בחודש מארס 2007 התקשרה דסק"ש בהסכם למכירת כ-19.8% מהון שופרסל, קמעונאית המזון הגדולה בישראל, לקבוצת ברונפמן-פישר בעסקה בת שני חלקים. בתחילת השבוע (יום א') דיווחה חברת שופרסל, על הקדמת ביצוע החלק השני, חלק שאמור היה להיות מבוצע רק בעוד כמעט שנה.

החלק הראשון של העסקה, בו נמכרו לקבוצת ברונפמן-פישר כ-13.9% מהון שופרסל, בוצע בחודש מאי 2007. החלק השני אמור היה להיות מבוצע בחודש יוני 2008, אך הוא הוקדם ממועדו המקורי לתאריך ה-25 בספטמבר 2007, היינו, סוף החודש. בנוסף לכך, שארית האחזקה שתימכר משקפת סכום של 65.5 מיליון דולר, כאשר שליש מתוכו (22.25 מיליון דולר) תעמיד דסק"ש כהלוואה לקבוצת ברונפמן-פישר בריבית של 6%. לאחר ביצוע החלק השני של העסקה, שיעור האחזקה של דסק"ש בהון שופרסל יירד מכ-45.5% לכ- 39.6%.

לכאורה נראה הדבר מהלך עסקים לא חריג, אך לנוכח מצבו הרעוע לאחרונה של סקטור הקמעונאות בארץ, כל מהלך מחייב בדיקה וניתוח. ראשית נשאלת השאלה, מדוע לשנות הסכם חתום ולהקדים את העברת שארית האחזקה? אז האמת שיש שיקולים לכאן ולכאן. אתם תחליטו.

מצד אחד - מהלך משדר רעות

כבסיס לדברים אגיד, כי הנחת העבודה היא שהבקשה להקדמת העסקה באה מכיוונו של דנקנר ולא מצד ברונפמן-פישר. כעת, מעבר להקדמת רישום רווח ההון בעבור דסק"ש, נראה כי ישנם גורמים נוספים מאחורי שינוי הסיכומים מבחינת דסק"ש. מאז חודש מארס, עת נחתם החוזה בין הצדדים, עברו לא מעט מים בשוק ההון בכלל, ובתחום הקמעונאות בפרט. העסקה בין הצדדים בוצעה לפי שער מניה של 5.3 דולר, בעוד מחיר השוק עמד באותה תקופה על כ-4 דולר למניה, פרמיה משמעותית אם נזכור, כי לא הועברה כאן השליטה בחברה.

כך או כך, מחיר מניית שופרסל צנח עד לרמה נוכחית של כ-3.65 דולר, מרחק של עשרות אחוזים ממחיר העסקה. נוסיף על כך את העובדה, כי על רקע מלחמת המחירים מצד הרבוע הכחול ועל רקע מצב השוק באופן כללי, נוראה כי בתקופה הקרובה שופרסל לא הולכת ללקק דבש.

האם ניתן להניח שדנקנר רואה את הירידה הצפויה בתוצאות החברה ברבעונים הקרובים, ולכן ממהר לסגור את העסקה - כדי לא לאפשר לקבוצה הרוכשת לבוא בטענות בדבר מחיר הסגירה, ולנסות לפתוח את ההסכם?

ציינתי גם שדסק"ש העמידה הלוואה על שליש מהסכום, או במילים אחרות - ממש "זרקה" את האחזקה על הקבוצה הרוכשת, ואם זאת יש לציין, כי אין זו הפעם הראשונה שדסק"ש מעמידה הלוואות לחברה רוכשת. לכן, לא מדובר במהלך חריג בנוף העסקאות של החברה, ובכל זאת ...

ברור שהיה כאן אינטרס משותף, הרי שני הצדדים צריכים היו להסכים. מצידה של קבוצת ברונפמן-פישר, במידה ואכן שופרסל הולכת לקראת תקופה קשה, ההנחה היא שכבעלת עניין חדשה בחברה, יש לה עניין להביא את כל כובד ההשפעה שלה כבר בתחילת המשבר ולא בשיאו. כלומר, נראה שהרוכשים מעדיפים לקחת עכשיו חלק בקבלת ההחלטות, מאשר לומר בהמשך - "קנינו במחיר גבוה והכל באשמת ההנהלה הקודמת", ניחוח אירופי ללא ספק ממשיך לנדוף מהשניים.

מצד שני - מהלך משדר טובות

בשוק מדברים על שיתוף פעולה מצויין בין קבוצת ברונפמן-פישר לאי.די.בי, שלא להגיד "הרמוניה". כמו כן, ברונפמן-פישר נכנסו לחברה בראיה לטווח של שנים ארוכות ולכן פחות מעניין המחיר בתנודתיות כזו או אחרת. עוד אומרים בשוק, כי תחילה חשש דנקנר ממכירת נתח שמן כל כך משופסל ולכן בחר בעסקה בת שני שלבים אך לאחר שמצא בקבוצה הרוכשת פרטנר רציני וטוב, הוא השתכנע כי אין עוד צורך בדחיית ביצוע המכירה ומכאן קיצור התהליכים.

עוד אומרים בשוק, כי שווי השוק הנוכחי של שופרסל גבוה משמעותית משווי השוק של החברה כאשר התחילו המגעים בין הקבוצות, ולכן אין מקום לטענות מצד הקבוצה הרוכשת על תג המחיר.

לסיכום