ימצאו נפט עד יוני? לפידות חלץ עלולה לאבד את רישיון "שרית" אם לא תגיע לתגלית מסחרית

את שנת 2009 סיכמה השותפות עם רווח של 11.3 מיליון שקל, מתוכו 1.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי. בסוף 2009 קופת המזומנים של השותפות הכילה 79 מיליון שקל
תומר קורנפלד |

הזרקור מסרב לרדת מלפידות חלץ יהש. היום השותפות פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2009. השנה החולפת הייתה חיובית עבור לפידות חלץ בעיקר בזכות רווחים שרשמה על תיק ניירות הערך שלה ובסיכום שנתי חתמה השותפות את 2009 עם רווח נקי של 11.3 מיליון שקל. ברבעון הרביעי, הסתכם הרווח ב-1.4 מיליון שקל. נכון לסוף 2009 בקופת השותפות ישנם מזומנים בהיקף של 79 מיליון שקל.

שותפות לפידות חלץ מוחזקת על ידי חברת לפידות שבשליטת יעקב לוקסנבורג. שני הנכסים העיקריים של השותפות הן רישיון "אירוס" ורישיון "שרית".רישיון "שרית", הוא רישיון יבשתי הממוקם מזרחית לאשדוד בשטח של 148 קמ"ר. בסוף 2009 החזיקה לפידות חלץ 85% מהרישיון, אולם בחודש שחלף מכרה 22.5% מהרישיון לשותפות מודיעין, וכתוצאה מכך ידולל חלקה של לפידות חלץ ל-62.5%. אישור זה, אגב, טעון אישור של הממונה על חיפושי נפט וגז ובמשרד התשתיות.

רישיון "שרית" ניתן לחברת האם לפידות בשנת 2003. לפידות מכרה את הרישיון לשותפות לפידות חלץ בספטמבר 2004. על פי חוק הנפט, רישיון ניתן לשותפות לתקופה של 7 שנים. הרישיון ניתן להארכה רק במידה והשותפות מגיעה לתגלית מסחרית. לפידות חלץ מציינת כי אם היא לא תגיע לתגלית מסחרית עד ה-9 לנובמבר 2010, יפקע תוקף הרישיון. הזמן העומד עבור השותפות להתחלת הקידוח הוא בפועל קצר יותר. הסיבה לכך היא שעל השותפות להתחיל בביצוע הקידוח עד ה-1 ליוני 2010.

הרישיון השני הוא רישיון "אירוס" בשטח של 37 קמ"ר, כאשר חלקה של לפידות חלץ עומד על 50%. בשנים האחרונות רישיון זה היה חלק מדיונים שנערכו בין לפידות חלץ לממונה על חיפושי הנפט והגז במשרד התשתיות. השותפות של חלץ הגישה תוכנית עבודה אולם לא עמדה בה. בעקבות זה, איים הממונה על חיפושי הנפט והגז כי יבטל את הרישיון. בתחילת 2010 הגישה השותפות תוכנית עבודה לרישיון, וזו אושרה על ידי הממונה.

פרט לאלו, בלפידות חלץ לוטשים עיניים לקידוח מד-אשדוד, קידוח ימי המתבצע מערבית לעיר אשדוד. לפידות משתפת פעולה יחד עם שותפות מודיעין בקידוח אך פרט לבקשה המשותפת של השניים גם חברות ישראמקו ורציו הגישו בקשה לקבל את רישיון מד-אשדוד.

לפידות חלץ מרכזת עניין רב מאז תחילת 2010, בעקבות קדחת הגז והנפט. בשלושה ימי מסחר של זינוקים, טיפסה שותפות חלץ ב-225% ממחיר של 7.7 אגורות ליחידת השתתפות למחיר של 25.1 אגורות. מאז, התממשו יחידות ההשתתפות לרמה של 15-16 אגורות לשווי המשקף לשותפות שווי של 170 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.