פרטנר או סלקום ? קשה להחליט

אורי כהן - תכלית בית השקעות בע"מ בתחילת השבוע, החלה מניית סלקום להיסחר גם בבורסה של ת"א, לאחר שהחברה ביצעה רישום כפול של מניותיה. החברה נסחרת כרגע במדד היתר, אולם תצורף למדד המעוף ב- 15 ביולי הקרוב, כך שבמדד ת"א 25 תהיה נציגות נכבדה לחברות התקשורת (בזק, פרטנר וסלקום).

רישומה של סלקום למסחר גם בבורסה של ת"א, מעמיד את ציבור המשקיעים בלבטים לא קלים אם ברצונו להשקיע בחברת סלולר.

שתי החברות מחזיקות נתח שוק דומה (33% לסלקום ו- 32% לפרטנר), לשתיהן הנהלות מצוינות ומוערכות מאד ונתונים פיננסים דומים, כך שלא מדובר בהחלטה קלה. שוק הסלולר הישראלי הינו שוק רווי, אשר מזמן עבר את 100% החדירה, כך שפוטנציאל הצמיחה בהכנסות אינו רב ולמעשה מדובר בחברות ערך המייצרות מזומנים רבים אשר מתורגמים ברובם כדיבידנד למשקיעים.

אז מה בכל זאת לעשות?

חברות סלולר בעולם נמדדות על פי מכפיל EV/Ebitda המשקף את שווי הפעילות של החברה (שווי שוק בניכוי חוב פיננסי) ביחס לרווח התפעולי התזרימי שלה.

בטרם ההשקעה, נבחן מי מהחברות זולה יותר במונחי המכפיל, כשניקח בחשבון גם את תשואת הדיבידנד הצפויה. נתונים אלו משתנים ללא הרף בהתאם להתנהגות מניות החברות, כך שיש לבחון אותם לעיתים תכופות.

נכון לפתיחת המסחר כיום, נסחרות שתי החברות במכפיל EV/Ebitda זהה של 6.7 ועם תשואת דיבידנד צפויה של כ- 5%, כך שעל פניו בנקודת זמן זו אין העדפה ברורה לאחת מהשתיים, מה גם שלא מדובר במכפיל נמוך.

יחד עם זאת, ניידות המספרים, הצפויה להיכנס לתוקף בסוף השנה, עתידה להיטיב עם פרטנר, מאחר ולה המותג החזק בשוק הסלולר והיא האחרונה אשר חדרה לשוק זה, כך שלמתחרותיה מספר רב של "לקוחות שבויים" שיוכלו לשמור על מספרם הקיים ולעבור למפעיל אחר. כמו כן, בפרטנר סבירות גבוהה להעלאת הדיבידנד לאור הונה העצמי הגבוה של החברה ותזרים המזומנים האדיר שלה, כך שיתכן ותשואת הדיבידנד תהיה גבוהה מזו של סלקום.

הסיכון העיקרי בהשקעה בחברות הסלולר הוא הרגולטור, אשר נוגס ללא הרף בכיסן של חברות הסלולר. לעניין סוגיית כניסת מפעיל וירטואלי, אני סבור כי מהלך שכזה לא צפוי לצאת לפועל בעתיד הקרוב, לאור התנגדותן הנחרצת של חברות הסלולר.

לכן אני סבור, כי כרגע פרטנר מנצחת בנקודות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.