עזה 2009 לא תתרום לכלכלה אבל יש פה הזדמנות אדירה

האימרה הכי שחוקה שהוגים הפרשנים הכלכליים עת המשבר מגיע לישראל "שוב הוכח שאנחנו לא שונים ממדינות אחרות. אותם חוקים כלכליים חלים על כולם" גם אני חשבתי ככה. כבר לא.

השבוע סיימתי שרות מילואים. יחידה קטנה, הכרות ארוכה. התנהגות שהיא שילוב של בובליליזם מודרני וציונות עתיקה. אף אחד , מאיתנו לא יכול לתת הסבר רציונאלי למה הוא העביר לילות בחוץ ואכל שבוע מנות קרב. אף אחד, חוץ מהמח"ט (המילואימניק) לא יעיז אצלנו להגיד "ציונות".

היינו שם בקיץ 2006, ואם יצטרכו אותנו, כולנו נגיע שוב. האם גם המובטלים?.

בחודש האחרון 10% מהיחידה הם כבר מובטלים שבדרך: שני הייטקיסטים, כלכלן ועובד יצור במפעל. עוד שלושה חיים תחת לחץ. זו קבוצה שדי מייצגת את אוכלוסיית היחידה. מיליונרים אין אצלנו, גם לא כאלה ש"הסתדרו". נדמה לי שהם בכלל נדירים במילואים. ככה זה כשאני נחשב ל"מבין בכלכלה" . באים לשאול, ולהתייעץ מ"מה קורה עם הבורסה – הפסדתי 100, לצאת?" וכלה ב"לקחת את הפיצויים? לא?... אבל ממה נחיה...אין לנו שום חסכונות"

טעיתי. החוקים הכלכליים הרגילים אולי באמת לא חלים עלינו. ישראל מציבה בפני (חלק) מאזרחיה דרישות שאף מדינה לא מציבה. הגיע הזמן שנבין שזה מחייב גם הצבת כללים אחרים למדינה.

יכול להיות שבמונחים כלכליים נטו, הדרך הכי נכונה להתגבר על המשבר זה להפריט חברות, לקצץ בשירותי הממשלה ולפעול בכל הדרכים שבמונחי תל"ג וצמיחה יתנו את התוצאות הכי יפות, ממש כמו בארה"ב ואירופה. חברות כושלות: שייסגרו. מיזמים שלא מצליחים לגייס: שיעלמו. ספקים שאין להם בטחונות – שיעלמו. אבל האם המדינה תוכל לקרוא לאנשים שעבדו בחברות הכושלות האלו , ולהגיד להם "עכשיו לעזה, או שוב ללבנון" והם יבואו? האם החוזה בינינו לבין המדינה הוא לא הדדי?

אורחות חיים סוציאליסטיות מפריעות ללא ספק לאופטימיזציה של מנגנון כלכלי שהתפוקות שלו הן מקסימום החזר על ההשקעה. אבל הידיעה שהחברה שאתה חי בה גם שומרת עליך ולא רק לוקחת ממך היא לפחות מהכוח שישלח את המילואימניק של 2009 לקרב.

"עזה 2008-9" לא תתרום לכלכלה הישראלית. אם היא לא תתמשך יותר מדי ולא תהפוך ל"לבנון 3" אז היא גם לא תזיק יותר מדי. הבורסה תרד – ותעלה, כמה רעשנים יעשו כסף מ"שורטים" ו"פוטים", הרמטכ"ל הנוכחי לא יקנה ולא ימכור שום דבר. כלכלית, לעופרת יצוקה תהיה השפעה על המשק בדיוק כמו למפעלי הסביבונים מעופרת יצוקה, כולם נסגרו, כל סביבונינו מפלסטיק סיני יצוק ולא שמנו לב.

זו הזדמנות כן לשים לב למשמעות החברתית של מדיניות כלכלית. לשנות את השיח של ישראל לא רק עם החמאס אלא גם עם עצמה. יכול להיות שהקפיטליזם הטהור יקים לנו מכונות מופלאות, אבל לא יישאר אף אחד שינהג בהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.