כמה ביצים אתם אוהבים לשים בסל המניות שלכם?

ישנה תיאוריה מאוד נפוצה שלא תמצאו מנהל תיקים שלא ימליץ עליה כאסטרטגיה עיקרית בכול תיק השקעות, והיא לגוון. כן אני בטוח שזה נשמע הגיוני הרי כולנו מכירים את הביטוי "שאסור לשים את כול הביצים בסל אחד"

טוב, אז למנהלי תיקים יש אינטרס ברור, הם הרי חיים מעמלות המסחר שלכם (וגם מדמי הניהול כמובן) וכמובן שקשה יהיה להאשים את המנהל תיקים שלכם אם בסוף השנה התיק הפסיד כסף, הוא הרי פיזר אותו.

אך האם הגיוון הוא גם טוב בשבילכם?

הגישה הנפוצה בניהול סיכונים גורסת שיש להחזיק בין 8 ל-20 מניות בתיק המניות שלכם בכדי לפזר את הסיכון ולא לסבול מהפסדים רציניים.

אך האם זה מספיק? לא בטוח.

הרי להשקיע את כול הכסף במניות זה לא מספיק מפוזר, צריך גם לשקיעה באג"חים בשביל להוריד סיכון. מסתבר שגם זה לא מספיק כי את המניות צריך לפזר על פני סקטורים שונים בשביל לא להיות חשוף מידי לפגיעה בסקטור מסוים לפי תיאוריה אחרת.

הלהיט האחרון "בשוק התיאוריות" גורס שגם זה לא מספיק שכן יש צורך בפיזור גיאוגרפי "הרי זה לא חכם להשקיע את כול הכסף במדינה אחת" , ובמיוחד קטנה כמו שלנו, צריך לשים קצת כסף בסין וקצת כסף בהודו ואולי באיזה שוק לטיני חדש. אז כפי שאתם מבינים זה לא נגמר וכך ניתן להמשיך בלי סוף. לאחרונה אף קראתי מחקר מאוד רציני הגורס שאפילו תיק מניות המורכב מ-100 מניות זה לא מספיק מפוזר.

הבעיה הכי גדולה של התיאוריה הזו היא שהיא מבוססת על סטטיסטיקה, וכמו הרבה תיאוריות אחרות לא תמיד יש קשר בינן לבין השקעות במניות. התיאוריה מתייחסת רק לסיכויים סטטיסטים בסביבה מושלמת ומתעלמת לגמרי מההיגיון העומד מאחורי ההשקעה במניות והוא שמדובר על השקעה בחברות עסקיות ולא על ז'יטונים בקזינו. כמו כול העסקים בעולם גם לחברות הנסחרות בבורסה יש רווחים, מוצרים, מנהלים, אסטרטגיות ניהוליות ודוחות כספיים שניתן לנתח אותם ולהעריך את הרווחיות של החברות בעתיד ולברור את החברות הטובות ביותר ולהשקיע בהן. הרי זה מה שמבדיל בין שוק ההון לקזינו.

מול תיאוריות הפיזור הכ"כ נפוצות עומד לובי קטן אך משמעותי, של משקעים אגדיים כגון וורן באפט, פיליפ פישר ואפילו ג'ון מיינרד קיינס( כן הכלכלן) שעשו את כול הונם מלעשות בדיוק ההפך, למצוא מניות בודדות ממש טובות ולהשקיע בהם. לפי וורן באפט אחד האנשים העשירים בעולם, עדיף להשקיע במניה אחת ממש טובה שאתם מכירים אותה, ניתחתם אותה ומאמינים שהיא ההשקעה הטובה ביותר מאושר להשקיע בהרבה מניות שאתם לא מבינים בהם.

אז הטיפ הימי שלי הוא לחפש את המניות הכי טובתו בין אם בניתוח טכני ובין אם בניתוח פנדמנטלי ולהשקיע בהם. שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא ממליץ ללכת ולהשקיע את כול החסכונות שלכם במניה אחת, אלא לחפש את המניות הכי טובות, סליחה מצוינות שאתם יכולים ולהשקיע בהם. מצאתם אחת, תשקיעו בה ( לא חייב את כול הכסף) מצאתם 10 תשקיעו בכולם ( אבל רק במצוינות, בינוניות זה לא מספיק) אבל אל פשוט אל! תתחילו להשקיע במניות או בשווקים שאתם לא מכירים או לא מבינים בהם רק לשם הפיזור. אסטרטגיה זו לרוב, תביא רק להפסדים.

אז במילים פשוטות לסיכום: לפי דעתי, עדיף להשקיע בביצה אחת מצוינות שאתם מבינים בה, מאשר ב-20 ביצים שאתם לא מבינים בהם.

הכותב הינו בעל רישיון series 7.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".