וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

רווח של 3,900%: וורן באפט סגר את ההשקעה ב-BYD

המשקיע האגדי השלים את מכירת כל מניות יצרנית הרכבים החשמליים הסינית לאחר מכירה הדרגתית שנמשכה כשנתיים, כאשר באפט מתרחק מסיכונים גיאופוליטיים וחוזר להעדיף חברות אמריקניות גדולות ויציבות

אדיר בן עמי | (1)

וורן באפט סגר את אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בקריירה שלו. ברקשייר האת'ווי מכרה השבוע את כל המניות שנותרו לה בחברת הרכבים החשמליים הסינית BYD, ובכך סיימה השקעה שהכניסה לה רווח של כמעט 3,900% במהלך 17 שנים. המהלך מסמן את סיומה של אחת מההשקעות המוצלחות ביותר בהיסטוריה של קונגלומרט ההשקעות, שבדרך כלל מעדיף חברות אמריקניות מוכרות על פני הרפתקאות באסיה.


החברה של באפט השקיעה בחברה הסינית כ-230 מיליון דולר ב-2008, כשקנתה 225 מיליון מניות בתקופה שבה הרכב החשמלי נחשב עדיין לחלום רחוק. זה היה רעיון של שותפו צ'רלי מאנגר, שבמפגש בעלי המניות ב-2009 אמר שלמרות שזה נראה כאילו "וורן ואני השתגענו", הוא רואה בחברה ובמנכ"ל שלה וונג צ'ואנפו "נס אמיתי". מאנגר זיהה את הפוטנציאל של BYD לא רק כיצרנית רכב, אלא כחברת טכנולוגיה שמפתחת בעצמה סוללות מתקדמות - מה שהפך אותה למובילה בתחום שנים לפני שהעולם הבין עד כמה חשובה עצמאות טכנולוגית בתחום הזה.


מאנגר צדק. מניות BYD זינקו בכמעט 3,900% במהלך השנים שברקשייר החזיקה בהן והפכה להשקעה שהכניסה עשרות מיליארדי דולרים לחברה. ההשקעה הגיעה לשיא של 9 מיליארד דולר ברבעון השני של 2022, כשהמניה עלתה 41% באותו רבעון בלבד. BYD הפכה לאחת מיצרניות הרכב החשמלי המובילות בעולם, עם נוכחות דומיננטית בסין ופעילות גוברת באירופה ודרום אמריקה.


החלה למכור בשיא

עוד באוגוסט 2022 החלה ברקשייר למכור מניות, בדיוק בשיא. תחילה זה היה באיטיות, כאשר החברה מכרה חלקים קטנים כדי לא להשפיע על המחיר או ליצור פאניקה בין המשקיעים הקטנים. עד יוני 2023 מכרה כמעט 76% מהחזקה המקורית, והגיעה לרמה של בדיוק מתחת ל-5% מהמניות הרשומות של החברה. העיתוי היה מושלם מבחינה פיננסית , היות והמכירות התבצעו כשהמניות עדיין נסחרו ברמות גבוהות יחסית, לפני ההידרדרות שהתחילה ב-2023.


כשההחזקה ירדה מתחת ל-5%, ברקשייר כבר לא הייתה חייבת לדווח על מכירות נוספות לפי חוקי הבורסה בהונג קונג. זה יצר מצב שבו השוק ידע שברקשייר עדיין מחזיקה במניות, אבל לא ידע בדיוק כמה ומתי הן נמכרות. החוסר וודאות הזה השפיע על התנודתיות של המניה, כשמשקיעים ניסו לנחש האם באפט ממשיך למכור או שהוא החליט לשמור על חזקה קטנה לטווח הארוך. התעלומה נפתרה רק השבוע, כשהתברר שכל המניות נמכרו.


התשובה הגיעה מקורא קשוב של אתר "באפט ווטש", שהבחין בפרט קטן בדוחות הכספיים. ברקשייר האת'ווי אנרג'י - החברה הבת שהחזיקה במניות BYD - רשמה בדוח הרבעוני של מרץ 2025 את השווי של ההשקעה כאפס דולר. זה היה שינוי משמעותי מהדוחות הקודמים, שבהם ההשקעה עדיין הייתה רשומה בשווי של מיליוני דולרים. דובר ברקשייר אישר השבוע בתגובה לפנייה שכל המניות אכן נמכרו, ושהמכירות המשיכו בהדרגה גם אחרי שהחזקה ירדה מתחת לרמת ההחזקה החייבת בגילוי.


באפט מתרחק מסיכונים גיאופוליטיים

באפט מעולם לא הסביר בפירוט למה החל למכור דווקא ב-2022, אבל ב-2023 הוא נתן רמז לכיוון החשיבה שלו. בראיון אמר ש-BYD היא "חברה יוצאת דופן" בניהולו של אדם "יוצא דופן", אבל הוסיף: "אני חושב שנמצא דברים לעשות עם הכסף שאני ארגיש טוב יותר לגביהם". התשובה המתחמקת הזו אופיינית לבאפט, שלעיתים קרובות מעדיף לא לפרט את הסיבות למכירת השקעות מוצלחות כדי לא לפגוע בחברות או ליצור מהומה בשוק.

קיראו עוד ב"גלובל"


באותה תקופה צמצמה ברקשייר גם את החזקתה בטיוואן סמיקונדקטור, השקעה של כ־4 מיליארד דולר שנמכרה חודשים ספורים לאחר הרכישה. באפט ציין כי בחן מחדש את הסיכון הגיאופוליטי באזור לאור המתח בין סין לטייוואן, והסביר כי העדיף להימנע מסיכון אפשרי על פני המשך ההשקעה.


דפוס המכירות מעיד על חשש עמוק יותר של באפט מהשקעות בסין ובאזור בכלל. שתי המכירות - BYD וטיוואן סמיקונדקטור - מגלות שהמשקיע הוותיק מעדיף להימנע מסיכונים גיאופוליטיים, גם במחיר של ויתור על חברות איכותיות עם פוטנציאל צמיחה גבוה. זה שינוי משמעותי עבור מישהו שפעם אמר ש"הזמן הטוב ביותר לקנות הוא כשיש דם ברחובות". נראה שבגיל 95, באפט מעדיף יציבות על פני הזדמנויות בסיכון גבוה, ומתמקד יותר בשימור הון מאשר בגידול אגרסיבי.


מבחינה פיננסית, מכירת BYD הייתה מהלך מבריק מבחינת העיתוי. החברה הסינית מתמודדת עכשיו עם תחרות עזה בשוק הרכב החשמלי הסיני, שבו עשרות יצרניות מקומיות נלחמות על נתח שוק, ומניותיה ירדו בכמעט 50% מהשיא של 2021. מלחמת מחירים אכזרית פוקדת את השוק הסיני, ויצרניות כמו BYD נאלצות לוותר על שולי רווח כדי לשמור על נפחי מכירות. בנוסף, הכניסה של טסלה לשוק הסיני עם דגמים זולים יותר והתחזקות יצרניות מקומיות כמו ליי וניו יצרו סביבה תחרותית שלא הייתה קיימת כשברקשייר נכנסה להשקעה לפני 17 שנים.


היום, כשברקשייר מחזיקה בעיקר בחברות אמריקניות מסורתיות כמו אפל (שמהווה כ-40% מתיק ההשקעות), קוקה קולה ואמריקן אקספרס, נראה שהחברה חוזרת לעקרונות הבסיסיים שלה. זה אומר התמקדות בחברות עם מודל עסקי פשוט ומובן, מובילות בתחום שלהן, וכאלה שבאפט מרגיש בטוח ביכולת שלו להעריך את הערך שלהן לטווח הארוך. 


השאלה הגדולה היא האם בגישה השמרנית הזו ברקשייר מפסידה הזדמנויות צמיחה משמעותיות בשווקים המתפתחים, שבהם החברות הטובות ביותר עדיין יכולות לגדול בקצב של עשרות אחוזים בשנה , צמיחה שכבר לא קיימת ברוב החברות האמריקניות הבוגרות בתיק.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תודה (ל"ת)
    אנונימי 21/09/2025 19:59
    הגב לתגובה זו
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.