וול סטריט: האם הירידה ברווח המצרפי מסמלת את נקודת המפנה?
הירידה בצמיחת הרווח של החברות הגדולות הנסחרות בוול סטריט היא מבין הגורמים המרכזיים שמביאים את הפעילים בשוק להאמין שהמיתון אכן בפתח. החגיגה כמו שכולם בודאי יודעים לפעמים נגמרת, אבל אף אחד לא רוצה להיות האחרון שיסגור את האור.
עונת הדו"חות של הרבעון השלישי בוול סטריט קרובה לסיומה, הגידול ברווח ברזולוציה של שנה בשנה לחברות הנכללות במדד ה- Standard & Poor's 500, ירד ב-3% (הנתון מיוחס עבור הרבעון השלישי גרידא), זאת על פי הנתונים הרשמיים מהאתר של חברת הסקרים הכלכליים Thomson Financial. הירידה מסמלת את הרבעון הראשון מזה 5 שנים, לכך שהרווחים המצרפיים של הפירמות האמריקניות פוחתים. עד כה, 461 מהחברות המרכיבות את מדד ה- S&P 500דיווחו על תוצאותיהן.
כזכור, הרבעון האחרון בו חזו המשקיעים בירידה ברווחים היתה ברבעון הראשון של שנת 2002, אז הרווח המצרפי צנח ב-11.5%. הרווחים ירדו במהלך המיתון של שנת 2001, כולל נפילה של 21.6% ברבעון השלישי באותה שנה, וצניחה של 21.5% במהלך הרבעון הרביעי של השנה.
"הרווחים פוחתים ומגדילים את הסבירות למיתון בתנאי שהם מלווים בקיטון בהשקעה בהון וכוח העבודה, אומר John Lonski, כלכלן ראשי בסוכנות הדירוג, Moody's. לונסי מאמין כי יש סיכוי של 40% למיתון בארה"ב, כאשר משבר שוק המגורים ממשיך לתת את אותותיו בכל פינה ופינה.
מה אומרים נתוני המאקרו?
מהאינדיקטורים הכלכליים של השבוע האחרון עולה כי ההוצאה העסקית ורמת התעסוקה מצויות בהאטה בקצב הצמיחה. משני הסקרים שערך ה'פד' הראשון למדינת פילדפיה והשני למדינת ניו-יורק, מצטיירת תמונה לא מעודדת במיוחד. ההוצאה על ההון נפלה בחדות בחודש הנוכחי. סקר ה'פד' למחוז פילדלפיה הצביע כי כמות ההון רשמה קריאה של 7.1 נקודות בחודש נובמבר, בהשוואה ל-20.5 באוקטובר וממוצע של ששת השבועות האחרונים שעומד על 19.7 נקודות. סקר ה'פד' למדינת ניו-יורק, לא מקרין אור שונה במיוחד. האינדקס למדד ההוצאה העסקית ירד לרמה של 19 נקודות בנובמבר, בהשוואה ל-27.9 נקודות באוקטובר, וממוצע של 26.5 נקודות בששת החודשים האחרונים.
יחסית קשה להסתפק בסקרים בודדים ועל כך יש לבחון את צד ההיצע של הכלכלה. הייצור התעשייתי של המפעלים, ענף הכרייה והשירותים ירד ב-0.5% באוקטובר- הטווח התחתון של תחזיות האנליסטים והירידה החדה ביותר מאז ינואר. סקטור הייצור במפעלים היה חלש בכל רחבי המדינה, במיוחד בתחום התעופה האזרחית- אחת מנקודות החולשה המובהקות. הייצור במפעלים לבדו נפל ב-0.4%. היצע הציוד העסקי ירד ב-0.1%. ניצולת ההון- אומדן ללחצים אינפלציונים- ירד ל-81.7% לעומת 82.2%.
אחרי וככלת הכל עדיין יש מקום לאופטימיות
ירידה ברווחים לא תמיד באה לידי ביטוי במיתון, אומר האסטרטג Lonski. בשנים 1995, ו-1998 וכן באמצע שנות ה-80 היו תקופות רבות של רווחים נמוכים, אולם לא התרחשה הידרדרות למיתון. לונסקי מוסיף כי הפדרל ריזרב מגביר את הזרמות הנזילות באופן תדיר, אם מוסיפים לזה ציפיות להפחתת ריבית נוספת בשיעור של 25 נקודות הבסיס, בפגישת ה'פד' הבאה ב-11 לדצמבר. נראה שזריקות העידוד למערכת הבנקאית והצרכנים האמריקנים יביאו לגלולה הרבה פחות מרה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.