קרקעות בחינם? מתלהט הויכוח על ה'נחלות': "מכרז לא מתאים, לא נקלוט אנשים לא מתאימים"
מי מאיתנו לא חלם על בית צמוד קרקע על נחלה בשטח נרחב? מחיר הקרקעות זינק בשיעור ניכר בשנים האחרונות ומעטים מצליחים כיום לגייס כספים לרכישתן, אולם יתכן שבני מזל לא מעטים בישובים רבים באזורי פיתוח יזכו בעתיד הקרוב בהטבה של קבלת נחלות פנויות בשטחן בחינם.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
מיליוני דולרים לנחלה במרכז הארץ
בישראל יש בין 3,500 ל-4,000 נחלות פנויות, כאשר שטחן הממוצע הוא 25 עד 30 דונם, והן כוללות שטח של כמספר דונמים המיועדים למגורים ולמבני משק, ושטח חקלאי של עשרות דונמים. מחירה של נחלה עשוי לנוע בין מאות אלפי דולרים באזורי הפריפריה ועד מיליוני דולרים לנחלה במרכז הארץ.
משרד החקלאות מנסה מזה מספר שנים לבסס תכנית לאיוש נחלות ללא תמורה. לפי התכנית, לאחר איוש הנחלה, העברת הזכויות בהמשך תהיה כרוכה בתשלום דמי הסכמה. לדברי המשרד, מרבית הנחלות מצויות באזור עדיפות לאומית ומקצתן באזור המרכז.
התכנית תקבע תקופת מעבר לאיוש הנחלות הפנויות שטרם אוישו, תוך התייחסות נפרדת ליישובים שבאזורי עדיפות לאומית א' + ב', לבין איוש נחלות שבשאר אזורי הארץ. ישובים באזורי עדיפות לאומית זוכים בהטבות כלכליות רבות לצורך קידום החינוך, התעשייה, השלטון המקומי, התעסוקה והתשתיות ומחולקים לרמות א', ב' וג': אזור עדיפות לאומית א' מקנה את ההטבות המשמעותיות ביותר וכולל את אזורי ספר מרוחקים יותר, כאזור עדיפות לאומית ב' מוגדרים השטחים הקרובים יותר למרכז ואזור עדיפות לאומית ג' מתייחס לאזור המרכז. לפי צו לעידוד השקעות הון 2008, הוגדר אזור עדיפות חדש - אזור עדיפות לאומית ב' אקולוגי, בו מוענקים מענקי השקעות לחקלאים שיקדמו את איכות הסביבה על פי תועלות אקולוגיות.
משרד החקלאות, בהצעה לדיון מיום 24 בנובמבר, 2009, הציע להוסיף לתכנית ישובים באזור פיתוח ב' אקולוגי, הכולל ישובים באזור המרכז וירושלים, בהם קיים עודף נחלות בלתי מאוישות. יש לציין כי לאור הזינוק שנרשם במחיר הקרקעות בשנתיים האחרונות שווי הנחלות באזור זה הרקיע למיליוני שקלים.
"הנחלות צריכות להימכר במכרז פומבי לכל המרבה במחיר"
מנהל מקרקעי ישראל מתנגד לתכנית משרד החקלאות ולדבריו איוש נחלות פנויות צריך להיעשות במכרז פומבי ובכפוף לאישור ועדת קבלה, וזאת מהטענה כי "לא ייתכן שמחד מוכר המינהל מגרשים בהרחבות של הישובים החקלאיים במאות אלפי שקלים, ומאידך מקבלים "בני המקום" נחלות גדולות עם זכויות בניה למגורים, מבני משק ולחקלאות ללא תמורה, ועל כן, הנחלות צריכות להימכר במכרז פומבי לכל המרבה במחיר. יש לציין כי עד כה מינהל מקרקעי ישראל איפשר איוש נחלות פנויות, באזורי עדיפות לאומית א', במקרים בהם שווי הנחלה הפנויה לא עלה על 100 אלף דולר.
"אין שום סיבה לאמוד מחדש את עלות הנחלות במרכז הארץ"
דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי אומר כי "קיים קושי בקליטת משפחות ביישובים חקלאיים בגלל מחסור בקרקעות, תכנית משרד החקלאות לאיוש כ-3,900 נחלות לא מאויישות נועדה לאפשר את המשך מפעל ההתיישבות" ומוסיף כי "לא ניתן לצאת במכרז כי הישובים אינם מוכנים לקלוט אנשים לא מתאימים".
קוכמן אומר כי אין לבחון את איוש הנחלות בנקודת מבט נדל"נית: "אין שום סיבה לאמוד מחדש את עלות הנחלות באזור מרכז הארץ, לא יתכן שבשל עליית מחירי הנדל"ן במושב בני ציון בתקופה האחרונה לדוגמה יידרשו מחיר גבוה יותר, במעוז אביב הדירות גם נבנו על ידי אגודות שיתופיות, האם גם שם יוציאו למכירה במכרז את הדירות שהתייקרו?"
ד"ר אלכסנדר קדר מהאגודה לצדק חלוקתי אומר כי "הדרך הנכונה להקצאת משאב ציבורי נדיר ויקר ערך זה היא באמצעות מכרז. יש להצר על כך שמשרד החקלאות במקום לקדם את האינטרס הציבורי מתנהג כשר החקלאים ולא כשר החקלאות".
להלן תגובת משרד החקלאות:
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
