 מ"ר בצפון העיר ניתן לקנות לופט בשטח 100 מ"ר עם חנייה".

להלן תגובת עיריית תל אביב לנושא הלופטים: "הליך אישורם של מגורים באזורי תעשייה הינו מורכב ונוגע להיבטים בטיחותיים וסביבתיים, לרבות אבטחת שירותים קהילתיים, כגון גינות, מבני ציבור, בתי ספר וכדומה. העירייה, במסגרת תכנון התחדשותם של מרקמים בעיר, המליצה, במקומות אחדים בעיר, על כניסתם של מגורים לאזורי תעשייה, כל זאת במסגרת מסמכי מדיניות, שבעקבותיהם יתוכננו תוכניות בניין עיר ויאושרו הליכים בפרוצדורות הנדרשות בחוק. צריך לזכור שלופטים, הינם חריג ואינם צורת מגורים המוכרת בחוק כמו מבנים רבי קומות או בתים נמוכי קומה. לכן, השאלה שראוי לשאול הינה מידת התאמתם לאזור, לשכונה, לרחוב ולבניין. על פי גישה זו, כאמור, ישנם מקומות שבהם הלופטים הינם תופעה הגיונית וראויה, ובמקומות אחרים ובסיטואציה סביבתית אחרת עלולים להוות מפגע הן לסביבה והן לדיירי הלופט".