אסטרטגיית ההשקעות של דוד דרמן: איך פועל המשקיע ה'לעומתי'?
קרנות וגופים מוסדיים ואף גם משקיעים פרטיים אוהבים להתהדר בתשואות של שנים בודדות, רוכבים על גלי ההצלחה של השוק. שהבורסה עולה, הם עולים יחד איתה, וכשהפאניקה שולטת היא חודרת לעצמותיהם ומשתקת אותם. דוד דרמן פועל בצורה שונה לגמרי, לא סתם הוא מכונה המשקיע ה'לעומתי', מונח שלא מוכר כל כך בעגה הכלכלית המקומית. אם תתשתפו בדיון בין אנשים בשוק ההון ותכריזו שצריך להיות 'לעומתי' ספק אם יבינו את כוונתכם לאשורה.
להיות 'לעומתי' משמע ללכת נגד המגמה בשוק, לקנות את המניות שהיום הן לא באופנה. אם הציבור מוכר את מניות הפיננסים בבורסת ניו יורק, והן הופכות להיות לא פופולריות, אז דוד דרמן נכנס לפעולה. על כך עוד נרחיב בהמשך.
חוסר היכולת של מנהלי השקעות רבים להציג ממוצע תשואות גבוה מהשוק, נובע מהיעדר שיטתיות בבחירת השקעות. למשקיעים האגדיים שהציגו תשואה גבוהה ולאורך זמן, שהכתה את האינדקסים שבהם השקיעו יש קריטריונים ברורים מאוד לבחירת המניות.
האנליסטים והאדם הפשוט נכשלים בלחזות את העתיד
דרמן מאמין כי האנליסטים, מנהלי ההשקעות, האדם הפשוט ועוד מיני רבים של פעילים בשוק ההון מבצעים מידי יום שגיאות רבות בחיזוי העתיד. לדעת דרמן מעטים הם האנשים המסוגלים לצפות את העתיד לבוא על הכלכלה ושוק המניות וכל תחזית שהם יספקו משולה להימור.
לעומת זאת, מזכיר כי ישנם יחידי סגולה כמו ג'ון טמפלטון וורן באפט שניחנו בכישרון מיוחד והראו תשואות גבוהות ולאורך זמן על המדדים בהם השקיעו.
הסיבות אותן תולה דרמן נעוצות בכמויות המידע האדירות הנוחתות עלינו מידי יום. כמו כן, מביא דרמן בספרו מספר דוגמאות בהן התחזיות שמספקים האנליסטים בני דורינו אינן יעילות כלל. הדוגמא שהוא מעניק היא תאגיד ענק "קונגלומרט", המכיל בתוכו חברות רבות. לפיכך טוען שמלאכת עיבוד וניהול המידע היא אדירה והופכת ללא מקצועית ולא מדויקת.
המשקיע ה'לעומתי' מבסס את דבריו על מחקרים של רבות השנים, ומעניק את המסקנה היחידה העולה מהם. ב-90% מהמקרים תיקי המניות של מרבית המשקיעים והמומחים לא מצליחים לעלות על תשואת תיק השוק.
אם אתם לא מאמינים לקביעה החד משמעית של דרמן אפשר רק להזכיר את משחק המשקיעים שערך לפני מספר חודשים העיתון ידיעות אחרונות. להזכירכם ה"קוף" שתיק המניות שלו היה אקראי לחלוטין היה בשלבים ניכרים מהמשחק טוב מזה של מרבית המומחים והיועצים, אך יחד עם זאת לא הגיע למקום הראשון.
השיטה של דוד דרמן
בשנת 2001 חשף דרמן את השיטה שלו ברבים. הוא הוציא סדרת ספרים שעוסקת במשקיעים לעומתיים הסדרה נקראת באנגלית "Contrarian Investment Strategy" כלומר אסטרטגיית השקעות עבור המשקיעים הלעומתיים.
דרמן קונה מניות שהן מוכות שוק על ירך. דוד תמיד טען שהוא דובק במשמעת שלו ואינו חורג ממנה. דרמן נוהג לרכוש מניות עם יחס נמוך של מחיר לרווח, קרי מכפיל רווח. יהיו שגידו שמכפיל נמוך מבטא צפי לצמיחה מתונה ברווחים או אף לירידה ברווחים אך את דרמן זה לא מעניין. דרמן נוהג לאתר את ההזדמנויות שלו לטווח ארוך.
ערך חשוב שדרמן רואה בבחירת המניות הוא יחס נמוך של שווי שוק לשווי הספרים. מחקרים אקדמים הראון באופן מובהק כי רכישת מניות על פי האסטרגיות שהוזכרו להלן מביאות לתשואה גבוהה מזו של השוק ולאורך זמן.
משנת 1970-1981, פורטפוליו מניות שנסחר בפחות מ-66% משווי הנכסים נטו (סך הכנסים פחות סך ההתחייבויות), וכזה עם יחס נמוך של מחיר לשווי ספרים רשם תשואה עודפת על המניות בעלות יחס גבוה יותר במדד ה-S&P 500 . התשואות הטובות ביותר היו נחלתן של מניות שנסחרו ב-30% משווי הספרים.
המשקיע הלעומתי מצטרף למשפט של הלורד רוטשילד וסבור שהזמן לצאת לקניות "הוא הזמן בו הדם זורם ברחובות".
אגב, אחד מהעקרונות הבולטים של דרמן הוא הסלידה מהניתוח הטכני, דרמן טוען שלניתוח הטכני אין כל תוקף.
החוק מספר 13 של דוד דרמן כפי שמוצג בספרו "אסטרטגיות השקעה חדשות למשקיע הלעומתי", אומר את הדבר הבא: מניות מועדפות, אותן מסקרים האנליסטים, והזוכות לתהודה רבה יניבו תשואת חסר על אלה שלא מועדפות על השוק.
האסטרטגיה של דרמן: כוחן של הפתעות חיוביות
קודם הסברנו את החשיבות של להיות 'לעומתי' אבל חשוב להבין מאין זה מגיע. המחקרים של דרמן נוגעים גם בציפיות של משקיעים והוא נוהג לסווג את ההשפעה של הפתעות חיוביות תחת שלוש קטגוריות.
בקטגוריה הראשונה מצויות מניות המניות להן מכפילים נמוכים במיוחד נניח מתחת ל-8, ואין זה חשוב מאיזה סקטור או תעשייה, מכפיל של 8 ומטה הוא נמוך לכל הדעות. בקטגוריה השנייה מכפילים בינוניים נניח 8 עד 18, ובקטגוריה השלישית מכפילים גבוהים 18 מעלה.
המחקר של דרמן הוכיח שלהפתעות חיוביות כלומר תוצאות חזקות של חברה הרבה מעבר לתחזיות האנליסטים, יש השפעה גדולה יותר על מניות עם מכפילים נמוכים. יתרה מכך, אם אותן מניות לא מסוקרות כלל ומציגות תוצאות חזקות מציפיות השוק, אז ההשפעה גדולה פי כמה.
אסטרטגיה לשוק דובי: לבחור את המניות הנכונות בזמן משבר
גשם של עצות משלל מומחים נוחת עליכם עם פרוץ המשבר עם מגוון עצות של סטוק פיקינג, אבל האמת היא שכדאי ללמוד מהאנשים שכבר צלחו משברים עם פגיעה מינימאלית.
המחקר של דרמן שנערך אגב במרוצת 28 שנה מראה תמונה מאוד מעניינת. קודם הסברנו שדרמן אוהב לרכוש את המניות הזולות בכל תעשייה - אלה עם מכפילי רווח נמוכים מאוד, או אותן מניות עם יחס איתן של תזרים מזומנים לשווי השוק. כלומר ככל ששווי השוק חלקי תזרים המזומנים נמוך יותר המנייה יותר טובה להשקעה.
בבדיקה שערך דרמן עולה כי מניות בהן יחס מחיר המניה חלקי הדיבידנד הוא הנמוך מבין התעשייה, יניבו תשואת יתר על המדד הכולל. אפשר במקרה זה להניח גם מנייה שתשואת הדיבידנד שלה גבוהה מאוד נניח מעל 6%-7%. אותן מניות אגב ירדו בשיעור שנתי של 5.3% בלבד בממוצע בתקופות של שוק דובי.לעומת זאת השוק עצמו רשם בהשוואה ירידה ממוצעת של 7.5%.
איך דרמן מיישם את האסטרטגיה כיום?
ג'ון רייס, מנהל הקרנות של ואלידה, שעושה שימוש באסטרטגיות של הגדולים אמר שהקרן שמחקה את השיטה של דרמן הניבה תשואה משולשת ממדד ה-S&P במהלך חמש השנים האחרונות. כלומר, להיות לעומתי זה מתשלם.
דרמן ביצע לאחרונה רכישות של מניות הפיננסים. בין מניות הפיננסים אותן קנה בחודש ינואר השנה אנחנו מוצאים את בנק אוף אמריקה, וואקוביה ווושינגטון מוצ'ואל. יחד עם זאת הוא אינו אופטימי לגבי מבטחות האג"ח MBIA ו-AMBAC, וביצע עליהן שורט. כל זאת נכון לסוף ינואר השנה.
דרמן תיאר בראיון לבלומברג כי השוק הגיב יתר על המידה לגבי סקטור הפיננסים.
אגב, על פי הבדיקה מניית בנק אוף אמריקה עונה בדיוק לקריטריונים של דרמן. ראשית השוק הגיב עלייה יתר על המידה והיא הפכה להיות פחות מועדפת על ידי המשקיעים בוול סטריט. דרמן אוהב לנצל פאניקה בשוק ותגובות יתר. מעבר לכך היא מצויה ברמת מכפילים נמוכה מאוד יחסית לממוצע בתעשייה שעומד על 35.1. ניתן לבחון את היחסים הפיננסים שלו באמצעות מדור וול סטריט החדש.
להשקיע כמו האגדיים: בחירת המניות ה'לעומתיות'
ראשית תמיד יש לבחון את הפרמטרים של המדד בו אתם משקיעים נניח לשם הדוגמא שאנו בוחרים את מדד ה-S&P500 הנתון הראשון שצריך לעמוד מולנו הוא המכפיל המצרפי של כלל החברות במדד יחד עם שאר היחסים הפיננסים כמו תשואת דיבידנד ויחס שווי שוק להון עצמי גם כן מצרפי.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.