כמה ביצים אתם אוהבים לשים בסל המניות שלכם?
טוב, אז למנהלי תיקים יש אינטרס ברור, הם הרי חיים מעמלות המסחר שלכם (וגם מדמי הניהול כמובן) וכמובן שקשה יהיה להאשים את המנהל תיקים שלכם אם בסוף השנה התיק הפסיד כסף, הוא הרי פיזר אותו.
אך האם הגיוון הוא גם טוב בשבילכם?
הגישה הנפוצה בניהול סיכונים גורסת שיש להחזיק בין 8 ל-20 מניות בתיק המניות שלכם בכדי לפזר את הסיכון ולא לסבול מהפסדים רציניים.
אך האם זה מספיק? לא בטוח.
הרי להשקיע את כול הכסף במניות זה לא מספיק מפוזר, צריך גם לשקיעה באג"חים בשביל להוריד סיכון. מסתבר שגם זה לא מספיק כי את המניות צריך לפזר על פני סקטורים שונים בשביל לא להיות חשוף מידי לפגיעה בסקטור מסוים לפי תיאוריה אחרת.
הלהיט האחרון "בשוק התיאוריות" גורס שגם זה לא מספיק שכן יש צורך בפיזור גיאוגרפי "הרי זה לא חכם להשקיע את כול הכסף במדינה אחת" , ובמיוחד קטנה כמו שלנו, צריך לשים קצת כסף בסין וקצת כסף בהודו ואולי באיזה שוק לטיני חדש. אז כפי שאתם מבינים זה לא נגמר וכך ניתן להמשיך בלי סוף. לאחרונה אף קראתי מחקר מאוד רציני הגורס שאפילו תיק מניות המורכב מ-100 מניות זה לא מספיק מפוזר.
הבעיה הכי גדולה של התיאוריה הזו היא שהיא מבוססת על סטטיסטיקה, וכמו הרבה תיאוריות אחרות לא תמיד יש קשר בינן לבין השקעות במניות. התיאוריה מתייחסת רק לסיכויים סטטיסטים בסביבה מושלמת ומתעלמת לגמרי מההיגיון העומד מאחורי ההשקעה במניות והוא שמדובר על השקעה בחברות עסקיות ולא על ז'יטונים בקזינו. כמו כול העסקים בעולם גם לחברות הנסחרות בבורסה יש רווחים, מוצרים, מנהלים, אסטרטגיות ניהוליות ודוחות כספיים שניתן לנתח אותם ולהעריך את הרווחיות של החברות בעתיד ולברור את החברות הטובות ביותר ולהשקיע בהן. הרי זה מה שמבדיל בין שוק ההון לקזינו.
מול תיאוריות הפיזור הכ"כ נפוצות עומד לובי קטן אך משמעותי, של משקעים אגדיים כגון וורן באפט, פיליפ פישר ואפילו ג'ון מיינרד קיינס( כן הכלכלן) שעשו את כול הונם מלעשות בדיוק ההפך, למצוא מניות בודדות ממש טובות ולהשקיע בהם. לפי וורן באפט אחד האנשים העשירים בעולם, עדיף להשקיע במניה אחת ממש טובה שאתם מכירים אותה, ניתחתם אותה ומאמינים שהיא ההשקעה הטובה ביותר מאושר להשקיע בהרבה מניות שאתם לא מבינים בהם.
אז הטיפ הימי שלי הוא לחפש את המניות הכי טובתו בין אם בניתוח טכני ובין אם בניתוח פנדמנטלי ולהשקיע בהם. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא ממליץ ללכת ולהשקיע את כול החסכונות שלכם במניה אחת, אלא לחפש את המניות הכי טובות, סליחה מצוינות שאתם יכולים ולהשקיע בהם. מצאתם אחת, תשקיעו בה ( לא חייב את כול הכסף) מצאתם 10 תשקיעו בכולם ( אבל רק במצוינות, בינוניות זה לא מספיק) אבל אל פשוט אל! תתחילו להשקיע במניות או בשווקים שאתם לא מכירים או לא מבינים בהם רק לשם הפיזור. אסטרטגיה זו לרוב, תביא רק להפסדים.
אז במילים פשוטות לסיכום: לפי דעתי, עדיף להשקיע בביצה אחת מצוינות שאתם מבינים בה, מאשר ב-20 ביצים שאתם לא מבינים בהם.
הכותב הינו בעל רישיון series 7.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
