הכלכלה האמריקנית הכבידה על אירופה: הדקס השיל 1.5%
המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר הראשון של שנת 2008 בירידות שערים, על רקע פרסום נתוני מדד מנהלי הרכש, אשר הצביע על האטה כלכלית בארצות הברית. בקרב מניות הטכנולוגיה שרכזו היום עניין בבורסות באירופה, בלטו מניות יצרניות הטלפונים הסלולרים, Nokia ו- Ericsson לרעה. כמו כן, מניות יצרנית פלדה, ArcelorMittal, נחלשו היום, היות ורווחי החברה רגישים במיוחד לשינויים בכלכלת ארצות הברית. בנוסף, מניות ענקית התיירות TUI, השילו מערכן כתוצאה מהתחזקות מחירי הנפט.
" שום דבר לא יכול לכפר ולהאפיל על תוצאות מדד מנהלי הרכש. שנת 2008 התחילה במקום שבו נגמרה שנת 2007, במעקב צמוד של המשקיעים אחר נתוני המאקרו האמריקני, בכדי לנסות למצוא סימני מיתון", ציין ריצ'ארד סקוט מנהל ב- Iimia MitonOptimal.
מדדים
אינדקס ה- Stoxx 600 איבד היום 1.3% מערכו לרמה של 360.1. כמו כן, אינדקס ה- Stoxx 50 צנח ב-1.3% ואינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, נחלש היום ב-1.4%.
בסיכום שנתי,מדד ה- Stoxx 600 איבד 0.2% מערכו בשנת 2007, הירידה הראשונה מאז שנת 2002, כתוצאה מהתחזקות החששות בעניין משבר שוק הדיור ומשבר האשראי, העלולים לפגוע קשות בכלכלה העולמית.
כמו כן, אינדקס ה- Stoxx 50 איבד 0.4% בשנת 2007, בניגוד לאינדקס ה- Euro Stoxx 50 אשר הוסיף 6.8% בשנת 2007.
כאמור, המדדים המובילים חתמו בירידות שערים ב-13 מתוך 16 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה. הדקס הגרמני צנח ב-1.5%, הקאק 40 הצרפתי איבד 1.1% והפוטסי הלונדוני השיל 0.6%.
מניות ארופאיות מרכז
ביצועי מניות הטכנולוגיה היו הגרועים ביותר באינדקס ה- Stoxx 600, הכולל 18 תעשיות. מניות יצרנית הטלפונים הסלולרים, Nokia, נחלשו היום ב-3.4% למחיר של 25.63 אירו למניה. מניות מתחרתה – היצרנית הגדולה בעולם - Ericsson, השילו היום 2.8% למחיר של 14.75 קורנה שוודית למניה.
מניות חברת הבנייה השנייה בגודלה בעולם, Bouygues, צנחו היום ב-3.7% למחיר של 54.91 אירו למניה. עוד בקרב מניות חברות הבנייה, מניות חברת הבטון, Lafarge, השילו היום 2.9% למחיר של 120.9 אירו למניה. מניות ענקית הבנייה, Vinci, איבדו היום 4.2% למחיר של 48.5 אירו למניה, זאת לאחר שהחברה רכשה מניות בחברת Aeroports de Paris.
מניות חברת התיירות, TUI, איבדו היום 4.2% מערכן למחיר של 281.5 פני למניה, בגין עליית מחירי הנפט.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
