האירועים העסקיים שיעשו את השבוע
יום ראשון 08/07/07
היום יפורסם היקף השכר הממוצע לשכיר במשק בחודש אפריל 2007 על ידי הלמ"ס. נזכיר כי במארס עמד השכר הממוצע על 7,743 שקל לעובד, לאחר שעלה מ-7,498 שקל בפברואר.
יום שני 09/07/07
הבורסה לניירות ערך בת"א תקיים היום מפגש לרגל כניסת חברות חדשות למסחר. בין השאר ידונו ראשי החברות ואנשי הבורסה בנושאים כמו, דרכים לקידום המסחר, על החיים לאחר ההנפקה, ממשל תאגידי, פעילות קשרי משקיעים, נקודת המבט של התקשורת על החברות הציבוריות, ועוד.
בכנס יופיעו בין בשאר, ראשי החברות: אבגול, נכסים ובנין והמלט.
יום שלישי 10/07/07
חברת הדירוג מעלות תקיים היום כנס על מגמות בניה בנדל"ן. דורית סלינגר – מנכ"ל מעלות, אליעזר פישמן, שלמה שרף – מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, איתן בר זאב – מנכ"ל ביג, ד"ר אפרת טולקובסקי – מכון חיים כצמן גזית גלוב לנדל"ן, יהיו בין הנואמים. המפגש הינו שת"פ של מעלות עם מכון חיים כצמן-גזית גלוב באוניברסיטת ת"א.
המארגנים מדווחים כי הנושא המרכזי הפעם בכנס יהיה ניהול והשקעות בנדל"ן בשווקים מתעוררים.
יום שלישי 10/07/07
היום תתקיים ועידת היועצים והסוכנים הפנסיוניים, שבסדרה של דיונים תכנס תחת קורת גג אחת, את ראשי ענפי הביטוח והבנקאות עם עיתונאים אשר ידונו בנושאים כמו: מי מפחיד ומי מבטח? מי יכול לבטח תשואה? כיצד לבחור מוצר פנסיוני דינאמי? רפורמת בכר - שנתיים אחרי, עולם קרנות הנאמנות ועוד.
יום שלישי 10/07/07
בנימין (פואד) בן אליעזר, השר לתשתיות לאומיות, גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה, מוטי פרידמן, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל ואורי בן-נון, מנכ"ל חברת החשמל יקיימו היום מפגש עיתונאים בו תוצג "התוכנית הלאומית לחסכון בחשמל".
יום שלישי 10/07/07
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם היום נתונים על רווחיות של מלונות בישראל בשנת 2006. הנתון המקביל מ-2005 הציג תמונה לפיה, ההכנסות מתיירות של מלונות בארץ עמדו על 5.7 מיליארד שקל. על פי נתון זה, עמד רווח ממוצע של מלון במשק על 652 מיליון שקל בשנת 2005 לעומת רווח של 405 מיליון בלבד בשנה שלפניה.
יום רביעי 11/07/07
הדוחות הכספיים, על אף מסגרתם הנוקשה, ועל אף המבנה הקבוע שלהם, עדיין מותירים בידי החברות מקום ליצירתיות בהצגת השורה התחתונה. אנליסטים, עיתונאים וכלל ציבור המשקיעים מנסים לזקק מתוך הדוחות את הנתונים המצביעים על אופי התנהלותה של החברה.
לקראת פרסום הדחות הכספיים המסכמים את הרבעון השני לשנת 2007, יוזם פורום האנליסטים הישראלי סמינר מקצועי שיעסוק בטריקים החשבונאיים המשמשים לשיפור השורה התחתונה.
הסמינר מיועד לאנליסטים ואנשי שוק ההון וירצו בו: פרופ' אלי אמיר, רו"ח החוג לראיית חשבון London Business School - על שיטות לניהול רווחים וניהול הרווח המדווח (פרופ' אמיר מייעץ לחברות בנושאי חשבונאות ודיווח כספי. בין השנים 2002-2003 כיהן פרופ' אמיר כיו"ר המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית) ורו"ח דורון צור, מנכ"ל קומפס קרנות נאמנות - על יצירת ערך לבעלי המניות- הפער בין הרווח החשבונאי לרווח הכלכלי.
יום רביעי 11/07/07
רשות נירות ערך תערוך היום כנס בנושא שהוא אחד החמים בשוק ההון - "אחריות דירקטורים בחברות ציבוריות". זו הזדמנות לשמוע את יו"ר הרשות, משה טרי, שכבר מסר פרטים ראשונים לעיתונות על כוונתו לפעול בתחום זה השנה. בכנס יופיעו ראשי המערכות השונות ברשות לצד בכירים בכמה חברות וארגונים הנסחרים בבורסה. בין השאר תהיה זו הזדמנות לשמוע את מנהל הכספים של IDB, ד"ר אייל סולגניק.
יום רביעי 11/07/07
סיכום פעילות המשק בתחום המט"ח בחודש יוני האחרון יפורסם היום על ידי בנק ישראל. יצויין, כי צפויה השפעה מרכזית על הנתונים לכך שהשקל עלה מול הדולר והאירו בחצי הראשון של השנה ב-2.3% - אך צנח מול הדולר ב-2.6% בחצי השני של יוני. עוד נזכיר, כי ביוני עמדו יתרות המט"ח במשק על 28.946 מיליארד דולר. פעילות המט"ח במשק כולה בחודש יוני עמדה על 131.65 מיליארד דולר.
יום חמישי 12/07/07
הערת יושק רשמית מתחם אמפא TLV – מתחם עסקים ומגורים חדש בת"א. האירוע יתקיים במעמד יו"ר האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, והצמרת הכלכלית-עסקית והנדל"נית של ישראל. מדובר על המתחם של אמפא ברחוב יגאל אלון 96 ת"א.
יום חמישי 12/07/07
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
