להשקיע במניות או באג"ח? תסתכלו על העשור האחרון ותבינו

עדו קאליר, מהמכללה למינהל, מסכם במספר טורי דעה את העשור החולף. פרק שלישי.
עדו קאליר |

בספרו המפורסם Stocks for The Long Run מצביע פרופ' ג'רמי סיגל על כך שבטווח הארוך מניות מנצחות את האג"ח. בניגוד לפרשנות המקובלת, פרופ' צבי בודי אינו מפריך זאת אלא מעלה תהיות על הסיכון הכרוך בכך למשקיעים. לא לנו להכריע מי צודק, בסה"כ אנחנו רוצים לחזור הביתה בשלום, ואם אפשר, עם כספנו בידינו.

מבין מדדי המניות הקייימים בת"א, אני מעדיף לבחור את ת"א 100 כמדד הייחוס. מדדי היתר סובלים מסחירות נמוכה ועוד שלל בעיות טכניות. ת"א 25 למרות הסחירות העוצמתית יוצר שתי בעיות: האחת של פיזור, והשניה של תחלופה: אחוז גבוה ביחס של הנכסים החברים בו התחלף לאורך התקופה. אחיו המתון, ת"א 100, הוא מפוזר יותר ונתון פחות לתהפוכות.

התשואה השנתית של מדד ת"א בעשור האחרון, בהנחה מקובלות של השקעת הדיווידנדים מחדש בתיק ההשקעות, מביאה אותנו ל-12% בדיוק. מסתבר שלאחר רכבת ההרים שכללה שתי התרסקויות (2002, 2008) ושני ראלים מטורפים שבאו מייד אח"כ (2003, 2009) קיבלנו תשואה שהיא בהחלט בטווח "הסביר" המתאים למודלים שלמדנו ב-MBA. פרמיית הסיכון שלנו, מעל אג"ח ממשלתי קצר עומדת על 6% לערך, לא רחוק מהמספר שנוקבת הספרות. מאידך, אחזקה כזאת עלתה לנו באינספור נדודי שינה.

משקיע שהחזיק את ת"א 100 ברציפות ב-120 החודשים האחרונים "זכה" לראות את המדד נופל ביותר מ-5% לא פחות מ-20 פעמים. שבע פעמים קיבל המשקיע החרד התקף בינוני עם צניחות של 10% ויותר, וגם התקף קשה אחד של נפילה של 20% בחודש בודד ראינו, בהחלט לא חוויה מתאימה לעם משקיעים עם נטיה לדאגנות חולנית, כמו שהוכיחה הבריחה החוזרת מהשוק ברגע הלא נכון, והחזרה בטיימינג גרוע לא פחות.

מכאן שהשוואה בין השקעה טהורה במדד מניות להשקעה טהורה באג"ח היא בעלת משמעות זהה להשוואת השקעת 50 אלף ש"ח בגן לשני ילדים לשנה, להשקעת 13 אלף דולר בטיול מסביב לעולם בשנה. ההשקעה זהה - קהל היעד שונה בתכלית.

אבל האם אפשר לקבל יותר מתערובת? נניח שנשקיע 10% מהכסף במניות, ואת השאר במק"מ, עם תשואה צנועה מאוד וסיכון אפסי. קיבלנו תשואה שנתית ממוצעת של 6.4%, ממש כמו אג"ח צמוד לטווח של 3 שנים, עם סטיית תקן שהיא כמעט מחצית מזו של אחזקת תיק טהור של אג"ח. נראה טוב לא?

אם נשקיע 30% במניות, כבר נמחק לנו החיוך. אמנם נקבל תשואה כמו של הטוב במדדי האג"ח שלנו אבל באיזה מחיר... סטיית התקן גבוהה יותר וחשוב מכך, נכנסנו לתחום של בעיות שינה, יש לנו כבר יותר מ-3 ארועים של ירידות של 5% ומעלה.

למי לא נשווה? למי שלכאורה הוא המועמד המתבקש להשוואה לתיק מעורב של מניות ואג"ח ממשלתי - האג"ח הקונצרני. כפי שראינו במאמר השני, האחרון "מפסיד" בכל מימד, תשואה וסיכון, לאג"ח ממשלתי. עשור של כשלונות לא מפריע לאף אחד לחזות באילו אג"ח צריך להשקיע ב-2010. טוב, גם ארבעים שנה של כשלונות במונדיאל לא מפריעים לאף אחד לחלום על "הפעם הבאה".

חזרה לשוק ההון, המסקנה שלי פשוטה: מי שהיה מוכן לקחת כדורי שינה כשצריך ולהתעלם ממה שאמרו אריק/אהוד/ביבי ו/או אחמיניג'אד/נסראללה ו/או יוסף השכן "המבין במניות" על שוק ההון, קיבל בעשור האחרון דיווידנד נאה. מי שלא רצה סיכון, טוב היה לו להשאר באג"ח ממשלתי. כנראה שיש סיבה מדוע העשירים מנפיקים אג"ח קונצרני לעניים ומשאירים לעצמם את המניות.

עדו קאליר, מומחה למימון, אג"ח, חיסכון ארוך טווח ורגולציה של שוק ההון, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.31%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

שלא תופתעו הפעם: בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.