70% מהדירות בישראל הן בבעלות הדיירים ורק 24% בשכירות

כך עולה מסקר שערך זיו האפט עבור התאחדות הקבלנים . ישראל ממוקמת ברף העליון בהשוואה למדינות בעולם, באחוז המתגוררים בדירות אשר בבעלותם
ישראל הס |

חברת BDO זיו האפט ערכה מחקר השוואתי עבור התאחדות הקבלנים, במטרה לבדוק את אחוז התפלגות המתגוררים בדירות שכורות ובדירות בבעלות בארץ ובהשוואה בינלאומית.

כפי שעולה מהנתונים, נראה כי במרבית המדינות שנבחנו, שיעור הגרים בדירות אשר בבעלות הדיירים, נע בטווח של 50% עד 70%. ישראל נמצאת ברף העליון של טווח זה, בשיעור דומה מאוד למדינות מערביות, כדוגמת בריטניה, ארה"ב וניו-זילנד. בישראל 70% מהדירות הן דירות בבעלות, 24% דירות בשכירות ואילו 6% הנותרים הן דירות הדיור מוגן , דמי מפתח וכיו"ב.

מבין המדינות שנבחנו, ליטא מובילה עם 94% דירות בבעלות הדיירים לעומת 3% דירות בשכירות ( 3% אחר ) אחריה ספרד עם 88% דירות בבעלות, פורטוגל עם 79% דירות בבעלות ובריטניה עם 70%. בתחתית הטבלא ממוקמות גרמניה עם 43% בלבד דירות בבעלות הדיירים ו57% דירות בשכירות. אחריה דנמרק עם 51% דירות בבעלות והולנד עם 54%.

מהנתונים עולה כי לא קיים מכנה משותף על בסיס אזור גיאוגרפי (יבשות). ההתפלגות שונה באופן משמעותי בין מדינות דומות באופיי ן(גרמניה אוסטריה) ובין מדינות שכנות (גרמניה וצרפת). גרמניה מפתיעה באחוז הנמוך של בעלי הדירות ביחס לממוצע האירופי ואילו הנתונים הגבוהים בארה"ב אינם מייצגים מדינות כמו מדינת ניו יורק, אלא בעיקר את המצב במדינות דרומיות ובפרברים.

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון מתייחס לנתונים וטוען כי "הציבור בישראל מעדיף לרכוש דירה בבעלותו על פני מגורים בשכירות וזאת בעיקר לנוכח העובדה כי אין בישראל אפשרות של מגורים בשכירות לטווח ארוך. לדבריו, לאור העלייה החדה במחירי השכירויות בעיקר בתל אביב והסביבה קיימת כיום כדאיות לרכישת דירות חדשות תוך הסתייעות במשכנתא".

כמו כן מוסיף גורדון, כי "הריביות על המשכנתאות כיום הן אטרקטיביות ועל כן קיימת כדאיות לזוגות צעירים לרכוש דירות ולהמיר תשלומי שכירות חודשיים (שהאמירו ביותר בשנתיים האחרונות) בהחזרי משכנתא. אולם על מנת להפוך את רכישת הדירות החדשות לאטרקטיבית יותר ונגישה יותר לזוגות צעירים , על המדינה לקדם את המהלך של הכרה בריבית על המשכנתאות כהוצאה מוכרת ובכך להפחית את החזר החודשי על המשכנתא במאות שקלים בחודש, ובמקביל יש לעודד בניית דירות קטנות גם באזורי הביקוש, מהלך שיתרום אף הוא לעליית שיעור בעלי הדירות בארץ."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.