פרטנר או סלקום ? קשה להחליט
רישומה של סלקום למסחר גם בבורסה של ת"א, מעמיד את ציבור המשקיעים בלבטים לא קלים אם ברצונו להשקיע בחברת סלולר.
שתי החברות מחזיקות נתח שוק דומה (33% לסלקום ו- 32% לפרטנר), לשתיהן הנהלות מצוינות ומוערכות מאד ונתונים פיננסים דומים, כך שלא מדובר בהחלטה קלה. שוק הסלולר הישראלי הינו שוק רווי, אשר מזמן עבר את 100% החדירה, כך שפוטנציאל הצמיחה בהכנסות אינו רב ולמעשה מדובר בחברות ערך המייצרות מזומנים רבים אשר מתורגמים ברובם כדיבידנד למשקיעים.
אז מה בכל זאת לעשות?
חברות סלולר בעולם נמדדות על פי מכפיל EV/Ebitda המשקף את שווי הפעילות של החברה (שווי שוק בניכוי חוב פיננסי) ביחס לרווח התפעולי התזרימי שלה.
בטרם ההשקעה, נבחן מי מהחברות זולה יותר במונחי המכפיל, כשניקח בחשבון גם את תשואת הדיבידנד הצפויה. נתונים אלו משתנים ללא הרף בהתאם להתנהגות מניות החברות, כך שיש לבחון אותם לעיתים תכופות.
נכון לפתיחת המסחר כיום, נסחרות שתי החברות במכפיל EV/Ebitda זהה של 6.7 ועם תשואת דיבידנד צפויה של כ- 5%, כך שעל פניו בנקודת זמן זו אין העדפה ברורה לאחת מהשתיים, מה גם שלא מדובר במכפיל נמוך.
יחד עם זאת, ניידות המספרים, הצפויה להיכנס לתוקף בסוף השנה, עתידה להיטיב עם פרטנר, מאחר ולה המותג החזק בשוק הסלולר והיא האחרונה אשר חדרה לשוק זה, כך שלמתחרותיה מספר רב של "לקוחות שבויים" שיוכלו לשמור על מספרם הקיים ולעבור למפעיל אחר. כמו כן, בפרטנר סבירות גבוהה להעלאת הדיבידנד לאור הונה העצמי הגבוה של החברה ותזרים המזומנים האדיר שלה, כך שיתכן ותשואת הדיבידנד תהיה גבוהה מזו של סלקום.
הסיכון העיקרי בהשקעה בחברות הסלולר הוא הרגולטור, אשר נוגס ללא הרף בכיסן של חברות הסלולר. לעניין סוגיית כניסת מפעיל וירטואלי, אני סבור כי מהלך שכזה לא צפוי לצאת לפועל בעתיד הקרוב, לאור התנגדותן הנחרצת של חברות הסלולר.
לכן אני סבור, כי כרגע פרטנר מנצחת בנקודות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.64% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
