כלכלית ירושלים - לאן מכאן?

לא מהיום מניית כלכלית ירושלים אינה במגמת עלייה. אך אירועי הימים האחרונים מעלים את הסבירות שללא תפנית חדה, ולמעשה בלתי צפויה, אמורה המניה להמשיך ולהתדרדר
אייל גורביץ |

לא מעט נחת סיפקה כלכלית ירושלים למשקיעיה. כל כך הרבה נחת שלא מעט משקיעים נפלו שבי לרגליה וגם כעת, כאשר המגמה עוברת שינוי והמניה עומדת על סיפו של גל ירידות שעלול להיות דרמטי, ממאנים משקיעים רבים להאמין לעיניהם הרואות. אין צורך, בשלב זה של חייה של המניה, להיות מנתח טכני מדופלם כדי להביו, לפחות, שמשהו לא בסדר שם. שהמגמה אינה מגמת עלייה אלא ירידה, אבל יש צורך במעט יותר ידע כדי להבין שהמשהו הזה שאינו בסדר, עלול להתפתח למשבר ממשי, חריף וכואב יותר אפילו מגל הירודות האחרות שחוותה המניה.

הדינאמיקה של ההיפוך

1.מגמות עלייה ארוכות אינן נוטות להתהפך ללא אזהרה מוקדמת. במרבית המקרים, ניתנת למשקיעים ארכה מספקת כדי לצאת בכבוד. המונח "לברוח" היא נחלתם של אלו שאינם יודעים לקרוא את המפה נכון. ברוב המקרים, תתאפשר יציאה בדלת הראשית. ואם מביטים על מניית כלכלית ירושלים, מגיעים למסקנה שבחודשים האחרונים מסתמן לחץ מכירות כבד לצד קונים אנמיים. זהה לחלוטין לתהליך שקרם עור וגידים במניית דלק קבוצה שעברה כאן סיקור לפני פרק זמן לא ארוך

2. מרבית המשקיעים נוטים לרכב, במודע או שלא במודע, על מגמה הקרויה "מגמה משנית". משך הזמן של מגמה זו משתרע ממספר חודשים ועד כשנה. כל עוד מצויה מגמה זו בעלייה, שורת הרווח טופחת. הבעיה מתחילה כאשר המגמה המשנית דועכת ומסיימת את חייה. מרבית המשקיעים מתקשים לזהות זאת וגם אם כן, בשל היעדר משמעת וביקורת עצמית, נוטים להדחיק את העובדה שהגיע הזמן להיפרד לשלום מעוד מניה מוצלחת.

3.ואם נביט על כלכלית, נראה בבירור שהמגמה המשנית אינה עוד מגמת עלייה. מנקודה השיא אליה הגיעה המניה במאי 2007, חלפו מספר חודשים. ולא רק זאת, אלא שניתוח קר של התנהלות המניה, מגלה שנקודות השיא אינן מסודרות עוד במבנה עולה אלא במבנה יורד. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, נקודה השיא שנקבעה במחיר של 89.78 שקלים למניה, נמוכה מקודמתה. המשמעות היא שהמוכרים מוכנים למכור את אותה הסחורה במחיר נמוך מהמחיר הקודם. וזו הבעת אי אמון.

4.הקונים מבחינתם אנמיים לחלוטין במחיר של 65 שקלים למניה. רמה זו ששימשה כרמת תמיכה נשברה בימים האחרונים כלפי מטה. ואם לא תחול תפנית דרמטית הרי שמדובר בסימן שלילי ולפיו מגמת הירידה צפוי להימשך.

5.ועל סמך התנהלות ההיפוך, קיים סיכוי סביר ולפיו צפויה המניה לאבד, מהרמות הנוכחיות לא מעט מערכה.

סיכום

לא מהיום מניית כלכלית ירושלים אינה במגמת עלייה. אך אירועי הימים האחרונים מעלים את הסבירות שללא תפנית חדה, ולמעשה בלתי צפויה, אמורה המניה להמשיך ולהתדרדר.

הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית, מקבוצת מטריקס ומלמד את שיטת הניתוח הטכני.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.