הכלכלה האמריקנית הכבידה על אירופה: הדקס השיל 1.5%

נתוני מדד מנהלי הרכש הגבירו את החששות באירופה בדבר האטת הכלכלה העולמית. מניות הטכנולוגיה ניצחו על ירידות השערים. הקאק 40 הצרפתי איבד 1.1% והפוטסי הלונדוני השיל 0.6%
אילן קליקה |

המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר הראשון של שנת 2008 בירידות שערים, על רקע פרסום נתוני מדד מנהלי הרכש, אשר הצביע על האטה כלכלית בארצות הברית. בקרב מניות הטכנולוגיה שרכזו היום עניין בבורסות באירופה, בלטו מניות יצרניות הטלפונים הסלולרים, Nokia ו- Ericsson לרעה. כמו כן, מניות יצרנית פלדה, ArcelorMittal, נחלשו היום, היות ורווחי החברה רגישים במיוחד לשינויים בכלכלת ארצות הברית. בנוסף, מניות ענקית התיירות TUI, השילו מערכן כתוצאה מהתחזקות מחירי הנפט.

" שום דבר לא יכול לכפר ולהאפיל על תוצאות מדד מנהלי הרכש. שנת 2008 התחילה במקום שבו נגמרה שנת 2007, במעקב צמוד של המשקיעים אחר נתוני המאקרו האמריקני, בכדי לנסות למצוא סימני מיתון", ציין ריצ'ארד סקוט מנהל ב- Iimia MitonOptimal.

מדדים

אינדקס ה- Stoxx 600 איבד היום 1.3% מערכו לרמה של 360.1. כמו כן, אינדקס ה- Stoxx 50 צנח ב-1.3% ואינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, נחלש היום ב-1.4%.

בסיכום שנתי,מדד ה- Stoxx 600 איבד 0.2% מערכו בשנת 2007, הירידה הראשונה מאז שנת 2002, כתוצאה מהתחזקות החששות בעניין משבר שוק הדיור ומשבר האשראי, העלולים לפגוע קשות בכלכלה העולמית.

כמו כן, אינדקס ה- Stoxx 50 איבד 0.4% בשנת 2007, בניגוד לאינדקס ה- Euro Stoxx 50 אשר הוסיף 6.8% בשנת 2007.

כאמור, המדדים המובילים חתמו בירידות שערים ב-13 מתוך 16 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה. הדקס הגרמני צנח ב-1.5%, הקאק 40 הצרפתי איבד 1.1% והפוטסי הלונדוני השיל 0.6%.

מניות ארופאיות מרכז

ביצועי מניות הטכנולוגיה היו הגרועים ביותר באינדקס ה- Stoxx 600, הכולל 18 תעשיות. מניות יצרנית הטלפונים הסלולרים, Nokia, נחלשו היום ב-3.4% למחיר של 25.63 אירו למניה. מניות מתחרתה – היצרנית הגדולה בעולם - Ericsson, השילו היום 2.8% למחיר של 14.75 קורנה שוודית למניה.

מניות חברת הבנייה השנייה בגודלה בעולם, Bouygues, צנחו היום ב-3.7% למחיר של 54.91 אירו למניה. עוד בקרב מניות חברות הבנייה, מניות חברת הבטון, Lafarge, השילו היום 2.9% למחיר של 120.9 אירו למניה. מניות ענקית הבנייה, Vinci, איבדו היום 4.2% למחיר של 48.5 אירו למניה, זאת לאחר שהחברה רכשה מניות בחברת Aeroports de Paris.

מניות חברת התיירות, TUI, איבדו היום 4.2% מערכן למחיר של 281.5 פני למניה, בגין עליית מחירי הנפט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.