פרטנר או סלקום ? קשה להחליט

אורי כהן - תכלית בית השקעות בע"מ בתחילת השבוע, החלה מניית סלקום להיסחר גם בבורסה של ת"א, לאחר שהחברה ביצעה רישום כפול של מניותיה. החברה נסחרת כרגע במדד היתר, אולם תצורף למדד המעוף ב- 15 ביולי הקרוב, כך שבמדד ת"א 25 תהיה נציגות נכבדה לחברות התקשורת (בזק, פרטנר וסלקום).

רישומה של סלקום למסחר גם בבורסה של ת"א, מעמיד את ציבור המשקיעים בלבטים לא קלים אם ברצונו להשקיע בחברת סלולר.

שתי החברות מחזיקות נתח שוק דומה (33% לסלקום ו- 32% לפרטנר), לשתיהן הנהלות מצוינות ומוערכות מאד ונתונים פיננסים דומים, כך שלא מדובר בהחלטה קלה. שוק הסלולר הישראלי הינו שוק רווי, אשר מזמן עבר את 100% החדירה, כך שפוטנציאל הצמיחה בהכנסות אינו רב ולמעשה מדובר בחברות ערך המייצרות מזומנים רבים אשר מתורגמים ברובם כדיבידנד למשקיעים.

אז מה בכל זאת לעשות?

חברות סלולר בעולם נמדדות על פי מכפיל EV/Ebitda המשקף את שווי הפעילות של החברה (שווי שוק בניכוי חוב פיננסי) ביחס לרווח התפעולי התזרימי שלה.

בטרם ההשקעה, נבחן מי מהחברות זולה יותר במונחי המכפיל, כשניקח בחשבון גם את תשואת הדיבידנד הצפויה. נתונים אלו משתנים ללא הרף בהתאם להתנהגות מניות החברות, כך שיש לבחון אותם לעיתים תכופות.

נכון לפתיחת המסחר כיום, נסחרות שתי החברות במכפיל EV/Ebitda זהה של 6.7 ועם תשואת דיבידנד צפויה של כ- 5%, כך שעל פניו בנקודת זמן זו אין העדפה ברורה לאחת מהשתיים, מה גם שלא מדובר במכפיל נמוך.

יחד עם זאת, ניידות המספרים, הצפויה להיכנס לתוקף בסוף השנה, עתידה להיטיב עם פרטנר, מאחר ולה המותג החזק בשוק הסלולר והיא האחרונה אשר חדרה לשוק זה, כך שלמתחרותיה מספר רב של "לקוחות שבויים" שיוכלו לשמור על מספרם הקיים ולעבור למפעיל אחר. כמו כן, בפרטנר סבירות גבוהה להעלאת הדיבידנד לאור הונה העצמי הגבוה של החברה ותזרים המזומנים האדיר שלה, כך שיתכן ותשואת הדיבידנד תהיה גבוהה מזו של סלקום.

הסיכון העיקרי בהשקעה בחברות הסלולר הוא הרגולטור, אשר נוגס ללא הרף בכיסן של חברות הסלולר. לעניין סוגיית כניסת מפעיל וירטואלי, אני סבור כי מהלך שכזה לא צפוי לצאת לפועל בעתיד הקרוב, לאור התנגדותן הנחרצת של חברות הסלולר.

לכן אני סבור, כי כרגע פרטנר מנצחת בנקודות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.