פרטנר או סלקום ? קשה להחליט

אורי כהן - תכלית בית השקעות בע"מ בתחילת השבוע, החלה מניית סלקום להיסחר גם בבורסה של ת"א, לאחר שהחברה ביצעה רישום כפול של מניותיה. החברה נסחרת כרגע במדד היתר, אולם תצורף למדד המעוף ב- 15 ביולי הקרוב, כך שבמדד ת"א 25 תהיה נציגות נכבדה לחברות התקשורת (בזק, פרטנר וסלקום).

רישומה של סלקום למסחר גם בבורסה של ת"א, מעמיד את ציבור המשקיעים בלבטים לא קלים אם ברצונו להשקיע בחברת סלולר.

שתי החברות מחזיקות נתח שוק דומה (33% לסלקום ו- 32% לפרטנר), לשתיהן הנהלות מצוינות ומוערכות מאד ונתונים פיננסים דומים, כך שלא מדובר בהחלטה קלה. שוק הסלולר הישראלי הינו שוק רווי, אשר מזמן עבר את 100% החדירה, כך שפוטנציאל הצמיחה בהכנסות אינו רב ולמעשה מדובר בחברות ערך המייצרות מזומנים רבים אשר מתורגמים ברובם כדיבידנד למשקיעים.

אז מה בכל זאת לעשות?

חברות סלולר בעולם נמדדות על פי מכפיל EV/Ebitda המשקף את שווי הפעילות של החברה (שווי שוק בניכוי חוב פיננסי) ביחס לרווח התפעולי התזרימי שלה.

בטרם ההשקעה, נבחן מי מהחברות זולה יותר במונחי המכפיל, כשניקח בחשבון גם את תשואת הדיבידנד הצפויה. נתונים אלו משתנים ללא הרף בהתאם להתנהגות מניות החברות, כך שיש לבחון אותם לעיתים תכופות.

נכון לפתיחת המסחר כיום, נסחרות שתי החברות במכפיל EV/Ebitda זהה של 6.7 ועם תשואת דיבידנד צפויה של כ- 5%, כך שעל פניו בנקודת זמן זו אין העדפה ברורה לאחת מהשתיים, מה גם שלא מדובר במכפיל נמוך.

יחד עם זאת, ניידות המספרים, הצפויה להיכנס לתוקף בסוף השנה, עתידה להיטיב עם פרטנר, מאחר ולה המותג החזק בשוק הסלולר והיא האחרונה אשר חדרה לשוק זה, כך שלמתחרותיה מספר רב של "לקוחות שבויים" שיוכלו לשמור על מספרם הקיים ולעבור למפעיל אחר. כמו כן, בפרטנר סבירות גבוהה להעלאת הדיבידנד לאור הונה העצמי הגבוה של החברה ותזרים המזומנים האדיר שלה, כך שיתכן ותשואת הדיבידנד תהיה גבוהה מזו של סלקום.

הסיכון העיקרי בהשקעה בחברות הסלולר הוא הרגולטור, אשר נוגס ללא הרף בכיסן של חברות הסלולר. לעניין סוגיית כניסת מפעיל וירטואלי, אני סבור כי מהלך שכזה לא צפוי לצאת לפועל בעתיד הקרוב, לאור התנגדותן הנחרצת של חברות הסלולר.

לכן אני סבור, כי כרגע פרטנר מנצחת בנקודות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.