בקרדיט סוויס נותנים חיזוק חיובי לטבע: נותנים אפסייד של 20% למניה

בבנק ההשקעות נוקבים במחיר יעד של 54 דולר עד לסוף 2008. מונים 10 סיבות לכך שהמשקיעים צריכים להחזיק במניה
שי טופז |

המשקיעים במניית טבע יכולים היום להעלות חיוך על פניהם לאור סקירה חיובית של בנק ההשקעות "קרדיט סוויס" על המניה. בענקית הפיננסים פירסמו היום 10 סיבות למה על המשקיעים לאהוב את המניה.

את סקירתם מתחילים במחלקת המחקר של קרדיט סוויס בכך שהם מציינים, כי אין הם מאמינים שהירידות האחרונות אשר חווה המנייה הינן מוצדקות."עבור חברה שהינה מותג כה מוכר וכה מסוקרת בידיי אנליסטים בידיי הקהילה הפיננסית אנו מאמינים כי העקביות ברווחי החברה עדיין לא מוערכת כראוי".

האנליסטים מדגישים, כי הם מאמינים שמחיר המניה יגיע לרמה של 54 דולר עד סוף השנה, פרמיה של כ-20% למחירה בוול סטריט. במחלקת המחקר מביאים את עשר הסיבות הבאות למה הם כה אוהדים את המניה.

ראשית מציינים בקרדיט סוויס, כי קונצנזוס ההערכות לשנת 2008 על החברה הינן עדיין נמוכות מדיי כאשר במחלקת המחקר מאמינים כי המוצרים הבאים יהוו מניעי צמיחה משמעותיים לטבע בשנה הקרובה. בין המוצרים מונים את הפרואייר, לוטראל, לאמיקטאל, פוסאמאקס ווולבוטרין.

בנוסף לכך מציינים האנליסטים, כי רווחי החברה אינם מושפעים מהסביבה הכלכלית הגלובלית וכמו כן אינם קשורים למצבים פוליטיים כמו הבחירות בבית הלבן.

במחלקת המחקר מציינים את מנועי הצמיחה של החברה ואת השקיפות שבדוחותיה לשנים 2008 ועד ל-2010. כמו כן, את הפוטנציאל הגדול לאפסייד חיובי ממוצרי הריספרדל, פרבסיד והאריספט.

על פי תחשיבי מחלקת המחקר, מכירות הפרוטוניקס, לאחר הגידול במלאי החברה, צפויות רק לעלות. חברת Wyeth שיגרה לאחרונה גירסה גנרית לתרופת הפרוטוניקס ובכך הפרה החברה הסכם קודם עם טבע אשר אילץ את טבע לא לשווק את המוצר במשך 30 ימים בנוסף להארכה של 10 ימים. טבע החלה את שיגור הגירסה הגנרית שלה לפרוטוניקס בדצמבר 2007.

לחברת טבע ישנן 165 תרופות גנריות הממתינות לאישור של משרד המזון והתרופות האמריקני . 45 מתוכן הינן בקשות אישור חדשות אשר על פי הערכות האנליסטים הינן עם פוטנציאל מכירות בהיקף של 38 מיליארד דולר. כמו כן, התרופות בשלבי הפטנט ב-Paragraph IV אינן נראות נראות איתניות יותר.

בקרדיט סוויס מציינים כמובן את הצמיחה העקבית בתרופת הדגל של טבע, הקופקסון, אשר הינו אחד הרווחים ביותר עבור החברה. במחלקת המחקר מעריכים כי מכירות הקומפקסון עברו ב-2007 את ה-1.7 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה של כמעט 23% אשר יתרמו בשורת הרווח 62 סנט למניה. כמו כן, צופים בקרדיט סוויס כי ב-2010 התרומה לרווח של הקומפקסון תגיע אף ל-1.21 דולר למנייה כאשר ב-2009 הם צופים שיתרום 82 סנט למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.