בנג'מין גראהם. צילום: טוויטרבנג'מין גראהם. צילום: טוויטר
היום לפני...

אבי תורת השקעות הערך הולך לעולמו ומה קרה היום לפני 17 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-21 בספטמבר



עמית בר |


21 בספטמבר 2008 - גולדמן זאקס ומורגן סטנלי הופכות לחברות אחזקה בנקאית

ב־21 בספטמבר 2008, על רקע ההתפתחויות במשבר הפיננסי, התקבלה בארה"ב החלטה דרמטית: שניים מהגופים הפיננסיים הגדולים והוותיקים בוול סטריט, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, ישנו את מעמדם ויהפכו מבתי השקעות לחברות אחזקה בנקאיות. מאחורי ההגדרה הזו הסתתר שינוי מבני עמוק, שבפועל הפך את שתי החברות לחשופות פחות לסיכונים פיננסיים קיצוניים, אך גם לכאלה הכפופות לרגולציה הדוקה בהרבה מצד הרשויות הפדרליות.

המהלך לא התרחש בחלל ריק. ימים ספורים קודם לכן קרס בנק ההשקעות הוותיק ליהמן ברדרס, תוך שהוא גורר מטה את האמון בשווקים ואת מערכות האשראי. הפד', שהיה נתון ללחץ גובר מצד הממשל האמריקאי, פעל בניסיון לבלום את כדור השלג. ההמרה לסטטוס של חברות בנקאיות העניקה לגולדמן ומורגן סטנלי גישה ישירה להלוואות של הבנק המרכזי, אך גם חייבה אותן לשמור על רמות הון עצמי גבוהות יותר ולצמצם את פעילויות הסיכון.

על אף שמדובר בצעד שהתקבל כמעט בלית ברירה, הוא סימן שינוי כיוון בתפיסת הסיכון הפיננסי והמערכתי של שוק ההון האמריקאי. גופים שבעבר התגאו בגמישות, בחדשנות ובפעילות נפרדת מהמערכת הבנקאית הקלאסית, נאלצו כעת לאמץ כללים שמזוהים יותר עם בנקאות מסורתית.

המהלך עורר ויכוחים גם בשנים שאחר כך. מצד אחד, נטען שההחלטה בלמה גל פשיטות רגל נוסף. מצד שני, היו מי שטענו שהצעד העניק לגופים האלו יתרון לא הוגן ותרם להעמקת תחושת ה"גדולים מכדי ליפול".

21 בספטמבר 1976 - מותו של בנג'מין גראהם: האיש שהניח את היסודות להשקעת ערך

ב-21 בספטמבר 1976 הלך לעולמו בנג'מין גראהם, מהדמויות המשפיעות ביותר בעולם ההשקעות המודרני. גראהם נחשב לחלוץ בתחום ניתוח הדוחות הכספיים של חברות ציבוריות, ולמפתח גישת "השקעת הערך", שבבסיסה הרעיון של רכישת מניות במחיר הנמוך מערכן הכלכלי.

גראהם נולד בלונדון בשנת 1894, אך היגר עם משפחתו לארה"ב כשהיה תינוק. משפחתו חוותה משבר כלכלי קשה בילדותו, במיוחד אחרי מות אביו, וחוויות אלו עיצבו את יחסו הזהיר לסיכונים פיננסיים. הוא התקבל לאוניברסיטת קולומביה בגיל צעיר במיוחד והצטיין בלימודיו. לימים גם לימד שם, והפך לדמות חינוכית מוערכת בעולם הפיננסים.

הרעיונות שגיבש בשנות ה-30 וה-40, ובעיקר בספריו "המשקיע הנבון" ו"ניתוח ניירות ערך", שינו את הדרך שבה משקיעים מנתחים סיכונים והזדמנויות. גישה זו התבססה על עקרונות שמרניים: הימנעות מספקולציות, השקעה רק כאשר המחיר נמוך מהשווי הכלכלי של החברה, וריבוי מרווח ביטחון.

קיראו עוד ב"היום לפני"

מעבר לעקרונות הכלכליים, גראהם היה פילוסוף של השוק. הוא הדגיש את הקשר בין התנהגות אנושית לבין תנודתיות בבורסות, וראה במשקיע הממוצע יצור מושפע רגשית, לא פחות מאשר רציונלי. הוא עודד חשיבה עצמאית, בחינה ביקורתית של ערכים ושימוש בכלים אנליטיים כדי לגבור על רעש הרקע של השוק.

תלמידו המפורסם ביותר, וורן באפט, ממשיך ליישם עד היום את עקרונותיו המרכזיים. השפעתו של גראהם לא נעלמה עם מותו. להפך, רבים רואים בו את הבסיס החשוב ביותר שעליו נבנתה תורת ההשקעות המודרנית.

21 בספטמבר 1972 - שלטון צבאי מוכרז בפיליפינים: בריחה של זרים ועלייה בחוב הציבורי

ב-21 בספטמבר 1972 הפיליפינים נכנסה לעידן חדש וטעון. הנשיא פרדיננד מרקוס, ששלט במדינה מאז 1965, הכריז על מצב חירום והכניס את המדינה לשלטון צבאי. ההצדקה הרשמית לצעד החריג הייתה איום גובר מצד תנועות קומוניסטיות והצורך לשמור על הסדר הציבורי. בפועל, מדובר היה במהלך רב-עוצמה שביסס את שלטונו האישי של מרקוס, דיכא את האופוזיציה, ופגע במוסדות הדמוקרטיים של המדינה.

ההשלכות הכלכליות לא איחרו לבוא. שלטון צבאי מטבעו מקטין את ודאות המשקיעים, מפחית את השקיפות, ולעיתים רבות גם פוגע בזכויות קניין. בפיליפינים של אותם ימים, הצעד הוביל לחששות גוברים מצד משקיעים זרים, וגרם להאטה בהשקעות. במקביל, השלטון ריכז את השליטה במשאבים ובפרויקטים תשתיתיים בידיים מצומצמות, לעיתים קרובות תוך שיתוף פעולה עם אנשי עסקים מקורבים לשלטון.

הציבור הפיליפיני חווה תנודות חריפות במדדים הכלכליים. לצד פרויקטים רחבי היקף בתחום התחבורה והתשתיות, נרשמה עלייה בחוב הציבורי ובתלות במענקים חיצוניים. הסקטור הפרטי התקשה לפעול באקלים של חוסר ודאות פוליטית, צנזורה ודיכוי ביטויי ביקורת.

למרות שמרקוס ניסה להציג את הצעד כ"הכרחי לשם יציבות", ההיסטוריה מראה שהתוצאה הייתה ההפך: שחיתות גואה, דשדוש כלכלי ואובדן אמון ציבורי. עם זאת, זו גם תקופה שהותירה חותם על תפיסת יחסי שלטון-כלכלה בפיליפינים ובמדינות רבות אחרות באסיה, שם היציבות הפוליטית נבחנת לא רק דרך מדדים של דמוקרטיה, אלא גם במידת היכולת למשוך השקעות ולשמר פעילות כלכלית חופשית.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מונופול. צילום: Suzy Hazelwood, Pexelsמונופול. צילום: Suzy Hazelwood, Pexels
היום לפני...

החברה הראשונה בעולם שחצתה שווי של טריליון דולר ומשחק הקופסה שהפך להצלחה עולמית

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-5 בנובמבר

עמית בר |
נושאים בכתבה אנרגיה

5 בנובמבר 2007 - פטרוצ'יינה מנפיקה ועוברת שווי של טריליון דולר, הראשונה בעולם

ב-5 בנובמבר 2007 נרשם אחד הרגעים הבולטים בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים העולמיים, כאשר חברת פטרוצ'יינה, זרוע האנרגיה הציבורית של ממשלת סין, הונפקה בבורסת שנחאי והגיעה כבר ביום הראשון לשווי אסטרונומי של טריליון דולר. זו הייתה הפעם הראשונה שחברה ציבורית כלשהי נגעה בשווי שוק כזה, לפני כל ענקית טכנולוגיה אמריקאית.

פטרוצ'יינה הוקמה שש שנים קודם לכן, ב-1999, במסגרת מהלך של רה-ארגון בתוך תאגיד האנרגיה הלאומי של סין. החברה החדשה ירשה את פעילות החיפוש, ההפקה, הזיקוק, השיווק וההפצה של נפט וגז, והפכה לאחת השחקניות המרכזיות בשוק האנרגיה הסיני. מאז צמחה במהירות והשתרעה על פני עשרות אלפי אתרים תפעוליים, כולל תחנות דלק, צינורות הובלה, מתקני אחסון ומפעלי זיקוק. הנפקתה לוותה בהתלהבות עצומה, ומחיר המניה זינק כמעט פי שלושה כבר ביום המסחר הראשון,מ-16.70 יואן ליותר מ-43 יואן, מה שהקפיץ את שווי החברה לרמה שטרם נראתה עד אז בבורסה כלשהי.

החברה גייסה כ‑8.9 מיליארד דולר באותה הנפקה, אך גובה הסכום לא היה לב הסיפור, אלא העובדה שפטרוצ'יינה סימנה את עליית כוחה של סין בשווקים העולמיים, לא רק כצרכנית אנרגיה, אלא כשחקנית מובילה גם ברמה הפיננסית. עם זאת, השיא שנרשם אז התברר בהמשך כבלתי יציב: מחירי האנרגיה, שינויים רגולטוריים, עלויות הפקה וסוגיות סביבתיות פגעו בשווי המניה, ולמרות הגודל העצום והחשיבות האסטרטגית, פטרוצ'יינה לא הצליחה לשמר את ההובלה לאורך זמן.

נכון להיום, שווי השוק של פטרוצ'יינה עומד על כ-229 מיליארד דולר, מה שמעמיד אותה במקום משמעותי אך לא בראש טבלת ענקיות האנרגיה. היא ממוקמת מתחת לחברות כמו ‎ארמקו הסעודית, ששוויה מוערך בטריליוני דולרים, ואל מול חברות כמו ‎אקסון מוביל ושברון שפעילותן רב-תחומית ומשפיעה גלובלית. במילים אחרות, פטרוצ'יינה נותרה שחקנית מרכזית בשוק האנרגיה אבל היום היא אינה בראש הפירמידה כפי שהייתה בעת ההנפקה.

מאז, כמובן, חברות טכנולוגיה וחברות אנרגיה אחרות עברו גם הן את רף טריליון הדולר, ואף הרחיקו ממנו, אך ההובלה ההיסטורית שייכת לאנרגיה הסינית.

5 בנובמבר 1935 - מונופול יוצא לאור ומשנה את פני משחקי הלוח

ב-5 בנובמבר 1935 עלה לראשונה על מדפי החנויות בארה"ב משחק הלוח שעתיד להפוך לאחד מהפופולריים והמשפיעים בעולם, מונופול. באותה שנה, חברת פרקר ברדרס השיקה את המשחק בגרסה מסחרית רשמית, לאחר גלגולים מוקדמים שעבר בעשורים שלפני כן. מונופול הציע חוויה שונה: משחק שבו שחקנים רוכשים נכסים, בונים עליהם בתים ומלונות, גובים תשלומים, ומתחרים על שליטה כלכלית תוך שהם מנסים להוביל את יריביהם לפשיטת רגל.

המשחק נולד מהשראה ביקורתית דווקא. גרסה מוקדמת בשם “The Landlord’s Game”, שפותחה בתחילת המאה ה‑20 על ידי ליזי מגי, נועדה להדגים את הסכנות שבצמיחה כלכלית ריכוזית ואת הפערים הנוצרים כאשר בעלות מרוכזת עוקפת את טובת הציבור. עם הזמן, הרעיונות המקוריים הומרו לגרסה תחרותית ובידורית, ובשנות השפל הגדול המשחק הפך ללהיט. אנשים חיפשו מפלט, אפילו דמיוני, ממשבר כלכלי מתמשך, והמשחק אפשר לכל אחד "להתעשר" על לוח מקרטון.

טוויטר
צילום: צילום pixabay
היום לפני...

הרשת החברתית שהתבססה על מסרים קצרים מגיעה לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 115 שנה


היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-7 בנובמבר



עמית בר |
נושאים בכתבה טוויטר פורטוגל

7 בנובמבר 2023 - ראש ממשלת פורטוגל מתפטר בעקבות חקירת שחיתות, והשווקים בלחץ

ב-7 בנובמבר 2023 הודיע אנטוניו קוסטה, ראש ממשלת פורטוגל, על התפטרותו המיידית בעקבות פתיחתה של חקירה פלילית רחבה, שכללה חשדות לעבירות שוחד, שחיתות והפרת אמונים בפרויקטים כלכליים מרכזיים. בין היתר, החקירה עסקה במכרזים ממשלתיים בתחום הליתיום, משאב קריטי לתעשיית הסוללות, ובפרויקט להקמת מסלול ייצור למימן ירוק, במימון ממשלתי ועם תמיכה מהאיחוד האירופי. במסגרת החקירה נעצרו גם בכירים בלשכת ראש הממשלה, ובוצעו פשיטות במספר אתרים רגישים, כולל במשרד האנרגיה. אף שקוסטה עצמו הכחיש כל מעורבות, הוא ציין כי "כראש ממשלה, אין לי הפריבילגיה להיאחז בתפקיד כאשר מרחף מעליי חשד כלשהו".

אירוע זה התרחש בתקופה רגישה במיוחד מבחינה כלכלית: פורטוגל, שיצאה מתוכנית חילוץ של כ-78 מיליארד אירו שסופקה לה אחרי משבר החוב של 2011, ניסתה לבסס מחדש את מעמדה הפיננסי. למרות שיפור מסוים במדדים המקרו־כלכליים - שיעור האבטלה ירד מתחת ל־7% והתוצר צמח בכ־2.3% בשנת 2022 - המדינה עדיין מתמודדת עם יחס חוב לתוצר מהגבוהים בגוש האירו. התפטרותו של קוסטה גררה תגובה מיידית בדמות ירידות בשוק ההון המקומי, לצד עלייה בתשואות אג"ח, מה שממחיש כיצד יציבות פוליטית מהווה תנאי הכרחי להמשך ההתאוששות הכלכלית. במקביל, האיחוד האירופי הביע דאגה מהעיכובים האפשריים ביישום רפורמות מבניות שנועדו להבטיח את הקצאת התקציבים מקרן השיקום של האיחוד. פרשת קוסטה ממחישה את השבריריות של אמון ציבורי גם לאחר תקופות של צמיחה יחסית, במיוחד כשמדובר בפרויקטים שהוגדרו "עתידיים" ובעלי השלכות כלכליות ארוכות טווח.

7 בנובמבר 2013 - טוויטר הופכת לציבורית ומזנקת בחדות ביום המסחר הראשון

ב-7 בנובמבר 2013 הנפיקה חברת טוויטר את מניותיה בבורסת ניו יורק במהלך שזכה לסיקור עולמי נרחב, ונחשב לאחת ההנפקות הבולטות של עולם ההייטק בעשור האחרון. החברה, שהוקמה ב-2006 על ידי ג'ק דורסי, ביז סטון, אוון וויליאמס ונואה גלס, התבססה כרשת חברתית ייחודית שמבוססת על מסרים קצרים ומיידיים, מה שהפך אותה במהרה לכלי תקשורת מועדף בקרב פוליטיקאים, מובילי דעה ואנשי תקשורת. עם פתיחת המסחר, המניה פתחה בזינוק של יותר מ־70%, והגיעה לשווי שוק של כ-31 מיליארד דולר, וזאת אף על פי שמעולם לא הציגה רווח תפעולי בשנים שקדמו לכך.

טוויטר אמנם התהדרה בקצב צמיחה של מעל 100 מיליון משתמשים חדשים מדי שנה בתקופה שלפני ההנפקה, אך במקביל סבלה מבעיות מוניטיזציה מובהקות. נכון ל-2013, הכנסותיה השנתיות הסתכמו בכ-665 מיליון דולר, אך ההוצאות הגבוהות, בעיקר על מחקר, פיתוח ושיווק, יצרו הפסד מצטבר של 645 מיליון דולר באותה שנה. ההנפקה שיקפה את רוח התקופה - העדפת משקיעים למודל צמיחה אגרסיבי, גם על חשבון רווח מיידי. החברה הייתה לסמל לעידן שבו תמחור חברות לא התבסס על שורת הרווח, אלא על הבטחות לעתיד.

לאורך השנים שלאחר ההנפקה, טוויטר נאלצה להתמודד עם אתגרים משמעותיים - תחרות גוברת מצד פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, לחצים מצד רגולטורים סביב תכנים בעייתיים, וכן מאבקים תכופים סביב ניהול החברה. כל אלה הובילו לתנודתיות גבוהה במחיר המניה לאורך השנים, עד שב-2022 נרכשה החברה על ידי אילון מאסק בעסקת מזומן בהיקף של 44 מיליארד דולר, רכישה ששינתה את פני החברה לחלוטין והחלה בפשטות בהחלפת שמה ל-X.