הרשת הסיטונאית בעלת המודל הייחודי יוצאת לציבור ומה קרה היום לפני 94 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-22 בספטמבר
22 בספטמבר 1993 - קוסטקו יוצאת להנפקה: מודל צרכני חדש שכבש את העולם
ב-22 בספטמבר 1993 התקיימה ההנפקה הראשונה לציבור של רשת הסיטונאות האמריקאית קוסטקו. החברה, שנוסדה ב-1983 בסיאטל על ידי ג'יימס סינגל וג'פרי ברוטמן, הציעה למכירה כ-5.5 מיליון מניות במחיר של 10.50 דולר למניה, בשווי שוק של כ-3 מיליארד דולר. הרעיון שהוביל את המייסדים היה פשוט אך נועז: חנות סיטונאית שתהיה פתוחה רק למנויים בתשלום, עם מחירים אטרקטיביים, היצע מצומצם, וללא שירות מיותר או הוצאות פרסום כבדות.
מאז, הפכה קוסטקו לאחת הרשתות הקמעונאיות-סיטונאיות הגדולות בעולם. היא מפעילה כיום כ-860 סניפים ביותר מ-13 מדינות, כולל ארה"ב, קנדה, מקסיקו, יפן, בריטניה, אוסטרליה ודרום קוריאה. החברה מעסיקה מעל 300 אלף עובדים, הכנסותיה חצו את רף ה-240 מיליארד דולר בשנה, ושווי השוק הנוכחי שלה עומד על יותר מ-330 מיליארד דולר.
המודל העסקי של קוסטקו מבוסס על נפח מכירה גבוה, יעילות תפעולית, ומיקוד בקבוצת מוצרים מצומצמת - כ-4,000 בלבד בכל סניף. עיקר הרווח מגיע מדמי החבר, שנעים בין 60 ל-120 דולר לשנה, ולא מהמכירה עצמה. שיעור חידוש החברות בארה"ב חוצה את רף ה-90% - נתון חריג שמעיד על נאמנות לקוחות גבוהה במיוחד.
מותג הבית Kirkland הפך לסמל של איכות ומחיר משתלם, והאסטרטגיה של הרשת כוללת גם הימנעות מפרסום ושמירה על תפעול רזה ככל האפשר. המודל מוכיח את עצמו גם בעידן של מסחר דיגיטלי. קוסטקו ממשיכה להתרחב, לשמור על רווחיות גבוהה ולהציע לצרכנים תמהיל ייחודי של חיסכון, אמון, ומבנה חברתי־מסחרי שלא דומה לשום רשת אחרת.
- לולולמון תובעת את קוסטקו על העתקת עיצובים
- קוסטקו מעלה את הדיבידנד - אבל היא עדיין מאחורי המתחרות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
22 בספטמבר 1931 - בריטניה נפרדת מההצמדה של הליש"ט לזהב
ב-22 בספטמבר 1931 קיבלה ממשלת בריטניה החלטה חסרת תקדים בזמנו - להפסיק להצמיד את הלירה שטרלינג לתקן הזהב. מדובר במהלך מהותי שהשפיע על הכלכלה המקומית והבינלאומית כאחד. במשך עשרות שנים הייתה הלירה קשורה לערך קבוע של זהב, מה שהגביל מאוד את גמישות המדיניות הכלכלית, בעיקר בתקופות של משבר. השפל הגדול שהחל ב-1929 החריף את הלחצים: האבטלה תפחה, יצואנים קרסו, ההון זרם החוצה, ועתודות הזהב של הבנק המרכזי הידלדלו.
היציאה מהצמדה אפשרה למדינה לפחת את המטבע, להוריד את הריבית ולהזרים נזילות לשוק, צעדים שמטרתם הייתה לעורר מחדש את הכלכלה. התוצאה הייתה ירידה באבטלה ושיפור הדרגתי ביצוא הבריטי. במקביל, מדינות רבות נוספות הלכו בעקבותיה, בהן יפן, קנדה ונורבגיה, תוך שהן מאמצות את הגישה של מדיניות מוניטרית גמישה.
- הרשת החברתית שהתבססה על מסרים קצרים מגיעה לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 115 שנה
- הסטארט-אפ שביקש לשנות את עולם העבודה פושט רגל, ומה קרה היום לפני 77 שנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה
אמנם בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה אומצה מדיניות של שערים יציבים דרך הסכמות ברטון-וודס, אך בריטניה עצמה לא חזרה להצמדה ישירה לזהב. מאז תחילת שנות ה-70, עם קריסת אותו הסדר, היא פועלת במסגרת של שער חליפין גמיש, מדיניות שמאפשרת לה להגיב למשברים כלכליים בתנאים משתנים.
המהלך של 1931 לא היה רק החלטה טכנית, אלא נקודת מפנה בתפיסת המדיניות המוניטרית המודרנית. הוא נתפס עד היום כצעד נועז שהעניק לממשלות כלים להתמודד עם אתגרים כלכליים דינמיים, ובכך שינה את האופן שבו מדינות מנהלות את מדיניות הכסף שלהן.
הסטארט-אפ שביקש לשנות את עולם העבודה פושט רגל, ומה קרה היום לפני 77 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-6 בנובמבר
6 בנובמבר 2023 - WeWork מגישה בקשה לפשיטת רגל
ב‑6 בנובמבר 2023 הגישה WeWork בקשה לפשיטת רגל בבית משפט פדרלי בניו ג'רזי, במהלך שהיווה סיום צורב למסע תאגידי שנחשב לאחת ההבטחות הגדולות של עולם ההייטק
WeWork הוקמה ב‑2010 על ידי אדם נוימן ומיגל מקלבי, עם חזון לייצר חללי עבודה קהילתיים, מעוצבים וגמישים, שיאפשרו לפרילנסרים, סטארט‑אפים ועסקים קטנים סביבת עבודה שיתופית, גמישה וחדשנית. המודל היה פשוט לכאורה: שכירת שטחים גדולים לטווח ארוך, חלוקתם ליחידות קטנות יותר, והשכרתן לטווח קצר. במשך שנים, זה נראה כהצלחה אדירה. החברה צמחה בקצב מסחרר, הגיעה ליותר מ‑700 מיקומים בלמעלה מ‑30 מדינות, והפכה לסמל של תרבות הסטארט‑אפ.
ב‑2019, רגע לפני ההנפקה הראשונית המתוכננת, WeWork קיבלה הערכת שווי של כ‑47 מיליארד דולר. מאחורי הערכות השווי עמדו בעיקר השקעות ענק מצד סופטבנק היפנית, שהזרימה לתוכה מעל 10 מיליארד דולר, לא מעט בגלל הכריזמה והחזון של אדם נוימן. אבל תהליך ההנפקה התפוצץ ברעש גדול, אחרי שמסמכי ההנפקה חשפו התנהלות תאגידית בעייתית, הפסדים מצטברים של מיליארדי דולרים, ושאלות כבדות על היתכנות המודל העסקי.
החברה נאלצה לדחות את ההנפקה, ונוימן הודח מתפקידו. עם זאת, WeWork לא ויתרה על וול סטריט, והגיעה לבורסה לבסוף ב‑2021, דרך מיזוג עם חברת SPAC לפי שווי שנאמד אז בכ‑9 מיליארד דולר בלבד.
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם עד 2019 עוד היה ספק בנוגע לעמידות של המודל, הרי שמגפת הקורונה חידדה את נקודות החולשה: העלייה בעבודה מהבית, הירידה בביקוש למשרדים, אינפלציית מחירי שכירות מסחרית וקשיחות בהתחייבויות ארוכות טווח, הובילו את WeWork לצבירה של התחייבויות בהיקף עצום. לפי הערכות, מדובר בחובות שהגיעו לכ–18 מיליארד דולר, לצד תזרים שלילי מתמשך.
הרשת החברתית שהתבססה על מסרים קצרים מגיעה לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 115 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-7 בנובמבר
7 בנובמבר 2023 - ראש ממשלת פורטוגל מתפטר בעקבות חקירת שחיתות, והשווקים בלחץ
ב-7 בנובמבר 2023 הודיע אנטוניו קוסטה, ראש ממשלת פורטוגל, על התפטרותו המיידית בעקבות פתיחתה של חקירה פלילית רחבה, שכללה חשדות לעבירות שוחד, שחיתות והפרת אמונים בפרויקטים כלכליים מרכזיים. בין היתר, החקירה עסקה במכרזים ממשלתיים בתחום הליתיום, משאב קריטי לתעשיית הסוללות, ובפרויקט להקמת מסלול ייצור למימן ירוק, במימון ממשלתי ועם תמיכה מהאיחוד האירופי. במסגרת החקירה נעצרו גם בכירים בלשכת ראש הממשלה, ובוצעו פשיטות במספר אתרים רגישים, כולל במשרד האנרגיה. אף שקוסטה עצמו הכחיש כל מעורבות, הוא ציין כי "כראש ממשלה, אין לי הפריבילגיה להיאחז בתפקיד כאשר מרחף מעליי חשד כלשהו".
אירוע זה התרחש בתקופה רגישה במיוחד מבחינה כלכלית: פורטוגל, שיצאה מתוכנית חילוץ של כ-78 מיליארד אירו שסופקה לה אחרי משבר החוב של 2011, ניסתה לבסס מחדש את מעמדה הפיננסי. למרות שיפור מסוים במדדים המקרו־כלכליים - שיעור האבטלה ירד מתחת ל־7% והתוצר צמח בכ־2.3% בשנת 2022 - המדינה עדיין מתמודדת עם יחס חוב לתוצר מהגבוהים בגוש האירו. התפטרותו של קוסטה גררה תגובה מיידית בדמות ירידות בשוק ההון המקומי, לצד עלייה בתשואות אג"ח, מה שממחיש כיצד יציבות פוליטית מהווה תנאי הכרחי להמשך ההתאוששות הכלכלית. במקביל, האיחוד האירופי הביע דאגה מהעיכובים האפשריים ביישום רפורמות מבניות שנועדו להבטיח את הקצאת התקציבים מקרן השיקום של האיחוד. פרשת קוסטה ממחישה את השבריריות של אמון ציבורי גם לאחר תקופות של צמיחה יחסית, במיוחד כשמדובר בפרויקטים שהוגדרו "עתידיים" ובעלי השלכות כלכליות ארוכות טווח.
7 בנובמבר 2013 - טוויטר הופכת לציבורית ומזנקת בחדות ביום המסחר הראשון
ב-7 בנובמבר 2013 הנפיקה חברת טוויטר את מניותיה בבורסת ניו יורק במהלך שזכה לסיקור עולמי נרחב, ונחשב לאחת ההנפקות הבולטות של עולם ההייטק בעשור האחרון. החברה, שהוקמה ב-2006 על ידי ג'ק דורסי, ביז סטון, אוון וויליאמס ונואה גלס, התבססה כרשת חברתית ייחודית שמבוססת על מסרים קצרים ומיידיים, מה שהפך אותה במהרה לכלי תקשורת מועדף בקרב פוליטיקאים, מובילי דעה ואנשי תקשורת. עם פתיחת המסחר, המניה פתחה בזינוק של יותר מ־70%, והגיעה לשווי שוק של כ-31 מיליארד דולר, וזאת אף על פי שמעולם לא הציגה רווח תפעולי בשנים שקדמו לכך.
טוויטר אמנם התהדרה בקצב צמיחה של מעל 100 מיליון משתמשים חדשים מדי שנה בתקופה שלפני ההנפקה, אך במקביל סבלה מבעיות מוניטיזציה מובהקות. נכון ל-2013, הכנסותיה השנתיות הסתכמו בכ-665 מיליון דולר, אך ההוצאות הגבוהות, בעיקר על מחקר, פיתוח ושיווק, יצרו הפסד מצטבר של 645 מיליון דולר באותה שנה. ההנפקה שיקפה את רוח התקופה - העדפת משקיעים למודל צמיחה אגרסיבי, גם על חשבון רווח מיידי. החברה הייתה לסמל לעידן שבו תמחור חברות לא התבסס על שורת הרווח, אלא על הבטחות לעתיד.
- לא בגלל האגו: הסיבה האמיתית שהביאה את מאסק לרכוש את טוויטר?
- הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך השנים שלאחר ההנפקה, טוויטר נאלצה להתמודד עם אתגרים משמעותיים - תחרות גוברת מצד פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, לחצים מצד רגולטורים סביב תכנים בעייתיים, וכן מאבקים תכופים סביב ניהול החברה. כל אלה הובילו לתנודתיות גבוהה במחיר המניה לאורך השנים, עד שב-2022 נרכשה החברה על ידי אילון מאסק בעסקת מזומן בהיקף של 44 מיליארד דולר, רכישה ששינתה את פני החברה לחלוטין והחלה בפשטות בהחלפת שמה ל-X.
