הרשת הסיטונאית בעלת המודל הייחודי יוצאת לציבור ומה קרה היום לפני 94 שנה

22 בספטמבר 1993 - קוסטקו יוצאת להנפקה: מודל צרכני חדש שכבש את העולם

ב-22 בספטמבר 1993 התקיימה ההנפקה הראשונה לציבור של רשת הסיטונאות האמריקאית קוסטקו. החברה, שנוסדה ב-1983 בסיאטל על ידי ג'יימס סינגל וג'פרי ברוטמן, הציעה למכירה כ-5.5 מיליון מניות במחיר של 10.50 דולר למניה, בשווי שוק של כ-3 מיליארד דולר. הרעיון שהוביל את המייסדים היה פשוט אך נועז: חנות סיטונאית שתהיה פתוחה רק למנויים בתשלום, עם מחירים אטרקטיביים, היצע מצומצם, וללא שירות מיותר או הוצאות פרסום כבדות.

מאז, הפכה קוסטקו לאחת הרשתות הקמעונאיות-סיטונאיות הגדולות בעולם. היא מפעילה כיום כ-860 סניפים ביותר מ-13 מדינות, כולל ארה"ב, קנדה, מקסיקו, יפן, בריטניה, אוסטרליה ודרום קוריאה. החברה מעסיקה מעל 300 אלף עובדים, הכנסותיה חצו את רף ה-240 מיליארד דולר בשנה, ושווי השוק הנוכחי שלה עומד על יותר מ-330 מיליארד דולר.

המודל העסקי של קוסטקו מבוסס על נפח מכירה גבוה, יעילות תפעולית, ומיקוד בקבוצת מוצרים מצומצמת - כ-4,000 בלבד בכל סניף. עיקר הרווח מגיע מדמי החבר, שנעים בין 60 ל-120 דולר לשנה, ולא מהמכירה עצמה. שיעור חידוש החברות בארה"ב חוצה את רף ה-90% - נתון חריג שמעיד על נאמנות לקוחות גבוהה במיוחד.

מותג הבית Kirkland הפך לסמל של איכות ומחיר משתלם, והאסטרטגיה של הרשת כוללת גם הימנעות מפרסום ושמירה על תפעול רזה ככל האפשר. המודל מוכיח את עצמו גם בעידן של מסחר דיגיטלי. קוסטקו ממשיכה להתרחב, לשמור על רווחיות גבוהה ולהציע לצרכנים תמהיל ייחודי של חיסכון, אמון, ומבנה חברתי־מסחרי שלא דומה לשום רשת אחרת.

• לולולמון תובעת את קוסטקו על העתקת עיצובים
• קוסטקו מעלה את הדיבידנד - אבל היא עדיין מאחורי המתחרות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

22 בספטמבר 1931 - בריטניה נפרדת מההצמדה של הליש"ט לזהב

ב-22 בספטמבר 1931 קיבלה ממשלת בריטניה החלטה חסרת תקדים בזמנו - להפסיק להצמיד את הלירה שטרלינג לתקן הזהב. מדובר במהלך מהותי שהשפיע על הכלכלה המקומית והבינלאומית כאחד. במשך עשרות שנים הייתה הלירה קשורה לערך קבוע של זהב, מה שהגביל מאוד את גמישות המדיניות הכלכלית, בעיקר בתקופות של משבר. השפל הגדול שהחל ב-1929 החריף את הלחצים: האבטלה תפחה, יצואנים קרסו, ההון זרם החוצה, ועתודות הזהב של הבנק המרכזי הידלדלו.

היציאה מהצמדה אפשרה למדינה לפחת את המטבע, להוריד את הריבית ולהזרים נזילות לשוק, צעדים שמטרתם הייתה לעורר מחדש את הכלכלה. התוצאה הייתה ירידה באבטלה ושיפור הדרגתי ביצוא הבריטי. במקביל, מדינות רבות נוספות הלכו בעקבותיה, בהן יפן, קנדה ונורבגיה, תוך שהן מאמצות את הגישה של מדיניות מוניטרית גמישה.

• אבי תורת השקעות הערך הולך לעולמו ומה קרה היום לפני 17 שנה
• ריצה על הבנק מטלטלת את המערכת הפיננסית הבריטית, ומה קרה היום לפני 11 שנה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

אמנם בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה אומצה מדיניות של שערים יציבים דרך הסכמות ברטון-וודס, אך בריטניה עצמה לא חזרה להצמדה ישירה לזהב. מאז תחילת שנות ה-70, עם קריסת אותו הסדר, היא פועלת במסגרת של שער חליפין גמיש, מדיניות שמאפשרת לה להגיב למשברים כלכליים בתנאים משתנים.

המהלך של 1931 לא היה רק החלטה טכנית, אלא נקודת מפנה בתפיסת המדיניות המוניטרית המודרנית. הוא נתפס עד היום כצעד נועז שהעניק לממשלות כלים להתמודד עם אתגרים כלכליים דינמיים, ובכך שינה את האופן שבו מדינות מנהלות את מדיניות הכסף שלהן.