בקרדיט סוויס נותנים חיזוק חיובי לטבע: נותנים אפסייד של 20% למניה
המשקיעים במניית טבע יכולים היום להעלות חיוך על פניהם לאור סקירה חיובית של בנק ההשקעות "קרדיט סוויס" על המניה. בענקית הפיננסים פירסמו היום 10 סיבות למה על המשקיעים לאהוב את המניה.
את סקירתם מתחילים במחלקת המחקר של קרדיט סוויס בכך שהם מציינים, כי אין הם מאמינים שהירידות האחרונות אשר חווה המנייה הינן מוצדקות."עבור חברה שהינה מותג כה מוכר וכה מסוקרת בידיי אנליסטים בידיי הקהילה הפיננסית אנו מאמינים כי העקביות ברווחי החברה עדיין לא מוערכת כראוי".
האנליסטים מדגישים, כי הם מאמינים שמחיר המניה יגיע לרמה של 54 דולר עד סוף השנה, פרמיה של כ-20% למחירה בוול סטריט. במחלקת המחקר מביאים את עשר הסיבות הבאות למה הם כה אוהדים את המניה.
ראשית מציינים בקרדיט סוויס, כי קונצנזוס ההערכות לשנת 2008 על החברה הינן עדיין נמוכות מדיי כאשר במחלקת המחקר מאמינים כי המוצרים הבאים יהוו מניעי צמיחה משמעותיים לטבע בשנה הקרובה. בין המוצרים מונים את הפרואייר, לוטראל, לאמיקטאל, פוסאמאקס ווולבוטרין.
בנוסף לכך מציינים האנליסטים, כי רווחי החברה אינם מושפעים מהסביבה הכלכלית הגלובלית וכמו כן אינם קשורים למצבים פוליטיים כמו הבחירות בבית הלבן.
במחלקת המחקר מציינים את מנועי הצמיחה של החברה ואת השקיפות שבדוחותיה לשנים 2008 ועד ל-2010. כמו כן, את הפוטנציאל הגדול לאפסייד חיובי ממוצרי הריספרדל, פרבסיד והאריספט.
על פי תחשיבי מחלקת המחקר, מכירות הפרוטוניקס, לאחר הגידול במלאי החברה, צפויות רק לעלות. חברת Wyeth שיגרה לאחרונה גירסה גנרית לתרופת הפרוטוניקס ובכך הפרה החברה הסכם קודם עם טבע אשר אילץ את טבע לא לשווק את המוצר במשך 30 ימים בנוסף להארכה של 10 ימים. טבע החלה את שיגור הגירסה הגנרית שלה לפרוטוניקס בדצמבר 2007.
לחברת טבע ישנן 165 תרופות גנריות הממתינות לאישור של משרד המזון והתרופות האמריקני . 45 מתוכן הינן בקשות אישור חדשות אשר על פי הערכות האנליסטים הינן עם פוטנציאל מכירות בהיקף של 38 מיליארד דולר. כמו כן, התרופות בשלבי הפטנט ב-Paragraph IV אינן נראות נראות איתניות יותר.
בקרדיט סוויס מציינים כמובן את הצמיחה העקבית בתרופת הדגל של טבע, הקופקסון, אשר הינו אחד הרווחים ביותר עבור החברה. במחלקת המחקר מעריכים כי מכירות הקומפקסון עברו ב-2007 את ה-1.7 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה של כמעט 23% אשר יתרמו בשורת הרווח 62 סנט למניה. כמו כן, צופים בקרדיט סוויס כי ב-2010 התרומה לרווח של הקומפקסון תגיע אף ל-1.21 דולר למנייה כאשר ב-2009 הם צופים שיתרום 82 סנט למניה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
