חאבייר מיליי בישראל
צילום: טוויטר

ארגנטינה במערבולת: הכלכלה מקרטעת, הפסו בצניחה ומיליי נאבק על אמון הציבור

האם נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי מאבד שליטה? קריסת מטבע, בריחת הון, פרשיות שחיתות. איך יוצאים מזה? 

מנדי הניג | (2)

חודש בלבד לפני בחירות האמצע, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מוצא את עצמו במציאות פוליטית וכלכלית לא פשוטה. האיש שהציג עצמו כלוחם חסר פשרות בשחיתות וכמי שיביא חירות כלכלית למדינה המתמודדת שנים ארוכות עם משברים, מתמודד כעת עם מטבע מקרטע, בריחת הון, סקרים מאכזבים ופרשיות שחיתות שמערערות את מעמדו.

הפסו הארגנטינאי, שגם בימים רגילים מתקשה לשמור על יציבות, סופג לחץ כבד. בשבוע שעבר נאלץ הבנק המרכזי למכור יותר ממיליארד דולר בשלושה ימים בלבד כדי למנוע קריסה חדה. הרזרבות במט"ח הולכות ואוזלות, ובמערכת הפיננסית גוברים החששות מפני גל נוסף של אינפלציה מואצת.

מהפך כלכלי או הימור מסוכן?

עם כניסתו לתפקיד בסוף 2023, מיליי הבטיח ליישם תוכנית ליברטריאנית נועזת: הפחתת מעורבות ממשלתית, קיצוץ תקציבי עמוק, ביטול הגבלות על תנועות הון ודולריזציה של הכלכלה. ואכן, בשנה הראשונה הוא הצליח לרשום הישג לא מבוטל – האינפלציה, שעמדה על רמות תלת-ספרתיות, החלה לרדת. באפריל השנה קיבל גיבוי משמעותי מקרן המטבע הבינלאומית, שאישרה חבילת סיוע של 20 מיליארד דולר כחלק מהסכם חילוץ רחב יותר בהיקף של 42 מיליארד דולר.

אלא שהשוק לא קנה את ההבטחות לאורך זמן. פתיחת המשק ליצוא הון והקלה על המרות למט"ח הובילו לבריחת כספים בהיקף גדול, בדיוק בתקופה שבה אמון המשקיעים במיליי החל להתערער. הפסד צורב של מפלגתו בבחירות מחוזיות בבואנוס איירס והסתבכות מקורבים – כולל אחותו בעלת ההשפעה הרבה – בפרשת שחיתות, הוסיפו דלק לאש.

הפסו תחת לחץ כבד

נתוני הבנק המרכזי ממחישים את חומרת המצב: ביום רביעי נמכרו 53 מיליון דולר כדי לייצב את הפסו, בחמישי 379 מיליון דולר, ובשישי כבר 678 מיליון דולר. סך הכול, 1.1 מיליארד דולר בשלושה ימים. ההיקף הזה שוחק את יתרות המט"ח הנזילות, שמוערכות בפחות מ-20 מיליארד דולר.

התוצאה המיידית היא עליית תשואות האג"ח של ממשלת ארגנטינה. פרמיית הסיכון על אג"ח בדולרים עלתה ל-14.5 נקודות אחוז מעל המקבילה האמריקאית – רמה שמדגישה את החשש שהמדינה לא תצליח לעמוד בהחזרי החוב.

במקביל, שער הפסו ממשיך להיחלש. אחרי ירידה של 9% בעקבות תבוסת מפלגתו של מיליי בבואנוס איירס, נדרש הבנק המרכזי להתערב שוב ושוב. כלכלני מורגן סטנלי הזהירו כי היכולת למכור דולרים בהיקפים כאלה אינה בלתי מוגבלת, וכי ייתכן שיידרש שינוי יסודי במדיניות המקרו-כלכלית.

קיראו עוד ב"גלובל"

הקשיים הכלכליים מתרגמים לירידה בתמיכה הציבורית. מפלגתו של מיליי אמנם עדיין מובילה בסקרים לקראת בחירות האמצע, שבהן ייבחרו מחדש מחצית מחברי הקונגרס, אך ההפרש מצטמצם. לפי בלומברג, התנועה הפרוניסטית, יריבתו העיקרית, נהנית מהתחזקות מחודשת.

עבור מיליי, מדובר במבחן קריטי. שליטה בפרלמנט חיונית כדי לקדם את רפורמות הדגל שלו – ובראשן הדולריזציה והמשך קיצוץ הוצאות. אובדן מושבים משמעותי עלול לשתק את יכולתו למשול ולדרדר את ארגנטינה למשבר פוליטי נוסף.

המשבר הנוכחי אינו נותר בגבולות הפוליטיקה בלבד. מחירי המזון והדלק, שכבר כעת גבוהים, עלולים לזנק אם הפסו ימשיך להיחלש. משפחות רבות מתקשות לגמור את החודש, והמעמד הבינוני, זה שמיליי הבטיח להציל,  מרגיש את הלחץ בכיס.

במקביל, שוקי ההון רגישים מתמיד. חברות בינלאומיות מבצעות גידור נרחב נגד סיכון הפסו, וחלק מהמשקיעים כבר הפחיתו חשיפה לאג"ח ממשלתיות.


לאן פני ארגנטינה?

התמונה כעת מורכבת: מצד אחד, מיליי הצליח להביא להפחתת האינפלציה והזרמת כספים מקרן המטבע. מצד שני, בריחת הון, חולשת הפסו והפסדים פוליטיים מקשים על המשך הדרך. באופק הקרוב ממתינות בחירות האמצע,  שיכריעו אם הציבור מעניק לו אור ירוק להמשיך ברפורמות או שמעדיף לעצור את הניסוי הליברטריאני. השוק כבר מאותת: האמון נשחק במהירות, והזמן לפעול הולך ומתקצר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רגע אז אי אפשר לנהל מדינה בעזרת פופוליזם (ל"ת)
    פרסיפל 21/09/2025 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האח התואם של ביבי רק שם את זה על השולחן (ל"ת)
    דנידין 21/09/2025 08:53
    הגב לתגובה זו
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.