כלכלית ירושלים - לאן מכאן?
לא מעט נחת סיפקה כלכלית ירושלים למשקיעיה. כל כך הרבה נחת שלא מעט משקיעים נפלו שבי לרגליה וגם כעת, כאשר המגמה עוברת שינוי והמניה עומדת על סיפו של גל ירידות שעלול להיות דרמטי, ממאנים משקיעים רבים להאמין לעיניהם הרואות. אין צורך, בשלב זה של חייה של המניה, להיות מנתח טכני מדופלם כדי להביו, לפחות, שמשהו לא בסדר שם. שהמגמה אינה מגמת עלייה אלא ירידה, אבל יש צורך במעט יותר ידע כדי להבין שהמשהו הזה שאינו בסדר, עלול להתפתח למשבר ממשי, חריף וכואב יותר אפילו מגל הירודות האחרות שחוותה המניה.
הדינאמיקה של ההיפוך
1.מגמות עלייה ארוכות אינן נוטות להתהפך ללא אזהרה מוקדמת. במרבית המקרים, ניתנת למשקיעים ארכה מספקת כדי לצאת בכבוד. המונח "לברוח" היא נחלתם של אלו שאינם יודעים לקרוא את המפה נכון. ברוב המקרים, תתאפשר יציאה בדלת הראשית. ואם מביטים על מניית כלכלית ירושלים, מגיעים למסקנה שבחודשים האחרונים מסתמן לחץ מכירות כבד לצד קונים אנמיים. זהה לחלוטין לתהליך שקרם עור וגידים במניית דלק קבוצה שעברה כאן סיקור לפני פרק זמן לא ארוך
2. מרבית המשקיעים נוטים לרכב, במודע או שלא במודע, על מגמה הקרויה "מגמה משנית". משך הזמן של מגמה זו משתרע ממספר חודשים ועד כשנה. כל עוד מצויה מגמה זו בעלייה, שורת הרווח טופחת. הבעיה מתחילה כאשר המגמה המשנית דועכת ומסיימת את חייה. מרבית המשקיעים מתקשים לזהות זאת וגם אם כן, בשל היעדר משמעת וביקורת עצמית, נוטים להדחיק את העובדה שהגיע הזמן להיפרד לשלום מעוד מניה מוצלחת.
3.ואם נביט על כלכלית, נראה בבירור שהמגמה המשנית אינה עוד מגמת עלייה. מנקודה השיא אליה הגיעה המניה במאי 2007, חלפו מספר חודשים. ולא רק זאת, אלא שניתוח קר של התנהלות המניה, מגלה שנקודות השיא אינן מסודרות עוד במבנה עולה אלא במבנה יורד. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, נקודה השיא שנקבעה במחיר של 89.78 שקלים למניה, נמוכה מקודמתה. המשמעות היא שהמוכרים מוכנים למכור את אותה הסחורה במחיר נמוך מהמחיר הקודם. וזו הבעת אי אמון.
4.הקונים מבחינתם אנמיים לחלוטין במחיר של 65 שקלים למניה. רמה זו ששימשה כרמת תמיכה נשברה בימים האחרונים כלפי מטה. ואם לא תחול תפנית דרמטית הרי שמדובר בסימן שלילי ולפיו מגמת הירידה צפוי להימשך.
5.ועל סמך התנהלות ההיפוך, קיים סיכוי סביר ולפיו צפויה המניה לאבד, מהרמות הנוכחיות לא מעט מערכה.
סיכום
לא מהיום מניית כלכלית ירושלים אינה במגמת עלייה. אך אירועי הימים האחרונים מעלים את הסבירות שללא תפנית חדה, ולמעשה בלתי צפויה, אמורה המניה להמשיך ולהתדרדר.
הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית, מקבוצת מטריקס ומלמד את שיטת הניתוח הטכני.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
