הכלכלה האמריקנית הכבידה על אירופה: הדקס השיל 1.5%
המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר הראשון של שנת 2008 בירידות שערים, על רקע פרסום נתוני מדד מנהלי הרכש, אשר הצביע על האטה כלכלית בארצות הברית. בקרב מניות הטכנולוגיה שרכזו היום עניין בבורסות באירופה, בלטו מניות יצרניות הטלפונים הסלולרים, Nokia ו- Ericsson לרעה. כמו כן, מניות יצרנית פלדה, ArcelorMittal, נחלשו היום, היות ורווחי החברה רגישים במיוחד לשינויים בכלכלת ארצות הברית. בנוסף, מניות ענקית התיירות TUI, השילו מערכן כתוצאה מהתחזקות מחירי הנפט.
" שום דבר לא יכול לכפר ולהאפיל על תוצאות מדד מנהלי הרכש. שנת 2008 התחילה במקום שבו נגמרה שנת 2007, במעקב צמוד של המשקיעים אחר נתוני המאקרו האמריקני, בכדי לנסות למצוא סימני מיתון", ציין ריצ'ארד סקוט מנהל ב- Iimia MitonOptimal.
מדדים
אינדקס ה- Stoxx 600 איבד היום 1.3% מערכו לרמה של 360.1. כמו כן, אינדקס ה- Stoxx 50 צנח ב-1.3% ואינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, נחלש היום ב-1.4%.
בסיכום שנתי,מדד ה- Stoxx 600 איבד 0.2% מערכו בשנת 2007, הירידה הראשונה מאז שנת 2002, כתוצאה מהתחזקות החששות בעניין משבר שוק הדיור ומשבר האשראי, העלולים לפגוע קשות בכלכלה העולמית.
כמו כן, אינדקס ה- Stoxx 50 איבד 0.4% בשנת 2007, בניגוד לאינדקס ה- Euro Stoxx 50 אשר הוסיף 6.8% בשנת 2007.
כאמור, המדדים המובילים חתמו בירידות שערים ב-13 מתוך 16 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה. הדקס הגרמני צנח ב-1.5%, הקאק 40 הצרפתי איבד 1.1% והפוטסי הלונדוני השיל 0.6%.
מניות ארופאיות מרכז
ביצועי מניות הטכנולוגיה היו הגרועים ביותר באינדקס ה- Stoxx 600, הכולל 18 תעשיות. מניות יצרנית הטלפונים הסלולרים, Nokia, נחלשו היום ב-3.4% למחיר של 25.63 אירו למניה. מניות מתחרתה – היצרנית הגדולה בעולם - Ericsson, השילו היום 2.8% למחיר של 14.75 קורנה שוודית למניה.
מניות חברת הבנייה השנייה בגודלה בעולם, Bouygues, צנחו היום ב-3.7% למחיר של 54.91 אירו למניה. עוד בקרב מניות חברות הבנייה, מניות חברת הבטון, Lafarge, השילו היום 2.9% למחיר של 120.9 אירו למניה. מניות ענקית הבנייה, Vinci, איבדו היום 4.2% למחיר של 48.5 אירו למניה, זאת לאחר שהחברה רכשה מניות בחברת Aeroports de Paris.
מניות חברת התיירות, TUI, איבדו היום 4.2% מערכן למחיר של 281.5 פני למניה, בגין עליית מחירי הנפט.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
