הנפט בשיא? מצביעים על מניות האנרגיה החלופית שיזנקו ב-2008
מניות האנרגיה החלופית היו על הכוונת של המשקיעים בוול סטריט בשנה החולפת, ולמרות העליות הנאות שרשמו, מנהלי ההשקעות עדיין מאמינים כי ישנו מקום לעליות נוספות גם ב-2008, וזאת על רקע הגאות המתמשכת במחיר הנפט אשר דוחף לשימוש מוגבר באנרגיה חלופית.
מדד ה-WilderHill, אשר עוקב אחר 48 מניות האנרגיה החלופית הגדולות ביותר בוול סטריט, זינק ב-2007 בשיעור של 58%, וזאת לעומת תשואה של 8% בלבד ב-2006 ותשואה אנמית של 5% ב-2005. המרוויחות הגדולות במדד היו מניות החברות העוסקות באנרגיה סולארית, אשר זינקו אפילו בלמעלה מ-100%. כך, למשל, זינקה מניית First Solar (סימול: FSLR) ב-795% ב-2007.
מניות אחרות העוסקות באנרגיה סולארית, כדוגמת מניית SunPower (סימול: SPWR), מניית Evergreen Solar (סימול: ESLR) ומניית Suntech (סימול: STP) ידעו גם הן ריצה יפה ב-2007, אך הספיקו לרדת השנה בכ-10%, מה שגורם למומחים להתרכז פחות באנרגיה סולארית ולחשוב לכיוונים אחרים, כדוגמת אנרגיית רוח.
"כשאני רואה ששווי השוק של החברה יוצא מכלל שליטה - זה מפחיד אותי", מסביר פול פררי, מנהל השקעות ב-McClurg Capital.
המומחים טוענים כי ענף אנרגיית הרוח מתומחר בחסר, וכי הגיעה העת לאסוף מניות. ג'נס פירס, מנהל קרנות ב-KBC, טוען כי ענף אנרגיית הרוח ימשיך להיתמך על ידי חקיקה וכי הוא עומד בפני גאות. הבעיה היא שמעט חברות בארה"ב משקיעות בטורבינות רוח. מבין החברות שכן ניתן למנות בתחום, מצביעים המומחים על ג'נרל אלקטריק (סימול: GE) וכן על American Superconductor (סימול: AMSC).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
