בקרדיט סוויס נותנים חיזוק חיובי לטבע: נותנים אפסייד של 20% למניה
המשקיעים במניית טבע יכולים היום להעלות חיוך על פניהם לאור סקירה חיובית של בנק ההשקעות "קרדיט סוויס" על המניה. בענקית הפיננסים פירסמו היום 10 סיבות למה על המשקיעים לאהוב את המניה.
את סקירתם מתחילים במחלקת המחקר של קרדיט סוויס בכך שהם מציינים, כי אין הם מאמינים שהירידות האחרונות אשר חווה המנייה הינן מוצדקות."עבור חברה שהינה מותג כה מוכר וכה מסוקרת בידיי אנליסטים בידיי הקהילה הפיננסית אנו מאמינים כי העקביות ברווחי החברה עדיין לא מוערכת כראוי".
האנליסטים מדגישים, כי הם מאמינים שמחיר המניה יגיע לרמה של 54 דולר עד סוף השנה, פרמיה של כ-20% למחירה בוול סטריט. במחלקת המחקר מביאים את עשר הסיבות הבאות למה הם כה אוהדים את המניה.
ראשית מציינים בקרדיט סוויס, כי קונצנזוס ההערכות לשנת 2008 על החברה הינן עדיין נמוכות מדיי כאשר במחלקת המחקר מאמינים כי המוצרים הבאים יהוו מניעי צמיחה משמעותיים לטבע בשנה הקרובה. בין המוצרים מונים את הפרואייר, לוטראל, לאמיקטאל, פוסאמאקס ווולבוטרין.
בנוסף לכך מציינים האנליסטים, כי רווחי החברה אינם מושפעים מהסביבה הכלכלית הגלובלית וכמו כן אינם קשורים למצבים פוליטיים כמו הבחירות בבית הלבן.
במחלקת המחקר מציינים את מנועי הצמיחה של החברה ואת השקיפות שבדוחותיה לשנים 2008 ועד ל-2010. כמו כן, את הפוטנציאל הגדול לאפסייד חיובי ממוצרי הריספרדל, פרבסיד והאריספט.
על פי תחשיבי מחלקת המחקר, מכירות הפרוטוניקס, לאחר הגידול במלאי החברה, צפויות רק לעלות. חברת Wyeth שיגרה לאחרונה גירסה גנרית לתרופת הפרוטוניקס ובכך הפרה החברה הסכם קודם עם טבע אשר אילץ את טבע לא לשווק את המוצר במשך 30 ימים בנוסף להארכה של 10 ימים. טבע החלה את שיגור הגירסה הגנרית שלה לפרוטוניקס בדצמבר 2007.
לחברת טבע ישנן 165 תרופות גנריות הממתינות לאישור של משרד המזון והתרופות האמריקני . 45 מתוכן הינן בקשות אישור חדשות אשר על פי הערכות האנליסטים הינן עם פוטנציאל מכירות בהיקף של 38 מיליארד דולר. כמו כן, התרופות בשלבי הפטנט ב-Paragraph IV אינן נראות נראות איתניות יותר.
בקרדיט סוויס מציינים כמובן את הצמיחה העקבית בתרופת הדגל של טבע, הקופקסון, אשר הינו אחד הרווחים ביותר עבור החברה. במחלקת המחקר מעריכים כי מכירות הקומפקסון עברו ב-2007 את ה-1.7 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה של כמעט 23% אשר יתרמו בשורת הרווח 62 סנט למניה. כמו כן, צופים בקרדיט סוויס כי ב-2010 התרומה לרווח של הקומפקסון תגיע אף ל-1.21 דולר למנייה כאשר ב-2009 הם צופים שיתרום 82 סנט למניה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
