רשות המסים פרסמה היום את קובץ החלטות ועדות הכופר ל-2023, הכולל 97 תיקים שבהם הוטלו תשלומי כופר בסכום כולל של כ-9 מיליון שקל. תשלום הכופר מהווה חלופה להליך פלילי בעבירות מס, אך לא פוטר את החשוד מתשלום המס האזרחי עצמו. מתוך כלל ההחלטות, 55 תיקים עסקו בעבירות מס הכנסה ובמיסוי מקרקעין, ואילו 42 תיקים היו קשורים לעבירות בתחום המע"מ, המכס ומס הקנייה.

כופר מס הוא כלי אכיפה שמאפשר לחשודים בעבירות מס לשלם סכום מסוים כדי להימנע מהעמדה לדין פלילי. הרציונל מאחורי מנגנון הכופר הוא הרתעה וגיוס כספים מהירים לקופת המדינה, תוך חיסכון במשאבים הכרוכים בניהול הליך פלילי ארוך ומורכב.

עם זאת, ישנם מקרים שבהם לא ניתן להטיל כופר. כך למשל כשמדובר בעבירות חמורות במיוחד או כשיש עניין ציבורי בהעמדה לדין. כמו כן, גם אם הוטל כופר, החשוד עדיין מחויב לשלם את חובו לרשות המסים במסגרת ההליך האזרחי.

הדו"ח של רשות המסים חושף שורת עבירות מס מגוונות – החל מהשמטת הכנסות, דיווחים כוזבים, ניכוי מס תשומות שלא כדין ועד להברחות סחורות. הנה כמה מקרים בולטים מתוך קובץ ההחלטות:

• מחקר: רוב מתקפות הסייבר מתרחשות בסופ"שים ובחגים
• חברת ESET חושפת תוכנת כופר על בסיס AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עבירות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין

• תושב רמת גן, שלא דיווח על הכנסות משכירות בגובה 2.1 מיליון שקל בין 2015 ל-2021, שילם כופר בסכום כולל של 310 אלף שקל.
  
• בני זוג מחיפה, שהגישו תצהיר כוזב על דירתם כ"דירת מגורים יחידה" כדי לזכות בפטור ממס רכישה, שילמו כופר בסכום כולל של 180 אלף שקל לאחר שהתברר כי בבעלותם עוד שתי דירות.
  
• יזמית נדל"ן מאזור השרון, שהעלימה הכנסות בסכום כולל של 3.5 מיליון שקל ממכירת דירות, שילמה כופר בסכום כולל של 420 אלף שקל.
  
• עורך דין מתל אביב, שלא דיווח על הכנסות בהיקף כולל של 850 אלף שקל משירותי ייעוץ משפטי ללקוחות בחו"ל, נדרש לשלם כופר בסכום כולל של 145 אלף שקל.
  

עבירות מע"מ וניכוי תשומות שלא כדין

• חברת שיפוצים מנתניה, שניכתה מס תשומות פיקטיבי בסכום כולל של 600 אלף שקל, שילמה כופר בסכום כולל של 190 אלף שקל.
  
• יבואן רכבי יוקרה, שהגיש הצהרות כוזבות כדי להפחית את חבות מס הקנייה, שילם כופר בסכום כולל של 260 אלף שקל לאחר שהתברר כי דיווח על מחירי רכב נמוכים מהערך הריאלי של כלי הרכב.
  
• רשת קמעונית בדרום הארץ, שניכתה תשומות בסכום כולל של 950 אלף שקל שלא כדין, שילמה כופר בסכום כולל של 350 אלף שקל.
  
• בעל עסק למוצרי אלקטרוניקה בירושלים, שהבריח מכשירים מסין תוך התחמקות ממכס בגובה 780 אלף שקל, שילם כופר בסכום כולל של 280 אלף שקל.
  

ועדות הכופר של רשות המסים לוקחות בחשבון כמה פרמטרים לפני הטלת כופר:

• חומרת העבירה – עבירות מס חמורות יותר גוררות כופר גבוה יותר.
  
• היקף ההכנסות שהועלמו – ככל שהסכום גבוה יותר, כך גובה הכופר עולה בהתאם.
  
• עבר פלילי בתחום המס – מי שיש לו היסטוריה של עבירות מס, עשוי שלא להיות זכאי להליך מסוג כופר.
• שיתוף פעולה של החשוד – מי שמביע חרטה, משתף פעולה עם החוקרים ומשלם את המס האזרחי - עשוי לקבל כופר נמוך יותר.
• אינטרס ציבורי – במקרים מסוימים, רשות המסים מעדיפה להעמיד חשודים לדין פלילי כדי לשדר מסר מרתיע.
  

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

תומכי מנגנון הכופר טוענים כי מדובר בכלי אפקטיבי שמאפשר לרשות המסים לגבות מיליוני שקלים במהירות ולחסוך בהליכים פליליים יקרים. מנגד, יש ביקורת ציבורית על כך שהכופר מאפשר לעברייני מס "לקנות את דרכם החוצה" מהעמדה לדין. כך או כך, נתוני 2023 מראים כי רשות המסים ממשיכה להשתמש בכלי זה בהיקפים משמעותיים, תוך ניסיון לאזן בין גביית מסים לאכיפה פלילית במקרים החמורים ביותר.