תקיפה ישראלית באיראן - שאלות ותשובות

מעל 200 מטוסי קרב ישראליים ביצעו מאות גיחות לעבר מתקני גרעין, מפקדות צבאיות ובתי מסתור של בכירים איראנים, כולל חיסול ממוקד של ראשי משמרות המהפכה ומדעני גרעין. מכת הפתיחה שהובלה על ידי חיל האוויר הוגדרה כ"פתיחת מערכה" ולא כפעולה בודדת, ובצה"ל הדגישו: זו לא תגובה – אלא התחלה של עימות ארוך.

מאז, איראן שיגרה מעל 100 כטב"מים לעבר ישראל, אם כי בישראל סבורים כי זו תגובה חלקית בלבד. מרחבים אוויריים נסגרו, מערכי הגנה הופעלו, ותחושת כוננות שוררת בכל האזור. העולם כולו בוחן כעת את השאלה הגדולה: האם זו תחילתה של מלחמה אזורית רחבת היקף, או שמדובר בפרק עוצמתי אך נקודתי במסגרת מאבק ממושך? הנה שאלות ותשובות על התקיפה הישראלית, התגובה האיראנית, ההשפעה על השווקים ועוד

מהי מטרת הפעולה הישראלית?
לשבש משמעותית את התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית ולהשמיד תשתיות קריטיות שבלעדיהן לא תוכל איראן להשיג נשק גרעיני בטווח הנראה לעין. בנוסף, המתקפה נועדה לבלום את הגידול בכמות ואיכות הטילים הבליסטיים שברשות איראן, ולהחזיר את יכולת ההרתעה של ישראל לזירה האזורית.

מהן המטרות שישראל תקפה?
התקיפות כוונו למתקני העשרת אורניום בנתנז, פורדו ואראק, למרכזי פיקוד ושליטה של משמרות המהפכה בטהראן ובאיספהאן, לבסיסי שיגור טילים ותחמושת באזורים הרריים, וכן למוקדי מחקר בהם פעלו מדעני גרעין בכירים. בין המטרות גם מערכות נ"מ מתקדמות ואתרי תקשורת צבאית.

• האם הפסקת האש בין איראן לישראל מתערערת?
• הנאסד"ק ירד ב-0.7%, סירקל זינקה 21%; סולאראדג' המשיכה להתאושש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם התקיפה הצליחה להשיג הפתעה טקטית?
כן. מרבית התקיפות בוצעו בסמוך לשעה 02:00 בלילה, כאשר מערכות ההגנה האיראניות היו בכוננות חלקית בלבד. שימוש בטכנולוגיה חמקנית, לוחמה אלקטרונית, ושיבוש מערכות מכ"ם אפשרו לכוחות לתקוף בעומק מבלי להיחשף בזמן אמת.

מי חוסל בגל התקיפות?
לפי מקורות ישראליים, חוסלו למעלה מ-10 בכירים, בהם מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי. דיווחים לא מאומתים מצביעים גם על חיסול הרמטכ"ל האיראני מוחמד באקרי, לצד מדענים מובילים בתחום ההעשרה ופיתוח ראשי קרב. החיסולים התבססו על מודיעין ממוקד שנאסף במשך חודשים, כולל פרצות במערך הסייבר האיראני.

מה ההישג המרכזי של ישראל בפעולה?
השגת פגיעה קשה ביכולת האיראנית להמשיך את תהליך ההעשרה והפיתוח, יצירת בלבול מוחלט במערך הפיקוד והשליטה בטהראן, והשגת הישג תודעתי אדיר שהחזיר את היוזמה לידי ישראל.

• 900 אלף חשבונות ללא ייעוץ: רוב המשקיעים בבנקים ללא ליווי מקצועי
• חברת Teramount גייסה 50 מיליון דולר בעקבות חיבורים אופטיים בתשתיות AI
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
• 900 אלף חשבונות ללא ייעוץ: רוב המשקיעים בבנקים ללא ליווי...

כיצד הגיבה איראן?
כ-100 כטב"מים שוגרו לעבר ישראל, מערכות ההגנה הופעלו בהצלחה בחלק מהמקרים. במקביל, באיראן הופעלו מערכות נ"מ בערים מרכזיות, אך גם נרשמו שיבושים חמורים במכ"מים ובמערכות השליטה. גורמים איראניים הבטיחו "נקמה קשה", אך מתקשים לארגן תגובה מיידית בגלל הפגיעה בתשתיות הפיקוד.

מה הסבירות שהתגובה האיראנית תתרחב?
גבוהה. ההערכה היא שזו רק תגובת פתיחה וכי איראן תנסה בשלב שני לירות מטחי טילים מדויקים, להפעיל את חיזבאללה מהצפון, או לפעול בזירה הבינלאומית באמצעות פיגועים דיפלומטיים, סייבר או תקיפות בסיני ועיראק.

כיצד נערך פיקוד העורף בישראל?
הוכרז מצב חירום כללי. ההנחיה: עם כל אזעקה להיכנס למרחב מוגן ולהמתין להוראות. מערכות כיפת ברזל ושרביט קסמים נפרסו ברחבי המדינה, וכוננות גבוהה הוכרזה בצפון, בגוש דן ובדרום.

האם ייתכן שהחזית תתרחב גם ללבנון או סוריה?
בהחלט. כל ירי מצפון ייחשב כתגובה ישירה איראנית, וישראל תפעל מול חיזבאללה וכנראה גם מול מערכות איראניות בסוריה.

מה עמדת הממשל האמריקאי?
טראמפ הבהיר כי ארה"ב עודכנה מראש, אך לא השתתפה במבצע. הוא הבהיר: "נגן על ישראל אם תותקף, אך איננו חלק מהמתקפה".

מה תגובת מדינות האזור?
ירדן, עיראק, עומאן ומצרים סגרו את המרחבים האוויריים והבהירו: לא נאפשר הפיכת שטחנו לחלק מהמערכה. מדינות המפרץ, בייחוד איחוד האמירויות, חוששות מתגובת שרשרת אזורית.

כיצד השפיעה התקיפה על מחירי הנפט בעולם?
מחיר הנפט זינק ב-8–10% עם היוודע דבר התקיפה. חוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט עלו מעל 77 דולר לחבית, ו-WTI נסק ל-76 דולר. החשש המרכזי: פגיעה ממשית בייצוא הנפט של איראן ואף סגירת מצרי הורמוז, דרכם עוברים מעל 14 מיליון חביות נפט ביום. סגירה כזו עלולה להוביל לעליית מחירים מעל 100 דולר לחבית.

מה משמעות סגירת מצרי הורמוז לשווקים הגלובליים?
מדובר בציר השינוע המרכזי של נפט מהמפרץ הפרסי. פגיעה בתנועת הספינות באזור תוביל למשבר אספקה גלובלי, תקפיץ מחירים, תעמיק אינפלציה עולמית ותשפיע מידית על שווקי התחבורה, הייצור והתעשייה.

כיצד הגיב שוק הזהב?
כהגנה קלאסית בעת חוסר יציבות, הזהב זינק ב-1.3% ונסחר סביב 3,447 דולר לאונקיה. משקיעים מחפשים ביטחון מול החשש מהסלמה אזורית, אינפלציה גואה או זעזוע בשווקי המניות.

מה קרה לשער הדולר?
הדולר התחזק בכ-3% מול השקל, ל-3.67 ש"ח, בשל נהירת משקיעים לנכסים בטוחים ובהלת מוכרים ישראלים. גם מול מטבעות אחרים, כמו הין והפרנק, נרשמה מגמה דומה.

כיצד מגיבים שוקי המניות?
החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט ירדו עד 1.8% לאור החשש מהשלכות כלכליות ארוכות טווח. הבורסות באסיה הגיבו בירידות מתונות יותר. שוקי אירופה פתחו תנודתיים, תוך סימני עצבנות מתמשכים.

מה ההשפעה האפשרית על האינפלציה העולמית?
עליית מחירי אנרגיה מובילה ישירות לעליית מחירי תחבורה, מזון ותשומות ייצור. כל עלייה מתמשכת במחיר חבית נפט תתגלגל לצרכן דרך מחירי חשמל, תובלה ותעשייה.

כיצד מתייחס הממשל האמריקאי לתגובות הכלכליות?
טראמפ הדגיש שארה"ב לא שותפה למתקפה, והביע תקווה שהסלמה מול ישראל לא תגלוש לעימות אמריקאי-איראני. מזכיר המדינה רוביו הבהיר כי כל פגיעה בנכסים אמריקאיים תיענה בתגובה חריפה.

מהי הערכת הסיכון הכלכלי לישראל?
מלחמה ממושכת עשויה להביא לשחיקה בשקל, עליית תשואות באג"ח, פגיעה באשראי עסקי ועלייה בהוצאות הממשלה על ביטחון וחירום. זעזועים בצריכה המקומית וירידה בתיירות הם תרחישים סבירים.

האם שוקי ההון נערכים לתרחיש קיצון?
כן. בנקים מרכזיים בוחנים גיבוי נזילות, קרנות גידור מקטינות חשיפה למזרח התיכון, ומסחר באופציות משקף עלייה חדה במדדי תנודתיות. נרשמת נהירה לאג"ח ממשלת ארה"ב.

כיצד השווקים מפרשים את הריסון האיראני מול ארה"ב?
כהתפתחות חיובית חלקית. העובדה שאיראן נמנעה (בינתיים) מפגיעה בכוחות אמריקאיים נתפסת כבלימת הידרדרות לעימות גלובלי, ומקלה מעט על הפאניקה בשווקים.

מה צפוי אם איראן תרחיב את התקיפות?
אם תגיב בטילים או תוקף חיזבאללה, החששות יתממשו: עליית מחירי אנרגיה, קריסות בבורסות, הגבלות אוויריות אזרחיות ומעבר לנכסי מקלט. זה יחריף את ההשפעה על שוקי אשראי וצמיחה.

מהו תרחיש החירום הכלכלי הגרוע ביותר?
סגירה מלאה של מצרי הורמוז, פגיעה חמורה בנמלים או תחנות כוח, משבר נפט בינלאומי והפסקות סחר עם מדינות המפרץ. זה עלול להצית מיתון עולמי קצר מועד ולייקר עלויות ייצור בכל העולם.

האם יש סיכון לפגיעה בתשתיות אזרחיות בישראל?
כן. אם יתבצע ירי מסיבי או מתקפת סייבר רחבה, עלולים להיפגע מתקנים חיוניים, תחנות כוח, נמלים או מערכות מים ותקשורת. לכן מערכות הגנה והגנה סייבר מתוגברות.

מה אומרים בכירי מערכת הביטחון בישראל?
גורמים בכירים בצה"ל אומרים: "התקפנו כי לא הייתה ברירה. איראן התקדמה מעבר לקו האדום. אנחנו מבינים את הסיכונים, אבל האלטרנטיבה חמורה פי כמה".

כיצד הציבור בישראל מגיב?
בשלב זה ניכר גיבוי נרחב. סקרים ראשונים מראים רוב גדול בציבור שתומך בפעולה. עם זאת, ככל שיימשך ירי או תיפגע שגרת החיים לאורך זמן, ייתכן שינוי בעמדות.

האם יש סיכון לפגיעה במטרות ישראליות בחו"ל?
בהחלט. שגרירויות, מטוסים, עסקים ותיירים ישראלים עלולים להפוך למטרה. מערך האבטחה בשגרירויות ובמטוסים הועלה לרמה הגבוהה ביותר.

כיצד ייתכן שמפקדים איראניים בכירים חוסלו כך?
ישראל ניצלה פרצות באבטחת מערך התקשורת, ואספה מידע ממקורות סיגינט, האזנות ותצפיות ממושכות. ברגע הנכון – בוצע סיכול ממוקד במספר מוקדים בו-זמנית.

מהו עומק ההרס שנגרם למערכות הצבאיות האיראניות?
עדיין לא ידוע במלואו, אך הדיווחים מהשטח מצביעים על השבתת מכ"מים, פגיעה במחסני תחמושת, חיסול שרשרת פיקוד מקומית ובלבול מערכתי משמעותי.

האם רוסיה וסין עשויות להיגרר למעורבות כלשהי?
לא צבאית, אך דיפלומטית כן. סין קראה ל"איפוק מוחלט" והזהירה מהשלכות גלובליות. רוסיה גינתה את הפעולה וממשיכה לנסות לתווך מאחורי הקלעים.

מהו שמו של המבצע?
מבצע "עם כלביא". על פי הודעת צה"ל – מדובר בשם סמלי שמרמז על פעולה נועזת ועצמאית מצד ישראל, בנחישות וללא תלות בשותפים בינלאומיים.

האם צפויה מתקפה על ת"א והמרכז?
כן. אם וכאשר תחל תגובת טילים – המרכז יהיה יעד מועדף. מערכות יירוט ומערך האוכלוסייה ערוכים לכך.

האם חזבאללה יפעל לפי הוראה מטהראנית?
סביר להניח שכן. גורמים בצה"ל מעריכים שהחלטה כזו תתואם עם פיקוד איראן ותגובש בשעות הקרובות.

מה אומרים באירופה?
האיחוד האירופי הביע דאגה מההסלמה. גרמניה וצרפת קראו להבלגה ולהפסקת אש מיידית, אך לא הטילו סנקציות או איומים ישירים.

האם ניתן לומר שהתקיפה הייתה הצלחה מבצעית?
מהבחינה הטקטית והמודיעינית – בהחלט. מהבחינה האסטרטגית – מוקדם לקבוע. הכול תלוי כעת בתגובה האיראנית ובהתפתחות המערכה.

מהו האתגר המרכזי של ישראל כרגע?
לשמר את ההרתעה ולהימנע ממלחמה כוללת מרובת חזיתות. לשמור על העורף, לאפשר רציפות תפקודית, ולמנוע פגיעה הרסנית מתמשכת בשגרת החיים ובכלכלה.

האם ישראל תמשיך לתקוף?
גורמים מדיניים אומרים: הפעולה לא תישאר חד פעמית. אם תידרש פעולת המשך – היא תתבצע. ישראל לא תאפשר לאיראן להתאושש מהר.

מה התחזית לעתיד הקרוב?
48 השעות הקרובות קריטיות. תגובה איראנית רחבה תביא לפתיחה של חזיתות נוספות. תגובה מוגבלת – תאפשר חלון הזדמנויות לדיפלומטיה. ישראל מוכנה לשני התרחישים.