תל אביב סגרה במגמה מעורבת: המעו"ף ירד 0.4%
הבורסה התל אביבית סגרה במגמה מעורבת עם נטיה לירידות שערים. המסחר התנהל בצל ירידות השערים הבוקר במזרח ועל רקע פתיחה הססנית בוול סטריט. את מרכז תשומת לב המשקיעים ברחבי העולם ובישראל בפרט מרכזת ועדת השוק הפתוח של ה'פד' אשר תודיע היום על הריבית במשק האמריקני בשעה 21:15 (שעון ישראל).
נציין, כי החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב משקפים 90% להורדה של 0.5% לרמה של 3% בלבד וזאת לאחר הצעד המפתיע אשר ביצע יו"ר ה'פד', בן ברננקי, שבוע שעבר, כאשר הוריד את הריבית בשיעור חד של 0.75% בצל חששות המשקיעים כי הכלכלה הגדולה בעולם מכוונת את דרכה למיתון ותגרור אחריה האטה בשאר השווקים הפיננסים ברחבי הגלובוס.
בית ההשקעות ubs החמיא אתמול (ג') לשוק הישראלי בסקירה עדכנית שפרסמו האסטרטגים אוסאמה חיאמני וסטיבן מו, בה הם מעלים את הדירוג לשוק הישראלי ל"תשואת יתר" מ"תשואת חסר" ומדגישים כי ישראל, לצד שווקים מתעוררים אחרים כדוגמת טורקיה, תאילנד, פולין, טייוואן, הונגריה ודרום אפריקה - הם "השווקים האטרקטיביים ביותר", בעוד שסין והודו הינם הכי פחות אטרקטיביים לכתבה המלאה.
מדד המעו"ף השיל 0.38% לרמה של 1,071 נקודות, מדד ת"א 100 ירד 0.31% לרמה של 1016 נקודות.
מניות במרכז
מניית מגל מערכות, העוסקת במערכות אבטחה ביטחוניות, זינקה 27%בעקבות הזמנות ענק בהיקף 45 מיליון דולר - הגדולה בתולדות החברה. נציין כי ההזמנות הם לשם ביצוע עבודות הגנה על תשתיות ביטחון רגישות. החברה מדגישה כי מדובר בסדרה של הזמנות שערכן הכולל מוערך ב-45 מיליון דולר. מגל מצפה להכיר בהכנסות שיגיעו מתוך פרוייקטים אלו בשנתיים הקרובות.
מניות אורכית רשמו עליה של 18%. מניות החברה שהחלו אתמול לטפס, לקראת הסגירה בבורסה בת"א, המשיכו גם היום במסעם צפונה זה יום חמישי ברציפות, זאת ללא כל הודעה מצד החברה. העליות במנייה, שהצליחה להתרסק לשפל של ארבע וחצי שנים בשבוע שעבר, נובעות משמועות המסתובבות בשוק והגיעו ל-Bizportal על עסקה או עסקאות חדשות שחברת קוריגנט, חברת הבת של אורכית, חתמה בימים האחרונים עם לקוח אחד או שניים, שמוצריה היו בבדיקה אצלם
חברת טבע הודיעה אמש על הפסקת השהיית המשלוחים של הגירסה הגנרית לתרופת הפרוטוניקס . המשמעות: טבע ממשיכה לשווק את התרופה לשוק תוך כדי המשפט המתנהל בנושא. מכירות התרופה, נזכיר, עומדות על 2.5 מיליארד דולר בשנה בארה"ב. האנליסט יואב בורגן מלידר שוקי הון: השקת הפרוטוניקס נותרת לטבע בשורה התחתונה תוספת פוטנציאלית של 150 מיליון דולר במכירות ו-10-15 סנט למניה בשורת הרווח, אך 4-6 סנט מתוכם ייכנסו כבר לדוחות 2007
מניית סלקום נסחרה היום תחת לחץ ואיבדה כ-2% תוך ריכוז מחזור מסחר אדיר. החברה האם, דיסקונט השקעות, שבשליטת נוחי דנקנר, הודיעה לבורסה כי בכוונתה למכור 2% מהחזקותיה בסלקום (2 מיליון מניות) לגוף מוסדי תמורת 199.3 מיליון שקל. העסקה צפויה להתבצע היום לפי שער של 99.65 שקל למניית סלקום, בעוד המניה סגרה אתמול את המסחר בשער של 106 שקל. העסקה משקפת לסלקום שווי שוק של 9.9 מיליארד שקל
חברת אלוני חץ דיווחה היום (ד) כי הפסיקה את המשא ומתן לרכישת חברה ציבורית במערב אירןפה בשווי של 130 מיליון יורו. נציין כי על המשא ומתן הודיעה החברה לראשונה ב-9 לינואר 2008. הפסקת המשא ומתן הגיעה, כך על פי הודעת אלוני חץ, בעקבות התנודתיות החריפה בשווקי ההון בעולם בשבועות האחרונים.
אנשי העסקים שעיה בוימלגרין ואילן בד דב מביעים בשבוע האחרון אמון בחברת אזורים. בוימלגרין, באמצעות "בוימלגרין קפיטל", רכש בימים האחרונים (מאז ה-25 לינואר) כ-164 אלף מניות של אזורים בתמורה כוללת של כ-9 מליון שקלים. בעקבות הרכישה כאמור יעמוד שעור האחזקה של שעיה בוימלגרין באזורים על כ- 66.9% מהון המניות של החברה. בן דב רכש בשבוע האחרון ממניות אזורים בסכום של יותר מ-3 מיליון שקל. המשקיעים לא ממש התרגשו ושלחו את המניה לסגור בירידה של 1.86%.
מניית כיל סגרה בירידה של 0.42% ונסחרת ברקע לעדכון אתמול של המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 54 שקל למניה בידי מריל לינץ'. נציין, כי ענף הדשנים מרכז עניין רב בקרב האנליסטים, כאשר השבוע חזרו ב-UBS על המלצת "קנייה לפוטאש הקנדית בשל הדוחות החיוביים כאשר הם מעלים את מחיר היעד למניה ל-165 דולר מ-155 דולר, מה שמשקף את את הלך הרוח החיובי, לפחות מצד האנליסטים, על ענף הדשנים העולמי.
חברת אלווריון, מובילה עולמית של אספקת פתרונות wimax ופס של רחב אלחוטיים רשמה עליה של כ-5% ברקע להודעת החברה אתמול (ג') כי ngi, אחת מספקיות שירותי האינטרנט הגדולות באיטליה, פרסה את פתרונות ה- breezeaccess vl ו-breezenet b של אלווריון, לצורך אספקת שירותי פס רחב אלחוטי מהירים בצפון איטליה. הרשת החדשה מספקת שירותים מורחבים של קול ונתונים לחבלי לומברדיה, ונטו ופיימונטה, ומכסה שטח של 15,000 קמ"ר בקירוב.
מניית בזן הוסיפה 0.70% לאור סקירת (שפורסמה אתמול) של בית ההשקעות כלל פיננסים על המניה עם המלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 3.7 שקל למניה. גל רייטר מכלל פיננסים מוסרת, כי "לחברה תוכנית השקעות אגרסיבית ל-5 המהווה להערכתם את מנוע הצמיחה העיקרי של תחום הזיקוק המהווה כ-80% משווי החברה".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה מפקחת בנק ישראל
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזיות ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל עושה את העבודה האמיתית ומבינה שהתפקיד של הפיקוח הוא אומנם לדאוג ליציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, מה היה קורה אז? היא היתה היום מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). בטח לא מגיע לשכר מצרפי של קרוב ל-2מיליון בשנה.
