צבי סטפק: "אג"ח ממשלתיות שקליות עדיפות על פני צמודות מדד"
"הגורמים לראלי במהלך 2009 בשוק המניות הם יחסי הסיכוי-סיכון הטובים מאוד ששוק המניות ייצג בסוף 2008, התאוששות השוק הקונצרני שהיתה תנאי הכרחי לראלי בשוק המניות, אך לא תנאי מספיק, הרוח הגבית משוקי המניות בעולם שתרמה גם היא לראלי והריבית האפסית בפק"מים ובקרנות הכספיות וזרימת כספים לקרנות נאמנות/תעודות סל קונצרניות ומנייתיות." כך אמר צבי סטפק, מייסד ומנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות מיטב בכנס לקוחות של החברה שהתקיים אתמול.
על שוק האג"ח אמר סטפק כי "סטיית התקן של האינפלציה בישראל גבוהה בהרבה מהמקובל במדינות אירופה, או ארה"ב. לדוגמא, רק בדצמבר 2008 תמחר השוק אינפלציה של 0% ב-3 השנים הקרובות. נכון לעכשיו עומד הצפי האינפלציוני של השוק על כ-2.7%, כאשר אני מעריך שהאינפלציה בשנים הקרובות תעמוד על כ-2% בממוצע."
לפיכך, הוסיף סטפק, "בניגוד למקובל, אני נוטה להעדיף אג"ח שקליות ממשלתיות על פני צמודות מדד. כתחליף לאפיק הצמוד הממשלתי, ההעדפה היא לאג"ח קונצרניות בדירוג AA על פני אג"ח ממשלתיות."
"אחד מלקחי המשבר החשובים", טוען סטפק, "הוא פיזור אפקטיבי של תיק ההשקעות. יש לדאוג לפיזור מספק של ההשקעות: בין ישראל לבין חו"ל, בין כמה מוסדות פיננסיים, בין כמה אפיקי השקעה וגם בתוכם. כמובן, שיש גם לשקול אפיקי השקעה אלטרנטיביים כדוגמת קרנות גידור, זהב, סחורות וחוזים עתידיים."
בכנס נכח והרצה גם סקוט גורדון, מנכ"ל רוזנטל קולינס (RCG) כיום ויו"ר בורסת החוזים העתידיים בשיקאגו בעבר, בנושא "השקעות אלטרנטיביות - השקעה באמצעות חוזים עתידיים (Managed Futures)".
גורדון אמר בהרצאתו, כי מה שדוחף וימשיך לדחוף את העולם אלו הם התקדמות הטכנולוגיה, מוצרים פיננסיים חדשים וניהול סיכונים של כספי לקוחות. להבדיל מחברות פיננסיות שסבלו בשנת 2008 מהתלקחות המשבר, אחרות, הפועלות בתחום החוזים העתידיים, לא נפגעו ואף הצליחו מאוד - נהנו מניהול סיכונים נכון.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
