70% מהדירות בישראל הן בבעלות הדיירים ורק 24% בשכירות

כך עולה מסקר שערך זיו האפט עבור התאחדות הקבלנים . ישראל ממוקמת ברף העליון בהשוואה למדינות בעולם, באחוז המתגוררים בדירות אשר בבעלותם
ישראל הס |

חברת BDO זיו האפט ערכה מחקר השוואתי עבור התאחדות הקבלנים, במטרה לבדוק את אחוז התפלגות המתגוררים בדירות שכורות ובדירות בבעלות בארץ ובהשוואה בינלאומית.

כפי שעולה מהנתונים, נראה כי במרבית המדינות שנבחנו, שיעור הגרים בדירות אשר בבעלות הדיירים, נע בטווח של 50% עד 70%. ישראל נמצאת ברף העליון של טווח זה, בשיעור דומה מאוד למדינות מערביות, כדוגמת בריטניה, ארה"ב וניו-זילנד. בישראל 70% מהדירות הן דירות בבעלות, 24% דירות בשכירות ואילו 6% הנותרים הן דירות הדיור מוגן , דמי מפתח וכיו"ב.

מבין המדינות שנבחנו, ליטא מובילה עם 94% דירות בבעלות הדיירים לעומת 3% דירות בשכירות ( 3% אחר ) אחריה ספרד עם 88% דירות בבעלות, פורטוגל עם 79% דירות בבעלות ובריטניה עם 70%. בתחתית הטבלא ממוקמות גרמניה עם 43% בלבד דירות בבעלות הדיירים ו57% דירות בשכירות. אחריה דנמרק עם 51% דירות בבעלות והולנד עם 54%.

מהנתונים עולה כי לא קיים מכנה משותף על בסיס אזור גיאוגרפי (יבשות). ההתפלגות שונה באופן משמעותי בין מדינות דומות באופיי ן(גרמניה אוסטריה) ובין מדינות שכנות (גרמניה וצרפת). גרמניה מפתיעה באחוז הנמוך של בעלי הדירות ביחס לממוצע האירופי ואילו הנתונים הגבוהים בארה"ב אינם מייצגים מדינות כמו מדינת ניו יורק, אלא בעיקר את המצב במדינות דרומיות ובפרברים.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון מתייחס לנתונים וטוען כי "הציבור בישראל מעדיף לרכוש דירה בבעלותו על פני מגורים בשכירות וזאת בעיקר לנוכח העובדה כי אין בישראל אפשרות של מגורים בשכירות לטווח ארוך. לדבריו, לאור העלייה החדה במחירי השכירויות בעיקר בתל אביב והסביבה קיימת כיום כדאיות לרכישת דירות חדשות תוך הסתייעות במשכנתא".

כמו כן מוסיף גורדון, כי "הריביות על המשכנתאות כיום הן אטרקטיביות ועל כן קיימת כדאיות לזוגות צעירים לרכוש דירות ולהמיר תשלומי שכירות חודשיים (שהאמירו ביותר בשנתיים האחרונות) בהחזרי משכנתא. אולם על מנת להפוך את רכישת הדירות החדשות לאטרקטיבית יותר ונגישה יותר לזוגות צעירים , על המדינה לקדם את המהלך של הכרה בריבית על המשכנתאות כהוצאה מוכרת ובכך להפחית את החזר החודשי על המשכנתא במאות שקלים בחודש, ובמקביל יש לעודד בניית דירות קטנות גם באזורי הביקוש, מהלך שיתרום אף הוא לעליית שיעור בעלי הדירות בארץ."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.