רשות המסים גבתה כופר של 9 מיליון שקל ב-2023
כך עולה מנתונים שפרסמה היום הרשות. מדובר ב-97 מקרים שבהם נגבה כופר מהחייבים. הרציונל מאחורי מנגנון הכופר הוא הרתעה וגיוס כספים מהירים לקופת המדינה, תוך חיסכון במשאבים הכרוכים בניהול הליך פלילי ארוך ומורכב. עם זאת, ישנם מקרים שבהם לא ניתן להטיל כופר. כך למשל כשמדובר בעבירות חמורות במיוחד או כשיש עניין ציבורי בהעמדה לדין
רשות המסים פרסמה היום את קובץ החלטות ועדות הכופר ל-2023, הכולל 97 תיקים שבהם הוטלו תשלומי כופר בסכום כולל של כ-9 מיליון שקל. תשלום הכופר מהווה חלופה להליך פלילי בעבירות מס, אך לא פוטר את החשוד מתשלום המס האזרחי עצמו. מתוך כלל ההחלטות, 55 תיקים עסקו בעבירות מס הכנסה ובמיסוי מקרקעין, ואילו 42 תיקים היו קשורים לעבירות בתחום המע"מ, המכס ומס הקנייה.
כופר מס הוא כלי אכיפה שמאפשר לחשודים בעבירות מס לשלם סכום מסוים כדי להימנע מהעמדה לדין פלילי. הרציונל מאחורי מנגנון הכופר הוא הרתעה וגיוס כספים מהירים לקופת המדינה, תוך חיסכון במשאבים הכרוכים בניהול הליך פלילי ארוך ומורכב.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם לא ניתן להטיל כופר. כך למשל כשמדובר בעבירות חמורות במיוחד או כשיש עניין ציבורי בהעמדה לדין. כמו כן, גם אם הוטל כופר, החשוד עדיין מחויב לשלם את חובו לרשות המסים במסגרת ההליך האזרחי.
הדו"ח של רשות המסים חושף שורת עבירות מס מגוונות – החל מהשמטת הכנסות, דיווחים כוזבים, ניכוי מס תשומות שלא כדין ועד להברחות סחורות. הנה כמה מקרים בולטים מתוך קובץ ההחלטות:
- מחקר: רוב מתקפות הסייבר מתרחשות בסופ"שים ובחגים
- חברת ESET חושפת תוכנת כופר על בסיס AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבירות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין
- תושב
רמת גן, שלא דיווח על הכנסות משכירות בגובה 2.1 מיליון שקל בין 2015 ל-2021, שילם כופר בסכום כולל של 310 אלף שקל.
- בני זוג מחיפה, שהגישו תצהיר כוזב על דירתם כ"דירת מגורים יחידה" כדי לזכות בפטור ממס רכישה, שילמו כופר בסכום כולל של 180 אלף שקל לאחר
שהתברר כי בבעלותם עוד שתי דירות.
- יזמית נדל"ן מאזור השרון, שהעלימה הכנסות בסכום כולל של 3.5 מיליון שקל ממכירת דירות, שילמה כופר בסכום כולל של 420 אלף שקל.
- עורך דין מתל אביב, שלא דיווח על הכנסות בהיקף כולל של 850 אלף שקל משירותי ייעוץ
משפטי ללקוחות בחו"ל, נדרש לשלם כופר בסכום כולל של 145 אלף שקל.
עבירות מע"מ וניכוי תשומות שלא כדין
- חברת שיפוצים מנתניה, שניכתה מס תשומות פיקטיבי בסכום כולל של 600 אלף שקל, שילמה כופר בסכום כולל של 190 אלף שקל.
- יבואן רכבי יוקרה, שהגיש הצהרות כוזבות כדי להפחית את חבות מס הקנייה, שילם כופר בסכום כולל של 260 אלף שקל לאחר שהתברר כי דיווח על מחירי רכב נמוכים מהערך הריאלי של כלי הרכב.
- רשת קמעונית בדרום הארץ, שניכתה תשומות בסכום כולל של 950 אלף
שקל שלא כדין, שילמה כופר בסכום כולל של 350 אלף שקל.
- בעל עסק למוצרי אלקטרוניקה בירושלים, שהבריח מכשירים מסין תוך התחמקות ממכס בגובה 780 אלף שקל, שילם כופר בסכום כולל של 280 אלף שקל.
ועדות הכופר של רשות המסים לוקחות בחשבון כמה פרמטרים לפני הטלת כופר:
- חומרת העבירה – עבירות מס חמורות יותר גוררות כופר גבוה יותר.
- היקף ההכנסות שהועלמו – ככל שהסכום
גבוה יותר, כך גובה הכופר עולה בהתאם.
- עבר פלילי בתחום המס – מי שיש לו היסטוריה של עבירות מס, עשוי שלא להיות זכאי להליך מסוג כופר.
- שיתוף פעולה של החשוד – מי שמביע חרטה, משתף פעולה עם החוקרים ומשלם את המס האזרחי - עשוי לקבל כופר נמוך יותר.
- אינטרס ציבורי – במקרים מסוימים, רשות המסים מעדיפה להעמיד חשודים לדין פלילי כדי לשדר מסר מרתיע.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
תומכי מנגנון הכופר טוענים כי מדובר בכלי אפקטיבי שמאפשר לרשות המסים לגבות מיליוני שקלים במהירות ולחסוך בהליכים פליליים יקרים. מנגד, יש ביקורת ציבורית על כך שהכופר מאפשר לעברייני מס "לקנות את דרכם החוצה" מהעמדה לדין. כך או כך, נתוני 2023 מראים כי רשות המסים ממשיכה להשתמש בכלי זה בהיקפים משמעותיים, תוך ניסיון לאזן בין גביית מסים לאכיפה פלילית במקרים החמורים ביותר.
- 3.אנונימי 25/03/2025 09:26הגב לתגובה זובשנה שלמה קבלו 9 מיליון שקל ממש חבל על הזמן כשהמדינה שורפת מיליארדים על שטויות כמו 17 מיליון שקל על ייעוץ להשתמטות משרות צבאי
- 2.אביגדור 24/03/2025 18:53הגב לתגובה זוכאשר החרדים בוזזים את הקופה
- 1.אנוק 24/03/2025 18:13הגב לתגובה זולמימון האברכים החרדים הפרזיטים שמסרבים להתגייס לצבא

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
