דמי לידה יחושבו לפי הכנסת העובד המצוי בפועל בחופשה

עובדות ------ עניינה של תביעה זו היא דחיית תביעת התובעים לתשלום דמי לידה בגין הארכת חופשת לידה בה שהה התובע, לפי משכורתו של התובע.

ביום 6.3.2005 ילדה התובעת תאומים, אשר שהו בבית החולים עד ליום 30.3.05. התובעת שהתה בחופשת לידה במשך 11 שבועות מיום הלידה ועד ליום 19.5.05. התובע שהה בחופשת לידה במשך 7 שבועות, החל מיום חזרתה של התובעת לעבודה ועד ליום 9.7.05. השכר הרבע שנתי של התובע במועדים הרלוונטיים עמד על סך של 44,893 ש"ח ושל התובעת על סך של 7,150 ש"ח.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאורך תקופת הזכאות לדמי לידה בנסיבות של לידת תאומים שנותרו באשפוז מעל לשבועיים.

המחלוקת נוגעת לפרשנות הוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים, כאשר השאלה העומדת לדיון הינה, האם במקרה בו קיימת זכאות לתוספת דמי לידה בגין הארכת חופשת לידה, משולמים דמי הלידה בגין הארכת התקופה לפי הכנסת האם, גם אם האב הוא ששהה בפועל בחופשת הלידה, או שמא משולמים דמי הלידה לפי הכנסתו של בן הזוג המצוי בפועל בחופשה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע ----------------------------------- סעיף 6 לחוק עבודת נשים, שכותרתו "חופשת לידה", מגדיר את תקופת חופשת הלידה הבסיסית (שהיתה בתקופה הרלוונטית לתביעה 12 שבועות), ומגדיר גם את המקרים בהם ניתן להאריך את תקופת חופשת הלידה, עקב אשפוז היולדת או הילד או עקב לידה של יותר מילד אחד.

הן חופשת הלידה הבסיסית והן חופשת הלידה המוארכת באות בגדרו של סעיף 6 ונכללות תחת הכותרת "חופשת לידה", מבלי שהמחוקק עשה הבחנה בין המונחים השונים. המסקנה המתבקשת היא, כי המושג חופשת לידה כולל גם חופשת לידה מוארכת, כך שהכללים החלים לגבי "חופשת לידה" חלים גם על "חופשת לידה מוארכת", לרבות זכותו של האב לחופשת לידה.

סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים קובע אפוא, כי אב זכאי ליתרת חופשת הלידה שנותרה לאחר תום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה. משהמושג "חופשת לידה" מתייחס גם ל"חופשת לידה מוארכת", הרי שהאב זכאי ליתרת חופשת הלידה, בין אם מדובר בחופשת הלידה הבסיסית בת שנים עשר שבועות ובין אם מדובר בחופשת לידה מוארכת בשל לידת יותר מילד אחד או בשל אשפוז היילודים. אף מלשון סעיף 49(ג) לחוק הביטוח הלאומי עולה, כי לא קיימת מגבלה כלשהי על זכאות האב לחופשת לידה מוארכת.

יש לציין, כי תכלית הסעיפים הרלוונטיים בחוק הביטוח הלאומי ובחוק עבודת נשים, היא לאפשר לבני הזוג לחלק ביניהם את חופשת הלידה, כאשר המגבלות היחידות הקיימות בחוק היא באשר לששת השבועות הראשונים של חופשת הלידה ובאשר למקסימום דמי הלידה שישולמו (עד לגובה של מקסימום 5 פעמים השכר הממוצע במשק).

אימוץ הפרשנות שמציע המוסד לביטוח לאומי להוראות החוק, באופן שמגביל את זכאות האב לחופשת לידה מוארכת, מנוגדת לתכלית החקיקה המאפשרת חופשת לידה לאב ומנוגדת לעקרון השוויון, בכך שהיא מפלה לרעה אבות המבקשים לצאת לחופשת לידה ואמהות המבקשות לשוב לעבודה בזמן שהאב שוהה עם היילוד, כאשר קיימת להם זכאות להארכת חופשת לידה במקרים המצוינים בחוק.

אשר על כן, קבע בית הדין, כי התובע זכאי לדמי לידה לפי הכנסתו בגין התקופה בה שהה בחופשת לידה מוארכת ולא לפי הכנסתה של התובעת.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".