קרנות וגופים מוסדיים ואף גם משקיעים פרטיים אוהבים להתהדר בתשואות של שנים בודדות, רוכבים על גלי ההצלחה של השוק. שהבורסה עולה, הם עולים יחד איתה, וכשהפאניקה שולטת היא חודרת לעצמותיהם ומשתקת אותם. דוד דרמן פועל בצורה שונה לגמרי, לא סתם הוא מכונה המשקיע ה'לעומתי', מונח שלא מוכר כל כך בעגה הכלכלית המקומית. אם תתשתפו בדיון בין אנשים בשוק ההון ותכריזו שצריך להיות 'לעומתי' ספק אם יבינו את כוונתכם לאשורה.

להיות 'לעומתי' משמע ללכת נגד המגמה בשוק, לקנות את המניות שהיום הן לא באופנה. אם הציבור מוכר את מניות הפיננסים בבורסת ניו יורק, והן הופכות להיות לא פופולריות, אז דוד דרמן נכנס לפעולה. על כך עוד נרחיב בהמשך.

חוסר היכולת של מנהלי השקעות רבים להציג ממוצע תשואות גבוה מהשוק, נובע מהיעדר שיטתיות בבחירת השקעות. למשקיעים האגדיים שהציגו תשואה גבוהה ולאורך זמן, שהכתה את האינדקסים שבהם השקיעו יש קריטריונים ברורים מאוד לבחירת המניות.

האנליסטים והאדם הפשוט נכשלים בלחזות את העתיד

דרמן מאמין כי האנליסטים, מנהלי ההשקעות, האדם הפשוט ועוד מיני רבים של פעילים בשוק ההון מבצעים מידי יום שגיאות רבות בחיזוי העתיד. לדעת דרמן מעטים הם האנשים המסוגלים לצפות את העתיד לבוא על הכלכלה ושוק המניות וכל תחזית שהם יספקו משולה להימור.

לעומת זאת, מזכיר כי ישנם יחידי סגולה כמו ג'ון טמפלטון וורן באפט שניחנו בכישרון מיוחד והראו תשואות גבוהות ולאורך זמן על המדדים בהם השקיעו.

הסיבות אותן תולה דרמן נעוצות בכמויות המידע האדירות הנוחתות עלינו מידי יום. כמו כן, מביא דרמן בספרו מספר דוגמאות בהן התחזיות שמספקים האנליסטים בני דורינו אינן יעילות כלל. הדוגמא שהוא מעניק היא תאגיד ענק "קונגלומרט", המכיל בתוכו חברות רבות. לפיכך טוען שמלאכת עיבוד וניהול המידע היא אדירה והופכת ללא מקצועית ולא מדויקת.

המשקיע ה'לעומתי' מבסס את דבריו על מחקרים של רבות השנים, ומעניק את המסקנה היחידה העולה מהם. ב-90% מהמקרים תיקי המניות של מרבית המשקיעים והמומחים לא מצליחים לעלות על תשואת תיק השוק.

אם אתם לא מאמינים לקביעה החד משמעית של דרמן אפשר רק להזכיר את משחק המשקיעים שערך לפני מספר חודשים העיתון ידיעות אחרונות. להזכירכם ה"קוף" שתיק המניות שלו היה אקראי לחלוטין היה בשלבים ניכרים מהמשחק טוב מזה של מרבית המומחים והיועצים, אך יחד עם זאת לא הגיע למקום הראשון.

השיטה של דוד דרמן

בשנת 2001 חשף דרמן את השיטה שלו ברבים. הוא הוציא סדרת ספרים שעוסקת במשקיעים לעומתיים הסדרה נקראת באנגלית "Contrarian Investment Strategy" כלומר אסטרטגיית השקעות עבור המשקיעים הלעומתיים.

דרמן קונה מניות שהן מוכות שוק על ירך. דוד תמיד טען שהוא דובק במשמעת שלו ואינו חורג ממנה. דרמן נוהג לרכוש מניות עם יחס נמוך של מחיר לרווח, קרי מכפיל רווח. יהיו שגידו שמכפיל נמוך מבטא צפי לצמיחה מתונה ברווחים או אף לירידה ברווחים אך את דרמן זה לא מעניין. דרמן נוהג לאתר את ההזדמנויות שלו לטווח ארוך.

ערך חשוב שדרמן רואה בבחירת המניות הוא יחס נמוך של שווי שוק לשווי הספרים. מחקרים אקדמים הראון באופן מובהק כי רכישת מניות על פי האסטרגיות שהוזכרו להלן מביאות לתשואה גבוהה מזו של השוק ולאורך זמן.

משנת 1970-1981, פורטפוליו מניות שנסחר בפחות מ-66% משווי הנכסים נטו (סך הכנסים פחות סך ההתחייבויות), וכזה עם יחס נמוך של מחיר לשווי ספרים רשם תשואה עודפת על המניות בעלות יחס גבוה יותר במדד ה-S&P 500 . התשואות הטובות ביותר היו נחלתן של מניות שנסחרו ב-30% משווי הספרים.

המשקיע הלעומתי מצטרף למשפט של הלורד רוטשילד וסבור שהזמן לצאת לקניות "הוא הזמן בו הדם זורם ברחובות".

אגב, אחד מהעקרונות הבולטים של דרמן הוא הסלידה מהניתוח הטכני, דרמן טוען שלניתוח הטכני אין כל תוקף.

החוק מספר 13 של דוד דרמן כפי שמוצג בספרו "אסטרטגיות השקעה חדשות למשקיע הלעומתי", אומר את הדבר הבא: מניות מועדפות, אותן מסקרים האנליסטים, והזוכות לתהודה רבה יניבו תשואת חסר על אלה שלא מועדפות על השוק.

האסטרטגיה של דרמן: כוחן של הפתעות חיוביות

קודם הסברנו את החשיבות של להיות 'לעומתי' אבל חשוב להבין מאין זה מגיע. המחקרים של דרמן נוגעים גם בציפיות של משקיעים והוא נוהג לסווג את ההשפעה של הפתעות חיוביות תחת שלוש קטגוריות.

בקטגוריה הראשונה מצויות מניות המניות להן מכפילים נמוכים במיוחד נניח מתחת ל-8, ואין זה חשוב מאיזה סקטור או תעשייה, מכפיל של 8 ומטה הוא נמוך לכל הדעות. בקטגוריה השנייה מכפילים בינוניים נניח 8 עד 18, ובקטגוריה השלישית מכפילים גבוהים 18 מעלה.

המחקר של דרמן הוכיח שלהפתעות חיוביות כלומר תוצאות חזקות של חברה הרבה מעבר לתחזיות האנליסטים, יש השפעה גדולה יותר על מניות עם מכפילים נמוכים. יתרה מכך, אם אותן מניות לא מסוקרות כלל ומציגות תוצאות חזקות מציפיות השוק, אז ההשפעה גדולה פי כמה.

אסטרטגיה לשוק דובי: לבחור את המניות הנכונות בזמן משבר

גשם של עצות משלל מומחים נוחת עליכם עם פרוץ המשבר עם מגוון עצות של סטוק פיקינג, אבל האמת היא שכדאי ללמוד מהאנשים שכבר צלחו משברים עם פגיעה מינימאלית.

המחקר של דרמן שנערך אגב במרוצת 28 שנה מראה תמונה מאוד מעניינת. קודם הסברנו שדרמן אוהב לרכוש את המניות הזולות בכל תעשייה - אלה עם מכפילי רווח נמוכים מאוד, או אותן מניות עם יחס איתן של תזרים מזומנים לשווי השוק. כלומר ככל ששווי השוק חלקי תזרים המזומנים נמוך יותר המנייה יותר טובה להשקעה.

בבדיקה שערך דרמן עולה כי מניות בהן יחס מחיר המניה חלקי הדיבידנד הוא הנמוך מבין התעשייה, יניבו תשואת יתר על המדד הכולל. אפשר במקרה זה להניח גם מנייה שתשואת הדיבידנד שלה גבוהה מאוד נניח מעל 6%-7%. אותן מניות אגב ירדו בשיעור שנתי של 5.3% בלבד בממוצע בתקופות של שוק דובי.לעומת זאת השוק עצמו רשם בהשוואה ירידה ממוצעת של 7.5%.

איך דרמן מיישם את האסטרטגיה כיום?

ג'ון רייס, מנהל הקרנות של ואלידה, שעושה שימוש באסטרטגיות של הגדולים אמר שהקרן שמחקה את השיטה של דרמן הניבה תשואה משולשת ממדד ה-S&P במהלך חמש השנים האחרונות. כלומר, להיות לעומתי זה מתשלם.

דרמן ביצע לאחרונה רכישות של מניות הפיננסים. בין מניות הפיננסים אותן קנה בחודש ינואר השנה אנחנו מוצאים את בנק אוף אמריקה, וואקוביה ווושינגטון מוצ'ואל. יחד עם זאת הוא אינו אופטימי לגבי מבטחות האג"ח MBIA ו-AMBAC, וביצע עליהן שורט. כל זאת נכון לסוף ינואר השנה.

דרמן תיאר בראיון לבלומברג כי השוק הגיב יתר על המידה לגבי סקטור הפיננסים.

אגב, על פי הבדיקה מניית בנק אוף אמריקה עונה בדיוק לקריטריונים של דרמן. ראשית השוק הגיב עלייה יתר על המידה והיא הפכה להיות פחות מועדפת על ידי המשקיעים בוול סטריט. דרמן אוהב לנצל פאניקה בשוק ותגובות יתר. מעבר לכך היא מצויה ברמת מכפילים נמוכה מאוד יחסית לממוצע בתעשייה שעומד על 35.1. ניתן לבחון את היחסים הפיננסים שלו באמצעות מדור וול סטריט החדש.

להשקיע כמו האגדיים: בחירת המניות ה'לעומתיות'

ראשית תמיד יש לבחון את הפרמטרים של המדד בו אתם משקיעים נניח לשם הדוגמא שאנו בוחרים את מדד ה-S&P500 הנתון הראשון שצריך לעמוד מולנו הוא המכפיל המצרפי של כלל החברות במדד יחד עם שאר היחסים הפיננסים כמו תשואת דיבידנד ויחס שווי שוק להון עצמי גם כן מצרפי.