הכלכלה האמריקנית הכבידה על אירופה: הדקס השיל 1.5%
המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר הראשון של שנת 2008 בירידות שערים, על רקע פרסום נתוני מדד מנהלי הרכש, אשר הצביע על האטה כלכלית בארצות הברית. בקרב מניות הטכנולוגיה שרכזו היום עניין בבורסות באירופה, בלטו מניות יצרניות הטלפונים הסלולרים, Nokia ו- Ericsson לרעה. כמו כן, מניות יצרנית פלדה, ArcelorMittal, נחלשו היום, היות ורווחי החברה רגישים במיוחד לשינויים בכלכלת ארצות הברית. בנוסף, מניות ענקית התיירות TUI, השילו מערכן כתוצאה מהתחזקות מחירי הנפט.
" שום דבר לא יכול לכפר ולהאפיל על תוצאות מדד מנהלי הרכש. שנת 2008 התחילה במקום שבו נגמרה שנת 2007, במעקב צמוד של המשקיעים אחר נתוני המאקרו האמריקני, בכדי לנסות למצוא סימני מיתון", ציין ריצ'ארד סקוט מנהל ב- Iimia MitonOptimal.
מדדים
אינדקס ה- Stoxx 600 איבד היום 1.3% מערכו לרמה של 360.1. כמו כן, אינדקס ה- Stoxx 50 צנח ב-1.3% ואינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, נחלש היום ב-1.4%.
בסיכום שנתי,מדד ה- Stoxx 600 איבד 0.2% מערכו בשנת 2007, הירידה הראשונה מאז שנת 2002, כתוצאה מהתחזקות החששות בעניין משבר שוק הדיור ומשבר האשראי, העלולים לפגוע קשות בכלכלה העולמית.
כמו כן, אינדקס ה- Stoxx 50 איבד 0.4% בשנת 2007, בניגוד לאינדקס ה- Euro Stoxx 50 אשר הוסיף 6.8% בשנת 2007.
כאמור, המדדים המובילים חתמו בירידות שערים ב-13 מתוך 16 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה. הדקס הגרמני צנח ב-1.5%, הקאק 40 הצרפתי איבד 1.1% והפוטסי הלונדוני השיל 0.6%.
מניות ארופאיות מרכז
ביצועי מניות הטכנולוגיה היו הגרועים ביותר באינדקס ה- Stoxx 600, הכולל 18 תעשיות. מניות יצרנית הטלפונים הסלולרים, Nokia, נחלשו היום ב-3.4% למחיר של 25.63 אירו למניה. מניות מתחרתה – היצרנית הגדולה בעולם - Ericsson, השילו היום 2.8% למחיר של 14.75 קורנה שוודית למניה.
מניות חברת הבנייה השנייה בגודלה בעולם, Bouygues, צנחו היום ב-3.7% למחיר של 54.91 אירו למניה. עוד בקרב מניות חברות הבנייה, מניות חברת הבטון, Lafarge, השילו היום 2.9% למחיר של 120.9 אירו למניה. מניות ענקית הבנייה, Vinci, איבדו היום 4.2% למחיר של 48.5 אירו למניה, זאת לאחר שהחברה רכשה מניות בחברת Aeroports de Paris.
מניות חברת התיירות, TUI, איבדו היום 4.2% מערכן למחיר של 281.5 פני למניה, בגין עליית מחירי הנפט.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
