כמה ביצים אתם אוהבים לשים בסל המניות שלכם?

ישנה תיאוריה מאוד נפוצה שלא תמצאו מנהל תיקים שלא ימליץ עליה כאסטרטגיה עיקרית בכול תיק השקעות, והיא לגוון. כן אני בטוח שזה נשמע הגיוני הרי כולנו מכירים את הביטוי "שאסור לשים את כול הביצים בסל אחד"

טוב, אז למנהלי תיקים יש אינטרס ברור, הם הרי חיים מעמלות המסחר שלכם (וגם מדמי הניהול כמובן) וכמובן שקשה יהיה להאשים את המנהל תיקים שלכם אם בסוף השנה התיק הפסיד כסף, הוא הרי פיזר אותו.

אך האם הגיוון הוא גם טוב בשבילכם?

הגישה הנפוצה בניהול סיכונים גורסת שיש להחזיק בין 8 ל-20 מניות בתיק המניות שלכם בכדי לפזר את הסיכון ולא לסבול מהפסדים רציניים.

אך האם זה מספיק? לא בטוח.

הרי להשקיע את כול הכסף במניות זה לא מספיק מפוזר, צריך גם לשקיעה באג"חים בשביל להוריד סיכון. מסתבר שגם זה לא מספיק כי את המניות צריך לפזר על פני סקטורים שונים בשביל לא להיות חשוף מידי לפגיעה בסקטור מסוים לפי תיאוריה אחרת.

הלהיט האחרון "בשוק התיאוריות" גורס שגם זה לא מספיק שכן יש צורך בפיזור גיאוגרפי "הרי זה לא חכם להשקיע את כול הכסף במדינה אחת" , ובמיוחד קטנה כמו שלנו, צריך לשים קצת כסף בסין וקצת כסף בהודו ואולי באיזה שוק לטיני חדש. אז כפי שאתם מבינים זה לא נגמר וכך ניתן להמשיך בלי סוף. לאחרונה אף קראתי מחקר מאוד רציני הגורס שאפילו תיק מניות המורכב מ-100 מניות זה לא מספיק מפוזר.

הבעיה הכי גדולה של התיאוריה הזו היא שהיא מבוססת על סטטיסטיקה, וכמו הרבה תיאוריות אחרות לא תמיד יש קשר בינן לבין השקעות במניות. התיאוריה מתייחסת רק לסיכויים סטטיסטים בסביבה מושלמת ומתעלמת לגמרי מההיגיון העומד מאחורי ההשקעה במניות והוא שמדובר על השקעה בחברות עסקיות ולא על ז'יטונים בקזינו. כמו כול העסקים בעולם גם לחברות הנסחרות בבורסה יש רווחים, מוצרים, מנהלים, אסטרטגיות ניהוליות ודוחות כספיים שניתן לנתח אותם ולהעריך את הרווחיות של החברות בעתיד ולברור את החברות הטובות ביותר ולהשקיע בהן. הרי זה מה שמבדיל בין שוק ההון לקזינו.

מול תיאוריות הפיזור הכ"כ נפוצות עומד לובי קטן אך משמעותי, של משקעים אגדיים כגון וורן באפט, פיליפ פישר ואפילו ג'ון מיינרד קיינס( כן הכלכלן) שעשו את כול הונם מלעשות בדיוק ההפך, למצוא מניות בודדות ממש טובות ולהשקיע בהם. לפי וורן באפט אחד האנשים העשירים בעולם, עדיף להשקיע במניה אחת ממש טובה שאתם מכירים אותה, ניתחתם אותה ומאמינים שהיא ההשקעה הטובה ביותר מאושר להשקיע בהרבה מניות שאתם לא מבינים בהם.

אז הטיפ הימי שלי הוא לחפש את המניות הכי טובתו בין אם בניתוח טכני ובין אם בניתוח פנדמנטלי ולהשקיע בהם. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא ממליץ ללכת ולהשקיע את כול החסכונות שלכם במניה אחת, אלא לחפש את המניות הכי טובות, סליחה מצוינות שאתם יכולים ולהשקיע בהם. מצאתם אחת, תשקיעו בה ( לא חייב את כול הכסף) מצאתם 10 תשקיעו בכולם ( אבל רק במצוינות, בינוניות זה לא מספיק) אבל אל פשוט אל! תתחילו להשקיע במניות או בשווקים שאתם לא מכירים או לא מבינים בהם רק לשם הפיזור. אסטרטגיה זו לרוב, תביא רק להפסדים.

אז במילים פשוטות לסיכום: לפי דעתי, עדיף להשקיע בביצה אחת מצוינות שאתם מבינים בה, מאשר ב-20 ביצים שאתם לא מבינים בהם.

הכותב הינו בעל רישיון series 7.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר ירון ריבית

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל

איגוד הבנקים תוקף את טיוטת הדו"ח של הצוות הבין משרדי לבחינת המס המיוחד על המערכת הבנקאית, שפורסמה עם פרק זמן קצר להערות הציבור וללא עמדת בנק ישראל; האיגוד מזהיר מפני לחץ פוליטי לקידום המהלך במסגרת חוק ההסדרים, וטוען כי מדובר בדו"ח חלקי, לא בשל, עם נתונים שגויים וחריגה מהמנדט שנקבע לממשלה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים מיסוי

במהלך השנים האחרונות איגוד הבנקים בישראל הצביע על רווחיות גבוהה במיוחד של המערכת הבנקאית בעקבות עליות הריבית ועליית האשראי, וזאת לצד ביקורת גוברת על הפערים בין הריבית שמקבלים הלקוחות לבין זו שהבנקים גובים. ברקע הזה, בשנים 2024-2025 הוטל על הבנקים בישראל חוק תשלום מיוחד למטרות תקציביות, מס זמני שמטרתו לגבות תשלומים מהבנקים בשנים אלה.

כיום עומדת על הפרק עמדת משרד האוצר שמבקש להטיל מיסוי נוסף ואף קבוע על הבנקים, לרבות רעיון של מס בשיעור נוסף על הרווח שמעל ממוצע ההיסטורי, ו-9% על רווחים העולים על 150% מהממוצע (המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"). מנגד, בנק ישראל מתנגד למיסוי סקטוריאלי זה, וטוען כי הוא יוצר עיוותים בין השחקנים במשק ואף עלול לפגוע באיתנות הפיננסית.

לאחר פרסום טיוטת הדו"ח, איגוד הבנקים שלח מכתב לצוות הבין משרדי, שבו הוא טוען כי המסמך שפורסם אינו בשל, חלקי וחורג מהמנדט שנקבע בהחלטת הממשלה. האיגוד מציין כי טיוטת הדו"ח הוכנה תחת לחץ פוליטי, ללא עמדת בנק ישראל שאמורה הייתה להשתלב כחלק אינטגרלי מהדו"ח, וכי הוקצב לציבור פרק זמן קצר במיוחד של חמישה ימי עבודה בלבד להגשת הערות. במכתב נטען כי הטיוטה מכילה נתונים לא מדויקים, בחינה חלקית של ההשלכות הכלכליות ומנגנון מס לא ברור, ולכן קידום המהלך בצורה מזורזת עלול להוביל להחלטה שגויה ופגיעה בציבור הרחב. נוסף לכך מבקש האיגוד דחייה של 45 יום להגשת הערות, שימוע בעל פה, וקבלת כל החומרים המקצועיים שעליהם נשענו מסקנות הצוות.

המכתב המלא

הנדון: דחיית המועד להגשת עמדות לטיוטת דו"ח הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים

בשם איגוד הבנקים בישראל (ע"ר), אנו מתכבדים בזאת לפנות אליכם בבקשה להאריך את המועד האחרון להגשת הערות הציבור לדו"ח עבודת הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים, לתקופה של 45 ימים, החל ממועד פרסום עמדת בנק ישראל.