גיל שרון: "עלינו להמשיך ולבצע מהלכים אסטרטגיים למרות אי-הוודאות"

"ההחלטה האם להשיק את הרשת החדשה כמתוכנן, לא היתה טריוויאלית, שכן רשת ה-CDMA לא אפשרה צמיחה עתידית ומאידך המשבר המתהווה גרם תחושת אי ודאות האם עיתוי ההשקה במחצית ינואר יהיה נכון"
מאיה זיסר |

"חוקי הכלכלה והתחרות ממשיכים להתקיים גם בעיתות משבר כלכלי, ועלינו כמנהלים להמשיך ולבצע מהלכים אסטרטגיים, למרות אי-הוודאות בטווח הקצר", כך אמר היום גיל שרון, מנכ"ל פלאפון בוועידת ישראל לעסקים 2009. עוד הוסיף שרון כי "חברה שנבנית לטווח ארוך תוכל לשרוד כל משבר ורבים הסיכויים כי אף תצמח בטווח הרחוק".

שרון התייחס בדבריו להחלטה האסטרטגית שקיבלה חברת פלאפון בסוף שנת 2008, להשיק כמתוכנן את רשת ה-HIGH SPEED GSM שהושקעו בהקמתה כ-200 מליון דולר ועבודת הקמה של שנה וחצי ואין ספק כי לא היה מתאפשר לפלאפון להיות כחלק מחגיגות האייפון במידה ולא הייתה נכנסת למהלך זה. אחד הגורמים להשקת הרשת החדשה של פלאפון הוא אבדן הכנסות של כ- 300-400 מיליון שקל בשנה למתחרות רק בתחום הרומינג.

לדבריו, "סמוך להשקת הרשת בשנה שעברה פרץ המשבר הכלכלי הגלובלי שייצר אי וודאות באשר לאופיו ולדרך בה הוא עתיד להתפתח". לכןאמר שרון, "ההחלטה האם להשיק הרשת כמתוכנן, לא היתה טריוויאלית, שכן רשת ה-CDMA לא אפשרה צמיחה עתידית בשל העדר GSM רומינג ומגוון מוגבל של מכשירים.

לדבריו, "במחצית ינואר יהיה נכון, האם הציבור ירכוש מכשירים וסמארטפונים בתקופה זו והאם השקה בתקופה כזו לא תפגע בתדמיתה של החברה, כשהמשק כולו מבוסס בשפל כלכלי".

"הדילמה האסטרטגית הייתה בין בחירה בדרך של מזעור סיכונים תוך פוטנציאל צמיחה מוגבל ואי מיצוי פוטנציאל השוק, לבין הגדלת הסיכון ומימוש פוטנציאל", אמר שרון.

שרון מנה את האפשרויות שעמדו בפניו באותה התקופה ואמר, "שלוש האפשרויות שעמדו בפנינו היו: דחיית ההשקה בשנה, שמשמעותה, עצירת ההשקעות באופן מלא ופגיעה במומנטום ההתפתחות של חברת פלאפון. אפשרות הביניים הייתה קיום השקה רכה למנויים קיימים בלבד, תוך עצירת ההשקעות בפרסום והפסד יצירת הבאזז בשוק הסלולרי התחרותי".

"האפשרות השלישית, אשר נבחרה בסופם של דיונים ארוכים, הייתה להמשיך את ההשקה כמתוכנן ולמרות המשבר. באפשרות זו היו גלומים סיכונים רבים יחד עם סיכויים אסטרטגיים משמעותיים", לדברי שרון.

שרון ציין כי בפרספקטיבה של פחות משנה נראה כי "ההחלטה היתה נכונה". לדבריו, "נראה שהמשבר הכלכלי מאחורינו והרשת החדשה הזניקה את הביצועים העסקיים של פלאפון. בתוך 9 חודשים בלבד הצטרפו לרשת יותר מחצי מיליון מנויים, הכנסות החברה גדלו בכ-11% החברה הציגה גידול של 19% ב- EBITDA, וההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) ברשת החדשה גבוהה משמעותית מההכנסה הממוצעת למנוי ברשת ה-CDMA".

על פי הדו"ח האחרון, הכנסות הרבעוניות הסתכמו ב-1.37 מיליארד שקל, גידול של 13% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. הרווח הנקי של פלאפון הסתכם ב-231 מיליון שקל - גידול של 9.5%, לעומת רבעון מקביל אשתקד, שהסתכם ב-211 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק

בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל

במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.

הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.

במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות. 

על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.

פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".